בתשובה לאריק, 09/01/17 9:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יחי ההדל הקטן. (אתה יודע איפה יש שמועה שאלוהים נמצא?) מחבל באזיקים אחרי חקירה-מחבל שוכב חופשי עם סכין לידו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בית המשפט קבע. אחרי שתקרא את 97 העמודים של הכרעת הדין תחזור אלי עם אלהים מאחורי הברוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תעזור לי מכפתכה,בית המשפט קבע שהמחבל מאזריה היה מנוטרל כמו המחבלים מקו 300? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסכין לא הייתה לידו, והמחבל היה פצוע ולא זז. בית הדין התייחס לזה בפסק הדין. בסעיף 131: "צפיה בכל הסרטונים שהוגשו לבית הדין מלמדת בבירור כי אין כל בסיס לטענת הנאשם לפיה ידו של המחבל "היתה מרחק נגיעה מן הסכין". הסרטונים מלמדים, כי לפני ביצוע הירי הייתה הסכין במרחק של מספר מטרים מן המחבל, שכן בשלב מוקדם יותר של האירוע הזיז אותה סגן אבני למורד הכביש. למעשה, רק לאחר הירי קירב האזרח עופר אוחנה את הסכין בחזרה לעבר הנאשם - מסיבה אשר לא הובררה בחקירה המשטרתית שהתבקשה. לסרטון שצילם עופר אוחנה חשיבות רבה, שכן הוא משקף את הזווית שממנה ראה הנאשם את מיקום הסכין ביחס למחבל, עובר לביצוע הירי. אלא שגם מאותה זווית נראית הסכין רחוקה מאוד מהמחבל, דהיינו רחוקה דיה ביחס לאפשרות כי יושיט את ידו לעברה. המרחק של הסכין מהמחבל, כפי שניתן לראות בסרטונים, אף עולה בקנה אחד עם הפרטים שמסרו מרבית עדי הזירה (כשניים עד חמישה מטרים)." ואחר כך בסעיף 132: "הנאשם, שהיה ער לחוסר ההשתלבות של גרסתו במצ"ח עם הסרטונים, נאלץ במהלך עדותו בפנינו למתן את התיאור שמסר בחקירתו וטען כי הסכין הייתה "קרובה אליו" וכן "לידו אני רואה סכין קרובה" (עמוד 446 שורות 3,23). בכך, זנח הנאשם את הטענה כי המחבל היה "במרחק נגיעה" מן הסכין. בעדותו הראשית אף זנח הנאשם את טענתו במצ"ח, שלפיה הבחין במחבל כשהוא מקרב את ידו לעבר הסכין, וזאת לא בכדי - שכן מלבד הנאשם אף לא אחד מהעדים מסר כי ראה את המחבל מבצע פעולה זו. הסרטונים מלמדים עוד, כי דקות ארוכות לפני ביצוע הירי היה המחבל שכוב על גבו, כאשר עיניו עצומות וידיו שרועות לצדדים. חוות דעת מז"פ, שהוגשה ללא התנגדות ההגנה, מלמדת כי תנועת היד האחרונה של המחבל נעשתה כשש דקות לפני הירי שביצע הנאשם, כאשר לאחר מכן, הזיז הנאשם1 רק את ראשו, בשלוש הזדמנויות, וכן את רגלו, בהזדמנות אחת" 1 אני מניחה שהכוונה למחבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אדם פשוט שמבין רק פשט של דברים,הייכן הציטוטים שנתת נוגדים את המשפט "מחבל שוכב חופשי עם סכין לידו."? אבל אני יכול לקבל את הטענה שלך,אז- "מחבל פצוע עם חשד למטען וסכין במרחק ממנו"-איפה זה ואיפה מחבל באזיקים אחרי תישאול וחיפוש?. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה פשוט שקר וזה לא ישנה כמה פעמים חוזרים עליו. זה ישאר שקר. לא היה חשד למטען וכל העדויות תומכות שלא היה כזה חשד. אזריה ירה למחבל בראש ממניעים *אידיאולוגיים* ולא בגלל שהוא ניסה להגן על החיים של חבריו, נקודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כששומעים צעקות בשטח שחוששות שהמחבל נושא עליו מטען, יהיה זה שקר לומר שלא היה חשד למטען וכל העדויות תומכות שלא היה כזה חשד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראית