בתשובה לקוזמו, 18/01/17 22:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רגע, אל תקלקל לי את ההגדרה מתגובה 568353! |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הגדרתך דאז נשאבת מהכתובים ומהתלמודים. "תניא1:הכל בידי שמים חוץ מצינים ופחים שנאמר- צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם" (משלי כב). להגדרת ה'צינים' יש עוד משמעות חוץ מהטמפרטורה שציינת בהקשר החידתי של הגב' צינה,והיא 'מכשולים' או 'קוצים' והפרשנות היא פילוסופית דווקא בהקשר של הכתוב במשלי. עד כאן אבשלום 'קור'. ואם כבר עסקינן בטמפרטורה ובמכשולים,אז מן הראוי לציין כי הטמפרטורה של הגברת 'צינה' לא הייתה קרה במיוחד אם אנחנו מציצים לרכילות בשנת 1924. זאב גלילי [ויקיפדיה] מביא בבלוג שלו מעשיית זימה לוהטת אודות זינל'ה שלנו (וכאן המקום לציין כי 'צינה' לקוח מהשם הסלאבי - 'זינה') ואחד העם [ויקיפדיה] שמסתבר שהיה יותר חרמן העם - וזקפן קטן . 2 בפורים 1924 כאשר מאיר דיזנגוף רכב על הסוס הלבן בתהלוכת העדלאידע התל-אביבית,חשקה נפשו לראות את אישתו היפה בנשות תל-אביב.הלך לו ראש העיר לחפש את צינה בדירתם וכאשר נפתחה הדלת חשכו עיניו העייפות מלראות את אשתו האצילית משתגלת לה ברוב חן עם האדון גינצבורג המכונה 'אחד העם' ואשר התקשורת הצהובה דאז כינתה אותו בתואר הלא מחמיא - 'גמד-מגומד דְמוי בננה כפופה'. בפורים ההוא בבית קפה 'אררט' החבר'ה דפקו צ'ייסרים וטקילות וגם כתבו כך : "...מסתבר שיכולה להיות צינה מאוד לוהטת, על ראש הבעל צומחות קרניים, מתברר שהוא עדיין, בגילו, בין המזדקרים בעם, צינה עוברת בגבי כשאני חושב על המעשה האחד והיחיד הזה, זַקְפָּן גדול הוא לא, שׂם אסל בין דדיים, אשמאי-בן-זנאי." והסופר יעקב הורוביץ [ויקיפדיה] הוסיף והשחיז- "תפסיקו למזמז את עצמכם לדעת,מספיק עם הדעתן הזה, שהלוואי שהיה נצמד לנאמר במאמריו כמו שהוא יודע להיצמד אל נשים." 3. השנונים בחבורה (או החרדים בתקופה זאת) ציטטו את הפסוק מבראשית כו - 'וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם אֶת אִשְׁתֶּךָ וְהֵבֵאתָ עָלֵינוּ אָשָׁם" - והשאלה היא - כמעט ?.יעל נויבירט,טוענת בספרה 'הליידי של העיר הלבנה' שהרומן המדובר לא היה בדיוק משגל סוער ופרוע אלא יותר 'אהבה עדינה, צנועה ונאצלת'.'נאצלת',שויין. אבל אם כבר הבאתי את הזקפן הקטן מן הראוי להביא את הזקפן הגדול אשר חשק את צינה והיה אחד מגדול חרמני ישראל ונצלני המין שידע היישוב היהודי בכל הזמנים,האדון הנבל - אליהו שייד.4 שייד כהן בתפקיד סמנכ"ל למינהל אצל הברון רוטשילד וזאת בכל הנוגע לניהול המושבות,קבלת ההחלטות על רכישות קרקע וזרעים,תקציבים ותמיכות כספיות.וההסדר היה פשוט- על כל דבר שרצתה מישהי היא הייתה נדרשת לתת בתמורה את גופה. צעירות בתולות ולא בתולות, רווקות,גרושות ואלמנות ואף נשואות נאלצו לשלם לו בגופן. כדי לרכך את הנשואות הוא סיפר להן שהוא למד רפואה באוניברסיטה של פאריס והוא מומחה למחלות נשים וכמובן שהשירות 'הרפואי' חינם אין כסף. טיפול רפואי מרופא נשים מצרפת בחינם . את הגננות הראשונות בארץ ישראל הוא בחר אותן באופן 'אישי' ושלח בנות מצטיינות לפריז על מנת שיוכלו ללמד הוראה לגיל הרך.5 6 ישראל דב פרומקין [ויקיפדיה] - עורך העיתון ה'חבצלת' כתב על החלאה : 'לתקיף ההוא יש לו מקורבה בכל מושבה, שכבר הוליכה לפאריס ואחר כך השיאה לאשר בחר ואחר כך יתמוך את משפחתה וירומם את בעלה, שהוא כעירוב המתיר לעוברים ושובים לטלטל מרשות לרשות...אומרים אמור, כי לא רק התאווה והפריצות נוגעים בדבר המקורבות האלה, הזרועות ככמהין בכל מושבה, כי אם גם נחלאות והרשאות נקנות במחיר הזה, כמו שכתוב 'בונה ציון בדמים' . אלעזר רוקח [ויקיפדיה] אחיינו של פרומקין כתב גם הוא :'שקר ומירמה, כזב ודיבת שווא, ירידת איכר לחיי רעהו, מלשני סתר ומכי אחיהם בלשון לפני האדמיניסטרציה תלכנה זקופי ראש ונטויי גרון ולעומתן תייללנה צדק ויושר ומישרים, גם מידת הצניעות נפרצה' . אפילו מחבר ההמנון הלאומי - נפתלי הרץ אימבר [ויקיפדיה] חרז עליו - "מה יהיו חלומותיו של האדון שייד השותה דם ישראל כמים? כי עין בלתי תראה, ובל יגיד העד – מעשיו תחת תנור וכיריים. כי כל גן נעול רק לפניו פתוח, מים גנובים שפתיו תמתקנה ובנות ישראל, בנוח עליו הרוח, במחול תצאה סביבו תשחקנה". ולצינה הנחשקת - שלמה שבא מצטט בספרו 'הימים היפים' את יצחק חיותמן אשר היה מעובדי בית החרושת לבקבוקים שהקים הברון בטנטורה ושמנהלו היה המהנדס מאיר דיזנגוף : "יפים ועליזים היו החיים בטנטורה, בשעה שבית החרושת פעל. הגברת צינה דיזנגוף הייתה מלכת הארמון. קסם ויופי ונועם האצילה על כל סביבתה. הפקידים מזכרון יעקב היו מרבים ומאריכים את ביקוריהם בבית דיזנגוף ואפילו האדון שייד היה אוהב להתארח בבית זה. האדון שייד אשם, לדעתי, הרבה במה שדיזנגוף הזניח את בית החרושת ואת עבודתו בפקידות הברון. אילו ראיתם כיצד הביט מר שייד אל גברת הבית! אין אני מתפלא על המהנדס דיזנגוף, אם מיהר להניס את אוצרו היקר מפני העיניים הזוללות והחצופות". במידה מסוימת אם צינה לא הייתה נחשקת יתכן ומאיר דיזנגוף לא היה ראש עיריית תל-אביב. לסיכום: אם זינה הצטננה זה לא בגלל שהיא שכחה לסגור את הדלת בפורים. מקורות/הערות. 1 תלמוד בבלי : כתובות כ א' ,וכן - בבא מציעא קז ב' ; בבא בתרא קמד ב' ;כתובות ל א' ; עבודה זרה ג ב' 2 מבוסס על ספרו של יונתן שלונסקי - אררט 3 יעקב הורוביץ היה מקורנן כאשר אשתו מירה עזבה אותו לטובת אברהם שלונסקי. 4 מבוסס מתוך הבלוג של אורי קציר - <קישור http://www.aplaton.co.il/story_593 בחדר המיטות של אליהו שייד 5 לשון רבים : העברית כשפת תרבות-מכון ון ליר בירושלים הקיבוץ המאוחד ,עמ' 124 6 מן הראוי לציין כי הגב' צינה הייתה מורה לצרפתית בבית הספר לבנות ביפו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |