|
||||
|
||||
אם מחקרים אמינים יראו שקבוצה מספיק גדולה ומוגדרת היטב של מעשים שהיום נופלים תחת חוק הטרדה מינית לא גורמת נזק למושאם, יש ככל הנראה טעם להוציאם מגדר הפלילי. |
|
||||
|
||||
גם התגובה שלך וגם התגובה של יוסי מהוות דמגוגיה. התמקדתי בטעמים שנתנו השרים התומכים באי-הפללה. הטעמים הללו לא מדברים על הנזק שמתרחש או לא מתרחש כתוצאה מעישון קנביס, אלא על ביטול אכיפה בגלל שהחוק מגדיר כעבריינים יותר מדי אנשים נורמטיביים. לכן ההשוואה שנתתי רלוונטית, היות וגם שם החוק מגדיר כעבריינים יותר מדי אנשים נורמטיביים. אחרי שעניתי לנושא עצמו, אענה גם לדמגוגיה: לא צריך שום מחקר כדי לדעת שלאף אחת לא נגרם נזק אם הציעו לה פעמים הצעה שאיננה מעוניינת בה, או אפילו שלחו לה הערה פוגעת המתייחסת למיניות שלה, או כל מיני זוטות שנכללות בחוק המפגר הזה. אותו הנזק נגרם לכל אחד ששולחים לו ספאם לתיבת הדואר, שמצלצלים אליו מכל מיני מוקדי מכירות או התרמות, או כשנהג אחר צועק לו בכביש כל מיני הערות. שום נזק. |
|
||||
|
||||
ספאם אסור לפי החוק הישראלי. זה חל גם על התקשרויות ממוקדי מכירות. יש שם כמה חריגים, למרבה הצער (כל מה שאינו חברה מסחרית). |
|
||||
|
||||
מסכים. ביטול אכיפה משום שיותר מדי אנשים נורמטיביים נענשים הוא פופוליזם במירעו. המדינה רוצה להשית נורמות על האזרחים, ולקבוע מה ראוי, בין היתר כדי שגם אם הן לא נורמטיביות היום הן יהיו נורמטיביות מחר. דוגמה - החינוך לאיסור קטיפת פרחים מוגנים ששינה את נורמות ההתנהגות של האזרחים. כאשר קיימת נורמה עבריינית בציבור המדינה לא צריכה לשנות את החוק בגלל זה אלא לבחון מה ראוי. לדוגמה - רוב הנהגים נוסעים במהירות גבוהה מהמותרת. אין זו סיבה בפני עצמה להעלות את המהירות המותרת. המדינה בודקת מה ראוי ויכולה גם להעלות את המהירות המותרת, אבל לא משום שרוב הציבור נוהג במהירות מופרזת, אלא משום שאין סיבה מספיק טובה להגבלה. אם יש סיבה מספיק טובה להגבלה זה לא משנה אפילו אם כולם עוברים על המהירות המותרת (או קוטפים פרחים מוגנים). המטרה היא לשנות את נורמות ההתנהגות כדי שבעתיד לא יסעו במהירות מופרזת. ולכן אם רוב הגברים מטרידים מינית זה לא צריך לשנות את מדיניות האכיפה. אם המדינה חושבת שראוי שלא יטרידו - אפילו אם כולם מטרידים הם צריכים להיענש. ואם מישהו שולח לי ספאם בלי שהסכמתי- אני זכאי לתבוע ממנו פיצוי. |
|
||||
|
||||
מתייחס גם לתגובתו של צפריר. מי בכלל יתגייס לצידך כשתרצה לתבוע את הטרדנים של הספאם? עד כמה הרשויות מוכנות להשקיע בנושא ולהגן על האזרח, בעיקר במקרים בהם חברות משתפות את פרטי יצירת הקשר שלך עם גופים אחרים על מנת שנודניקים אחרים יוכלו להטריד אותך בנסיונות המכירה שלהם? החוק קיים, אבל לא מתאמצים לאכוף אותו. בניגוד לעניין ההטרדה המינית שאם תתבע פיצוי בנושא זה תוכל לזכות באירוויזיון או בתחרות יופי - כל עוד אתה אישה או סוג של עומו, אם תנסה לממש את זכאותך לתבוע פיצוי על הטרדות ספאם, איש לא יתגייס לעזרתך. |
|
||||
|
||||
החוק נותן לך דרך קלה לזכות בפיצוי על ספאם. אבל לאזרחים אין תשומת לב לעניין או שהם סתם עצלנים. רוב התביעות הן של "תובעים סדרתיים" ולרוב הם זוכים. אבל כל אחד יכול |
|
||||
|
||||
זה לא דרך קלה. כי כל נודניק יכול לומר שלא אמרתי לו שאני לא רוצה את הספאם שלו. ואם אני אומר לו, אז הוא חוזר בשם אחר, ממספר אחר וכו'. נדמה לי שהיה פה דיון בעבר על ההליך המיגע של הפרט המנסה לתבוע בעצמו. יש תובעים סדרתיים שעושים את זה כתחביב או השלמת הכנסה. אבל ברור לכל כי זה מצריך זמן ומשאבים. |
|
||||
|
||||
לפי החוק בארץ הנודניק הוא זה שחייב להוכיח שיזמת מתישהו קשר אליו. |
|
||||
|
||||
אני מתחיל לשקול ברצינות לפנות זמן ולהתחיל לתבוע את כל הנודניקים שמטרידים את הטלפון שלי ואת תיבות הדוא''ל שלי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |