|
||||
|
||||
נו באמת. הסטלן שרוצה לעשן באופן פרטי ולא לנשוף עשן בפרצופו של שוטר, עדיין צריך לקנות מריחואנה בצורות מפוקפקות או על ידי קשרים עם אנשים מפוקפקים/מפרי חוק. אני רוצה להיות אזרח שומר חוק ולא לשמור על קשר עם פושעים (גם אם הם פושעים ממש נחמדים). אם השימוש הפרטי הוא לגיטימי, למה אני צריך לחשוש כשאני רוכש את המוצר? טבק ואלכוהול אני יכול לקנות בקיוסק ליד הבית. |
|
||||
|
||||
אם מסתכלים על המצב בכל העולם1, אז במעט מאד מדינות2 כל מחזור החיים של הקנאביס (=גידול, העברה, מכירה, החזקה) חוקי. 1 מקור Legality of cannabis by country [Wikipedia] 2 שזה יופמיזם לאף מדינה מלבד אורוגוואי. |
|
||||
|
||||
ולכן חוקים של ״כאילו ליגאליזציה״ הם גרועים יותר מלהשאיר את העישון מחוץ לחוק. יתחשק לשוטר להתעלל בך, יתעלל. יתחשק לשוטר להתעלם, יתעלם. חוסר ודאות של האזרח המעוניין להיות אזרח שומר חוק: מה שאני עושה, לגיטימי? לא לגיטימי? עלי לחשוש או לעשן ולהרגע? לעשות משהו ״כאילו חוקי״ (או ״כאילו לא חוקי״) זה לא פחות מאשר זילות החוק והוספת אי ודאות מיותרת לגבי מה מותר ומה אסור. |
|
||||
|
||||
כאילו בנהיגה אסור להסיר עיניים מהכביש אבל מותר לבחור תחנה במערכת השמע כזה ביד ימין. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |