|
לא נקודה קריטית, אבל בכל זאת כדאי להסביר. נגיד שיש לנו שני חיילים שונים, קים צונג-סו הצפוני, ויאנג דו-יונג הדרומי. שניהם שומרים על אותו גבול, קים מצפון ויאנג מדרום. שניהם שומרים את אותו מספר שעות בחודש, אבל קים יכול לקנות במשכורת השבועית שלו 10 שקדים, בעוד שיאנג יכול לקנות במשכורת השבועית שלו 3,000 שקדים. האם זה אומר שיאנג נותן תפוקה טובה יותר? פי 3001? אם היה מעבר חופשי של סחורות, אם קים יכול היה להתחרות ביאנג, אם המעסיקים של יאנג היו יכולים לשקול להעסיק את קים, היה מקום להשוואה של כסף במונחי כח קניה, כל זמן שזה לא קיים, השאלה היותר רלוונטית כמה (באחוזים) מהתוצר של המדינה מושקע בביטחון. זה מה שהמדינה מייצרת, אם היא היתה משקיעה את הכסף הזה בחינוך או תשתיות היא היתה, אולי, מייצרת יותר.
1 שאם נמשיך אם ההנחה של הקרנף שהמטרה של ביטחון היא להציל חיים, זה אומר שעל כל אדם שקים מציל יאנג מציל 300. לא נראה לי שיש לזה תימוכין מספריים.
|
|