בתשובה לצפריר כהן, 12/01/17 20:59
״Jew S A, Jew S A, Jew S A״ 688715
שוקי שמאל • בתשובה לצפריר כהן יום ו', 13/1/2017, 0:52
כדאי לך לצפות בסדרה המצויינת של ה-BBC:
נדמה לי שיש לך כמה תיאורים שגויים לפחות חלקית:
א. דוקא הצבא הרוסי הפתיע בגיוס מהיר. נכון שהצבא הגרמני התבסס על גיוס ותנועה מהירה ברכבות, אבל המטרה היתה להמנע ממאבק בשתי חזיתות. התכנית היתה להכריע מהר את צרפת ואז להעביר את הכוחות מול רוסיה, כאשר תכנון זה התבסס על הנחה של גיוס ותנועה רוסית איטית מאד (שהתבססה על דלילות קוי הרכבת ברוסיה והמרחקים העצומים). הנחה זו כאמור הופרכה. באופן יחסי הגרמנים היו איטיים מדי והרוסים מהירים מדי.
ב. ההתקפה על בלגיה לא הסתכנה בהכנסת בריטניה למערכה, היא כמעט שהבטיחה אותה. נכון שלא היתה ברית הגנה מחייבת בין בריטניה לצרפת (ואחת הטעויות שהביאו למלחמה היתה ששר החוץ הבריטי חשף זאת בשבועות שלפני המלחמה), אבל ללא שום קשר, בריטניה (כמו כל המעצמות האחרות המעורבות) ערבה לשלמותה הטריטוריאלית של בלגיה (בחוזה לונדון אני חושב). הניסיון של הקייזר ברגע האחרון לבטל את המתקפה במערב ולהפנות את הרכבות מזרחה נבע בדיוק מן השיקול הזה. הקייזר רצה להשאיר את בריטניה מחוץ למלחמה לפחות עד שתוכרע רוסיה.
ג. נכון שצרפת נחשבה למעצמה צבאית חשובה יותר מרוסיה, נכון שרשת הרכבות במערב גרמניה היתה צפופה יותר מאשר במזרח, נכון שהמרחקים במערב היו קצרים בהרבה מאשר המרחקים במזרח (גם תרם להשערה שניתן לסיים בצרפת לפני שהרוסים יתייצבו בחזית) ונכון שהצבא הגרמני העריך בצדק שצבא היבשה הבריטי קטן וישן ביחס למערכה הצפוייה ולכן תכננו שליפן ומולטקה להכות בצרפת תחילה. לכן התכנית היתה לפרוץ לצרפת דרך בלגיה הנייטרלית ולשלם בכניסת הבריטים למערכה. הפריצה לבלגיה נדרשה כדי להוציא את הצבא הצרפתי מעמדותיו הקבועות ולהפתיע אותו מכיוון בלתי צפוי. זה דוקא עבד למרות ההתנגדות הבלתי צפוייה הן בעצם קיומה והן בהתמדתה של הבלגים והאיטיות היחסית של הגרמנים.
ד. אבל ברגע המכריע, דוקא משהו די זהה ל„על זה התאמנו״ הכריע. כאמור, כאשר הקייזר ניסה לבטל את ההתקפה במערב 48 שעות לפני שעת ה-‏0 ולהפנות את הרכבות העמוסות חיילים ותותחים מזרחה, מולטקה הצעיר נתקף היסטריה והטיח בקייזר וביועציו שהדבר בלתי אפשרי. אי אפשר להפוך את כיוון פעולתה של מכונה שעל פעולתה הנוכחית התאמנו במשך שנים מבלי לגרום לאנדרלמוסיה ולתבוסה. הקייזר הקפריזי אבל הסובל מרגשות נחיתות וחוסר ביטחון ביטל את דעתו בפני איומיו של מולטקה להתפטר ואיפשר לרכבות להמשיך בנסיעתן המתוכננת.
ה. חוששני שהתבוסה הרוסית ב-‏1905 לא היתה מקרית. נכון שעל פני השטח רוסיה התאוששה להפליא מן המכה ההיא, אבל לאמיתו של דבר בשום נקודה שבין 1905 ל-‏1915 לא היה הצבא הרוסי מוכן למלחמה מודרנית ביבשת אירופה. באופן מפתיע זכה צבא זה בפיקודו של מרשל ברוסילוב המוכשר להישגים מפתיעים ב-‏1915 מול האוסטרו-הונגרים, צבא מפורר ומפגר בפני עצמו, אבל זה רק לאחר שהאחרונים כבר הוכו והותשו ע"י פילדמרשל פוטניק הסרבי הקשיש.
ו. לגבי הנקודה האחרונה, ה"עיניים הפקוחות" של המנהיגים, אתה צודק לחלוטין. נראה שאף אחד מהם, כולל הקייזר הגרמני לא היה מחוייב לפריצת המלחמה. במלחמה הזו לא היו נאצים ולא פאשיסטים. בסופו של דבר, מה שגרם לפרוץ המלחמה, היתה רשת של התחייבות שנרקמה בין הצדדים המעורבים במהלך כל התקריות וההתגוששויות שלפני 1914 שיצרה מערכת קורי עכביש שהיה קשה מאד להחלץ ממנה. הדוגמה הכי חותכת לעניין זה היא חיל המשלוח הבריטי לצרפת. עד לרגע האחרון, לא היה ברור אם הבריטים ישלחו צבא יבשתי להילחם בתוך צרפת. באופן תיאורטי הם יכלו להגביל את מעורבותם לתחומי בלגיה (אנטוורפן) או למערכה ימית. אבל רשת של תיאומים והסכמים שנעשו בין הצבא הבריטי (גנרל וילסון) לבין הצבא הצרפתי בעשור שלפני 1914, לאו דוקא בידיעתם של הפוליטיקאים הבריטים, יצרה מצב ששום מהלך מלבד פרישתן של 6 דיויזיות בריטיות בצרפת גופא לא הוכן. בבוא שעת הפקודה, אף אחד לא העיז לפצוח במהלכים מאולתרים ומסוכנים שלא הוכנו מראש במשך שנים. ולכן המהלך שנבחר היה דוקא פרישת ה-BED בצרפת, מהלך שאף לא אחד בצבא או בממשלה הבריטית (מלבד וילסון כמובן) רצה בו וזה כולל את צ'רצ'יל שר הצי השש אלי קרב.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות