|
||||
|
||||
אשמח אם תרחיב. ש"ס פועלת במאונך וכך גם שינוי. האם פעולה סקטוריאלית היא פעולה אנכית? אם לפיכך פועלות מפלגת העבודה והליכוד במאוזן לפוליטיקה האם זה אומר שהן פועלות לטובת כלל הציבור? האם המודלים האלה של מפלגות אנכיות ומאוזנות טהורים? ש"ס לשון מאזניים באיזה עניין: הביטחוני, כלכלי, חברתי, דתי, תרבותי? האם בכל אחד מהתחומים הללו עדיפה תפיסת עולמם של אנשי שינוי? אם התשובה חיובית, האם הסיבה לכך היא שאנשי ש"ס הם גם דתיים וגם מזרחיים, ולכן בשונה מהחילונים האשכנזים אין להם היכרות עם העולם הדמוקרטי, ולכן אין להם מושג ירוק על הדרך שבה צריכה להתנהל מדינה מודרנית? אני לא מתכוון להאשים בגזענות, אלא באמת מנסה לברר מהם קווי המחלוקת ומהיכן הם נובעים. האם העובדה ששינוי מציגה את עצמה כדמוקרטית יותר מש"ס היא אכן אקסיומה? האם מאבק ש"ס (גם אם הוא צבוע) לטובת שכבות חלשות אינו הופך אותה לדמוקרטית יותר משינוי, כלומר עממית? בעיני יש קונצנזוס רחב הרבה יותר על חשיבות הכיוונים החברתיים של ש"ס (עצם הדאגה לחלשים, על הדרך יש כמובן אינספור וויכוחים וחוסר הסכמות), מאשר הקונצנזוס באשר לדחיפות גיוס החרדים מחר, פיזור רוב הישיבות והפרדת המדינה מהדת. המצב החברתי הרבה יותר מעיק מהדגלים - גם אם הם מוצדקים בחלקם - של שינוי. שינוי, עם המסר החילוני-מיליטנטי והאנטי-חרדי שלה חוטאת ביותר מחטא אחד: היא משניאה, היא צרת אופקים ולא רואה את טובת הכלל (התחשבות אפילו ברגש של החרדים, כפי שמקובל בעולם הדמוקרטי והנאור), היא מייצגת מגזר מבוסס כלכלית ומתעלמת ממיליוני אזרחים הכורעים תחת החובות וחוסר היכולת לשרוד, ובסוף היא עוד מתייחסת על עצמה כמצילת הדמוקרטיה. הבו לנו אנשי אור אמיתיים, לא כאלה שרק התאהבו ברעיון אבל לא יודעים איך לממש אותו. |
|
||||
|
||||
הסבר של המודל שלי: הפוליטיקה הישראלית נעה על מישור (או ציר) ימין-שמאל מדיני (יוני-ניצי, אם תרצה). ש"ס ניצבת במאונך לציר הזה, משום שהיא שומרת על עמימות וגמישות בעמדותיה על הציר הזה, בעוד שעמדותיה שלה נעות על הציר "מעלה-מטה" דתי. ש"ס אינה מפלגה סקטוריאלית בשום מובן של המילה. שאיפותיה של ש"ס אינן נוגעות לסקטור בודד. ש"ס היא לא אגודה, שרוצה תקציבים ושיעזבו אותה ואת מצביעיה בשקט. ש"ס היא הרבה יותר מגלומנית. מטרותיה הן מטרות התרחבות והשפעה על כלל הציבור בישראל. לא לחינם היא המפלגה החרדית היחידה שהסכימה לקבל משרות שרים בישראל. לא לחינם מערכת החינוך שלה כלל לא מיועדת למצביעים שלה - אלא למצביעים הפוטנציאלים. ש"ס לא הולכת לאנשים שהצביעו עבורה ואומרת: "הנה התשלום". היא הולכת לאנשים שלא הצביעו עבורה עד כה, נותנת להם משהו (חינוך זול, ארוחות, תקציבים) ואומרת "הנה, עזרנו לכם - עכשיו תצביעו עבורנו". מטרותיה המוצהרות של ש"ס הן ליצור תיאוקרטיה (להחזיר עטרה ליושנה. תבדוק גם את המצע של ש"ס - דת דת ודת, אפילו שהכותרת היא "מצע חברתי-כלכלי"). ש"ס ניסתה להעביר 150 הצעות חוק סיעתיות (כלומר, לא במסגרת הסכמים קואליציוניים) מהקמתה ועד שנת 2000. אחת(!) מהן הייתה חברתית. השאר היו דתיות או אדמיניסטרטיביות. כולן, מיותר כמעט לציין, נפלו. אין פה עניין של פעולה למען הציבור כולו או לא. אני מפריד לחלוטין בין מפלגות כלליות (שפועלות לפי אידיאולוגיה כלל-ישראלית) לבין מפלגות סקטוריאליות (נטולות אידיאולוגיה, ולכן אינן עומדות על שום מישור - הן נקודות בחלל שנוחתות איפה שנוח להן). גם ש"ס חושבת שהיא פועלת לטובת הכלל. הם רוצים להחזיר את כל ישראל בתשובה ולהקים כאן מדינת הלכה. מבחינתם - זה הדבר הטוב לכולם. הם במאונך משום שמהציר המדיני, אי אפשר לראות בכלל את הקיצוניות של העמדות שלהם. כל מה שאפשר לראות זה שהם נעים בחופשיות על הציר המדיני - ולכן קל לטעות ולחשוב שהן כמו המפלגות הסקטוריאליות. כנ"ל לגבי שינוי. אין פה עניין של אי-הבנה של הדמוקרטיה. יש פה עניין של אי-קבלת הדמוקרטיה. פרימיטיבי? לא יודע. פשוט שונה, ופשוט לא מקובל עלי כתומך דמוקרטיה. אני מקבל את עמדתו של אמיר בדיון אחר - הדמוקרטיה היא כפייה בדיוק באותה מידה שתיאוקרטיה תהיה כפייה על חלק מהציבור. מדובר באידיאולוגיות במאבק, וכדמוקרט אני נכון להלחם עבור האידיאולוגיה שלי. ש"ס, אם כן, מנצלת את העמדה הנוחה שלה כדי לשמש לשון מאזניים על הציר המדיני, תוך שהיא גוררת את כולם "למעלה" על הציר הדתי (אם נגיד שדתיות היא למעלה וחילוניות למטה). |
|
||||
|
||||
אבל במקום לתקוף את ש"ס ללא הרף יש לעשות שני דברים: א. הצבת אלטרנטיבה חברתית שתפתור את מצוקתם של אלה ש"עדיין לא הצביעו" בכדי שלא יילכו לש"ס. ב. ביטחון עצמי גדול מספיק בתרבות החילונית בכדי לא להיות מאויימים מתיאוקרטיה. החילוניות (הדמוקרטיות) קוסמת מספיק כאשר היא פועלת את פעולתה נאמנה. היא מציעה לבני אדם ביטחון קיומי, חברתי, תרבותי, חופש, הגשמה עצמית ועוד ועוד. אם בא שליח ומבשר לתרבות הנרקיסיסטית שהיא לא עד כדי כך מושלמת ולא נותנת פתרונות, אזי היא צריכה לעשות קודם כל בדק בית ולבדוק היכן היא נכשלה בסיפוק כל אותן הבטחות שבשמן היא מדברת, במקום לתקוף את השליח. |
|
||||
|
||||
א. לא ''אלה שעדיין לא הצביעו'', אלא ''אלה שעדיין לא הצביעו ש''ס''. ב. אין לי אשליות. לדת יש כוח מימטי הרבה יותר חזק מאשר לחילוניות. כדי להשאר חילוני צריך הרבה יותר כוחות נפשיים להתמודדות עם משברים אפשריים. הרבה יותר קל להאמין שמישהו שומר עליך (או מאיים עליך). החילוניות קורצת בעיקר כשהמצב טוב. העניין הוא שאין לי בעיה עם דת לכשעצמה. לא אכפת לי לחיות במדינה שכולם דתיים בה - יש לי בעיה לחיות במדינה שהדת היא חלק ממנה. לא אכפת לי אפילו מתנועה ציבורית ששמה לה למטרה להחזיר אנשים בתשובה - הבעיה עם ש''ס היא השאיפות הפוליטיות שלהם, לא החברתיות. |
|
||||
|
||||
"החילוניות קורצת בעיקר כשהמצב טוב" הדת (בגרסת הרווחה שלה- ש"ס/חמאס/חיזבאללה) קורצת כשהמצב רע. המצב בישראל, כבר הרבה זמן רע ושקרי, כך שהבריחה אל הדת לא מפתיעה. המצב הוא המפתח, לא השימוש של פוליטיקאים ציניים בדת. (ישנם ציניקנים הרבה יותר גדולים שמשתמשים בביטחון כקרדום לחפור בו, והמחיר בכל המובנים רב לעין שיעור.) |
|
||||
|
||||
אין לי ויכוח איתך בעניין. אבל בד בבד צריך לבלום את אלו שעושים שימוש במצב כדי לבטל את הדמוקרטיה בישראל. לטעמי - זה הנושא הכי חשוב. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אם שינוי הייתה בממשלה, אני מאמין שהיא הייתה מתנגדת להכנסת איתם לממשלה. |
|
||||
|
||||
שינוי לא יכולה להיות בממשלה עם חרדים, כי יקרה מה שקרה עם מרצ, שקיבלה ארבעה משרדים, ובינתיים ש''ס גנבה תקציבים מארבעה משרדים אחרים. אי לכך שינוי לא יכולה להיות בממשלה עם איתם. עם ליברמן אין סיכוי ששינוי תשב, אלא במסגרת ממשלת אחדות, משום שהימין תמיד יילך עם הדתיים והימין הוא כיום הרוב בישראל, הוכח בסקרים. |
|
||||
|
||||
אתה מתבלבגל בין הדיבורים של אנשי ש''ס על עזרה לעניים לבין הפעולה שלהם בפועל (כמו מניעת חינוך יצרני מתלמידיהם) שמגבירות את העוני. לכן תוציא מהלקסיקון את הטענה שש''ס עוזרת לעניים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |