|
כן, אני מקרה אבוד אבל ממך ציפיתי לשמוע נימוק סדור כהלכתו במקום לחקות אחרים. כתבת:"כשלישראל לא היו גבולות, היא היתה תחת איום קיומי מתמיד שיצא לפועל לפחות בשתי פעמים קריטיות." מדוע לדעתך המענה שקיבלת לאור ההתייחסות לגבולות המדינה במישור המדיני בדיון אודות ההגיון הצבאי שבהרתעה איננו הנקודה?
לא סתם, אתה טוען שקיימת נקודה והיא ממוקדת וספציפית וגם אני מקווה. שלא יתברר חו"ח שמדובר ברצון לדקלם כאחרון הימנים אקסיומה משיחית שמסירת שטחים לערבים תוביל לגבולות מוסכמים ולכן הביטחון 1 ישתפר פלאים.
אננא עארף אולי פספסתי הקשר או משמעות אחרת. ואם כן, תסביר.
1. עד כדי ויתור על הצורך בהרתעה?
|
|