את הסרטון? צעקו שם שיזהרו ממטען? למה לא התקרבו אליו אם לא חששו ממטען? אתה ידעת בוודעות שאין עליו מטען? אתה טוען שלא הייתה אפשרות כזאת בכלל שיהיה עליו מטען? ואחרי כל זה- לא משנה איך אתה או מישהו אחר מפרש את הסיטואציה השאלה היחידה היא איך אלאור פירוש והאם זאת פרשנות סבירה. ואחרי כל זה 2-גם אם מה שאתה כותב זה נכון,מדובר בחיסול של מחבל באמצע אירוע מבצעי-לא מעמידים חייל על חיסול מחבל באירוע מבצעי לדין פללי-לא יכול להיות.זה סדום ועמורה. ומשהו נוסף- "מניעים אידאולוגים"? חיסול מחבל זאת שאלה של אידאולוגיה?! אז גם לברוח ממחבל ולהפקיר את החברים שלך למוות בדריסה זאת אידאולוגיה.-עם איזו אתה מזדהה יותר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> ראית את הסרטון? צעקו שם שיזהרו ממטען? פעם אחת. בערך שתי דקות לפני הירי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה,רק פעם אחת? באמת מוזר איך אלאור הגיע למחשבה המוזרה שיש סכנה ממטען,אם הוא שמע רק פעם אחת (!) וההגיון המבצעי מחייב זאת?! צודקים,לכלא! בכל מקרה התוצאה טובה .ובכל מקרה לא היה צריך להגיע לפלילי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה טובה. את התשובה תמצא בהכרעת הדין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה לא יכולה להיות בהכרעת הדין כי לא שם מקומה,כמו שלא תמצא בהכרעת הדין מתכון למרק עגבניות. יחד עם זאת יש עוד ערעור בעזרתו (בהתנדבות מלאה) עו''ד יורם שפטל ואנחנו נראה מה השופטים יאמרו על הכרעת הדין המפוקרת בפני עצמה (מעבר לזה שלא שם מקומו של המקרה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו סרטונים מלבד הסרטון של "בצלם" ? נראה לי שלא. אולי היו קטעים נוספים שלא הוצגו לציבור. מה שהוצג לציבור הוא קטע של 3 דקות. אינני יודע מה אמר עזריה בחקירת מצ"ח. בכל אופן הסתכלתי בסרטון של "בצלם" מספר פעמים ונראה לי שעזריה ירה בראשו של המחבל מכיוון שמסלול הנסיעה של אמבולנס הפינוי היה מסלול צמוד למקום המצאו של המחבל הנ"ל. מכיוון שהמחבל לא היה "מנוטרל" במאה אחוז (על ידי חבלן שיאזוק אותו) היריה בראשו של המחבל הייתה פעולה בטיחותית _סבירה לחלוטין_. אם איני טועה עזריה היה עסוק בהולכת האלונקה (על גלגלים) של הפצוע הקל לתוך אמבולנס הפינוי. (עזריה היה חבוש כובע מצחיה כל הזמן). רק לאחר שהפצוע הקל הוכנס לאמבולנס והאמבולנס החל בנסיעת הפינוי - עזריה התפנה לעקוב אחר המחבל, לצורך המעקב הוא שוחח 15 שניות בערך עם חייל אחר שכנראה עקב עד אז אחר מצבו של המחבל. (יתכן שבשלב זה החייל איתו שוחח עזריה מסר לו אינפורמיה לא מדוייקת ומכאן הסתירות בין החקירה לבין הסרט). על פי הסרט: מרחק הסכין מהמחבל (ממש לפני הירי בראש המחבל) היה מרחק 2 עד 3 מטר מהמחבל. אמבולנס הפינוי עבר פני הסכין ויתכן שהזיז אותו, לכן יתכן שמישהו הזיז את הסכין למקום אחר. לסיכום: אם הסרט (היחיד שידוע לי) משקף את מה שקרה אז הירי בראשו של המחבל היה נוהל _תקין לחלוטין_ וזאת משום שהמחבל לא נוטרל כפי שהיה צריך היה להיות מנוטרל ועזריה לא יכול היה לדעת מה מצבו הגופני של המחבל (כלומר המחבל היווה סכנה למפנים של הפצוע). אילו המחבל היה מנוטרל כפי שצריך היה לנטרלו לא היה צורך להורגו. כל זה לא רלוונטי למידת הדיוק בשל גירסת עזריה (באשר למה שראה או שמע). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. היו סרטונים של גופים שונים. בין השאר סרטונים שצילם עופר אוחנה. המשטרה קיבלה את כל הסירטונים (שמונה מהצלם של בצלם, 4 מאוחנה ועוד כמה) לפני עריכה. היא שילבה אותם לכמה סירטונים שהוצגו במשפט. ההגנה במשפט קיבלה אותם, כמובן, כמו את כל הראיות שהוצגו במשפט. ההגנה לא עירערה על נכונות הסירטונים בשום שלב במשפט. 2. פעולה סבירה יותר היא לפנות למפקד ולבקש הוראות. אם יש לו זמן להסיר את הקסדה ולכוון (במקום לירות מהר למרכז המסה), יש לו גם זמן לצעוק למפקד לבקש הוראות. אנא קרא את הכרעת הדין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רצוי לירות למרכז מסה אם יש חשד למטען. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה הוא נורה? איפה נורה עמיתו? היה בגזרה חשד למטענים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסרטונים שראיתי היה ביטוי לחשש ממטענים והמחבל נורה בראשו. שפת הגוף וההתנהלות לא מסתדרים לי עם דמותו של אזריה בשעת נקמה. הייתי מצפה מחייל שעלה לו הסעיף ושטוף רגשות נקם לנוע מהר לעבר לוחם החופש ולירות בראשו מקרוב במקום לירות בתנועות שקולות ממרחק כזה. מכיוון שלא אקרא את פסק הדין בגלל התנהלות משפטית שלא קשורה לצדק חוק או נהלים צבאיים שאלת חפותו או אשמתו של אזריה נותרה פתוחה מבחינתי. להערכתי שתי הסיבות יחדיו -הסכנה והנקמה, הן שהובילו לירי של אזריה. משפט צדק היה אמור למדוד את משקלן והשפעתן. ההצעה המבישה מהמערכת הצבאית בניגוד לכל אתיקה לאחר הביזיון המשפטי נועדה למנוע נזק משמעותי לחברה הישראלית- לכולנו (ימנים שמאלנים דתיים וחילוניים). המטרה של בצלם כפי שעולה מפעילותה היא דלגיטימציה של ישראל אבל כמו במקרה של הטרור הערבי מי שזורע רוח יקצור סופה. הדלגיטימציה תופנה כלפי מערכת המשפט, צה"ל וחשוב להפנים- היא תגיע גם כלפי הארגון שחבריו יאלצו בסופו של דבר להסתתר או לעלות לברלין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהכרעת הדין כתוב שאתה טועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב... זו בדיוק הנקודה. אנחנו טוענים שהכרעת הדין טועה. וטועה זו מילה שנבחרה בעדינות מרחיקת לכת שאיננה אופיינית לקרנפים, והקשר היחיד הוא לנוסח שבחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחשבה הזו מבוססת על קריאת הכרעת הדין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחשבה מבוססת על כל ההתנהלות. הכרעת הדין יכולה לתרץ כמה נקודות בנוגע להכרעה עצמה. הכרעת הדין לא יכולה ולא מנסה אפילו לתרץ נקודות אחרות שאינן אמורות להופיע בה. תוסיף לזה את הראיות החדשות על מדיניות השקרים, הטיוח והסטחנות של המערכת על מנת לכבוש ולדכא את משפחת אזריה ולגרום לחייל לספוג בשקט את האש. ההיגיון אומר שניתן להסביר תקלה אחת או שתים, בעיה אחת או שתים. אבל כשיש יותר מדי בעיות ולכל אחת תירוץ משלה, אולי צריך לחפש את התשובה האחת שהיא הסיבה לכל התקלות. היות ואנחנו כבר יודעים שצה"ל משקר בנושא הזה והתנהלותו בלתי כשרה, מוטה ונוגדת את כל ההליכים הרגילים, אני שופט את התנהלותה של השופטת שדחתה את כל הטענות, הראיות והעדויות של ההגנה לאור הפגמים הנ"ל. אף ראיה, טענה או עדות לא נמצאה קבילה או הגיונית? התשובה האחת שמסבירה את כל התקלות ומעוגנת היטב בראיות שנחשפו לגבי השקרים של צה"ל היא אחת: המערכת החליטה להרשיע את החייל ויהי מה. לא אכפת להם אם הוא צודק או לא. לא אכפת להם מהחוקים והנהלים והתנהלות תקינה. היתה פה פאדיחה שהצטלמה בצורה בעייתית והחפ"ש יתן על כך את הדין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור: התשובה שלילית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאמרתי לאריק - התשובה שלילית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היריות הראשונות (לא של אזריה) היו בזמן שהמחבלים מנסים לרצוח ואני מניח שמי שירה קודם כל ירה ע"מ לפגוע (מדובר בשניות),אח"כ אזריה (כמו שמצופה מלוחם חכם וטוב) ירה במדיוק לראש. אני לא מבין את השאלה ,מה זה "היה בגזרה חשד.." בת"א יש חשד? בירושלים? בפ"ת? אין דבר כזה גזרה עם "חשד" יש מידע על אפשרות בגזרה אבל החשד קיים וצריך להיות קיים תמיד בכל מקום. ספציפית למקרה-עובדה שלא טיפלו בלוחם החופש הנודע,וצעקו שם "תזהרו יכול להיות מטען.." והלוחם המהולל גם לבש מעיל עבה ,מה שצריך להחשיד אוטו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקצור: כשנטרלו אותם, ירו ולא הפעילו שום התקן. האם יש הוראות בשטחים לא לירות למרכז המסה כדי לא להפעיל מטענים? הוא לא לבש מעיל עבה במיוחד יחסית למה שהיה מקובל שם. הטמפרטורה שם הייתה 19 מעלות (והשתנתה מאוד בשעות היום השונות). הוא לא היה היחיד בזירה עם מעיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קוטר של קליע M-16 או תבור הוא 5.56 מ"מ,אם קליע מסויים לא פגע ישירות במטען עדיין לא אומר שלא היה מטען. ממה שאני זוכר ששירתתי,אם יש חשד למטען לא יורים למרכז מסה-זה ההוראות.כמובן שכמו כל דבר לכוחות בשטח יש שיקול דעת על הפעלת הכח. אני לא אמרתי שזה שהוא לובש מעיל מחשיד אותו,אלא שעצם זה שיש לו מעיל טכנית ניתן להסתיר מטען-בניגור לאם היה ערום לדוגמה ואז לא יכלו לטעון לחשש ממטען. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היה מפקד בזירה פרט למ"מ וגם הוא לא ממש ניהל את האירוע. כל האירוע נוהל על ידי אזרחים (אנשי רפואה) וחיילים זוטרים. לא ראיתי _שום התערבות_ של קצינים במהלך הטיפול בפצועים (וממילא אין להם הרבה מה לאמר לגבי הליך הפינוי שלצורך בטיחותו אזריה חיסל את המחבל). לפי זכרוני המפקדים נינזפו על חוסר תיפקוד (במיוחד אי טיפול רפואי במחבלים, ומזה משתמע שהם גם לא הביאו חבלן שיבדוק את המחבלים יסיר בגדיהם ויאזוק אותם). לפי מה שהבנתי לאחרונה יש שינוי הוראות ומאפשרים לקצין למלא את תפקידי הניטרול של החבלן, אז הם לא ניטרלו כנידרש ורוב הנוכחים הבינו שהמחבלים לא ינוטרלו. אזריה אלאור כמו שאר הנוכחים נהגו בהתאם למצב של העדר אוטוריטה מצד הקצינים. זה מצב רגיל וסביר כאשר המפקדים לא מתפקדים מסיבה זו או אחרת - החיילים הזוטרים תופסים יוזמה. היה אפשר לטפל באזריה במסגרת הליך משמעתי (כפי שנהגו במפקדים) אבל שר הבטחון ןהרמטכ"ל רצו להקריב את אזריה למען התדמית של "טוהר הנשק". יתכן שאזריה טעה כאשר לא קיבל אישור להרג מצד המ"מ, אבל הסיטואציה היתה כזו שהמ"מ לא תיפקד. אני חוזר וטוען: אילו המחבל היה _מנוטרל ממש_ על ידי חבלן או על ידי הקצין הנוכח, לא היה צורך שאזריה יקח יוזמה ויחסל את המחבל למען הבטיחות. לפי מה ששמעתי (מדברי עו"ד שפטל ואחרים) אזריה לא פעל מנימוקים לאומנים או נקמנייים אלא פעל רק מנימוקי בטיחות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |