|
||||
|
||||
ראשית להבהיר: אני מנחש שכשאת לא מסכימה "שהאנטישמיות הקלאסית, שהיא פשוט גזענות חריפה נגד יהודים, מייחסת ליהודים תכונות שליליות מעצם היותם יהודים ולכן לא יכולה להיות ספציפית ולא לייחס את התכונות השליליות הללו לחלק מהם." מדובר על חוסר הסכמה בעיקר עם החלק השני של המשפט, ולא עם כך שאנטישמיות היא סוג מסוים של גזענות? >> ההיסטוריה רצופה במקרים שאנטישמיות הופנתה כלפי קבוצות מסויימות ויחידים מסויימים. לכן, אף אחד מן הקהילה המחקרית לא טוען שאנטישמיות שמופנית כלפי יהודי א' ולא יהודי ב' אינה אנטישמיות. אף חוקר רציני לא טען זאת אף פעם באופן קטגורי כאמצעי להגדרת אנטישמיות. קשה לי לקבל את זה. אני מכיר גזענות שמחריגה יחידים ספציפיים שמוכרים לגזען אישית, בסגנון "כל הערבים שקרנים, זה בתרבות שלהם. אבל מוחמד הפחח בנאדם זהב, תמיד עומד במילה שלו." או מוציאה קבוצות מסויימות מהכלל כמו "הכושים טפשים כמו נעל, אבל לא המוקה". באחת הדוגמאות שהבאת- האנטישמיות הדתית- לדעתי המשפט שהבאת "יהודים שקיבלו את משיח בית דוד (ישוע) קנו את מקומם בגן עדן, מלחמת החורמה היא בכופרים" הוא בדיוק מהסוג המחריג, למרות שהוא מנוסח הפוך. בעצם הוא אומר- "היהודים הם...(השלם את החסר) חוץ מאלה שקיבלו על עצמם את ישו" אני לא מכיר את המצב ההפוך- גזענות שמופנית כלפי קבוצות קטנות ויחידים. היפוך המשפטים שהבאתי לא קיים. אני לא מבין איך יכולה להיות אנטישמיות שאינה מייחסת ליהודים תכונות שליליות, או אם היא מייחסת להם תכונות שליליות אז היא מצליחה לייחס אותן לבודדים או קבוצות קטנות. אנטישמיות מתחילה ב"היהודים הם..." ולא ב"אבריימל'ה הוא...". אם זה "אבריימלה הוא..." אז שונאים את אבריימלה. שונאי ביבי מדביקים לו המון תכונות רעות- שקרן, גנב, מניפולטיבי, חשדן קיצוני על גבול הפרנואיד, נהנתן. האם זו אנטישמיות משום שביבי הוא יהודי? לעניין האנטישמיות של העולם הערבי- ממה שהבנתי (לא ביקרתי בארצות ערב עדיין, אני ניזון מהפרשנים הישראלים) האנטישמיות הערבית היא לא כלפי הציונים בלבד אלא כלפי היהודים בכלל. על פי האנטישמיות הערבית הציונות היא רק זרוע של היהדות הגלובלית האימפריאליסטית. הפרוטוקולים של זקני ציון הם רב מכר מתמשך בעולם הערבי1 והקריקטורות האנטי ציוניות בתקשורת הערבית משתמשות בעולם הדימויים של דר שטירמר. כמובן שכאשר הגזען פוגש פרט חביב מתוך הקבוצה השנואה הוא יכול להחריג אותו, כמו שהראיתי למעלה, אבל מראש האנטישמיות הערבית כלל לא מגבילה את עצמה לציונים. לעניין השיקולים הדיפלומטיים של החלטות באו"ם- מסכים. איך אוכל להתנגד לסר המפרי :) אני שותף גם לביקורת שלך על המאמר מ"הארץ", גם בעיני הוא היה יותר אווירתי מאשר עובדתי. ויתכן שלא הובנתי כהלכה בעניין הליברלים שהפכו לאנטישמים מרוב ליברליות- התכוונתי שפרצופם האמיתי נחשף. שמרוב שהם לוקחים באופן אוטומטי את הצד של החלש הם צריכים לפעמים תירוצים מתחת לאדמה כדי להצדיק אותו. אני חושב שמארשהיים ווולט לא נמצאים שם. אולי העבודה שלהם לא היתה ברמה נאותה מבחינה מדעית, אבל אני לא חושב שיש משהו אנטישמי בהתייחסות שלהם ללובי הפרו ישראלי החזק בארה"ב. ראשית אנחנו יודעים שהוא רחוק מלהיות מורכב רק מיהודים2. שנית אנחנו גם יודעים שלוביינג היא השיטה הנפוצה והיעילה ביותר להשפיע על הממשל בארה"ב, בין אם אלו חברות התרופות או ממשלת מרוקו, כך שאין פה תאוריית קונספירציה, הכל גלוי וקיים. ___________ 1 מתוך הפרוטוקולים של זקני ציון [ויקיפדיה] :"בימינו בארצות ערב, בייחוד במצרים, סוריה והרשות הפלסטינית, הפרוטוקולים מופצים בעידוד השלטונות ואף נלמדים בבתי הספר ובמערכת החינוך. ארגוני טרור דוגמת חמאס וחזבאללה אף הם עוסקים בהפצת הפרוטוקולים ומשתמשים בהם להצדיק את מאבקם להשמדת היהודים בישראל." 2 מתוך אוונגליזם [ויקיפדיה]:"כ-50 מיליון (כשני שליש) מהאוונגליסטים בארצות הברית רואים עצמם כ"נוצרים-ציונים" באופן כלשהו. אוונגליסטים אלה תומכים בישראל, בעם היהודי ובציונות. הם פועלים למען מדינת ישראל ותורמים לה כספים. רובם תומכים בתנועות הימין הישראליות. עד שנת 2005 תמכו הנוצרים האוונגליסטים בישראל ללא התארגנות מיוחדת, כאשר כל קהילה או כנסייה פעלו בנפרד. בשנת 2005 איחד פסטור ג'ון הייגי קבוצות נוצריות פרו-ישראליות רבות והקים את ארגון CUFI - "נוצרים מאוחדים למען ישראל". מספר חברי הארגון הפעילים, נכון לאמצע 2012, עולה על מיליון. חברי הארגון עורכים אירועים פרו-ישראליים מדי חודש ופעם בשנה עורכים מפגש פסגה, הנמשך מספר ימים, ובמהלכו נפגשים אלפי המשתתפים עם נציגי מדינותיהם בקונגרס ובסנאט ומשפיעים עליהם לתמוך בישראל." |
|
||||
|
||||
אני עוד בשלב ההירהורים. אשוב עם תשובה מלאה. |
|
||||
|
||||
בתור התחלה, לשם ההבהרה, כן, אנטישמיות היא סוג של גזענות. (למרות שיש מי שייתווכח ויטען שיהדות זו דת או תרבות ולא גזע.) אני סבורה שההבדל בין ה"החרגה" שאתה מדבר עליה וזו שאני מדברת עליה היא סמנטית. אבל תן לי לנסות להבהיר את עמדתי שוב בהתייחסות לדוגמאות מתוך עמנו וארצנו. לשנוא אשכנזים זו לא אנטישמיות בפני עצמה. אבל כשטוענים שאשכנזים הם קרים מצד אחד, מרפקנים אגרסיביים מצד שני ושהקרנות רנטגן נגד גזזת בשנות ה50 מהווה קנוניה ממסדית אשכנזית טבולה בבצע כסף, זה מעיד ששונאי האשכנזים משתמשים באופן ברור בדפוס מחשבה אנטישמי. כלומר הם אוטואנטישמיים, למרות שזה מופנה רק לקבוצה, זותומרת רק ליהודים אשכנזים (כאילו מדובר בקבוצה הומוגנית), ולרוב רק אלה שנמצאים בישראל. לשנוא שמאלנים זו לא אנטישמיות בפני עצמה. אבל כשטוענים, כמו למשל בדיון הזה ששמלאנים הם חולי נפש הלוקים בחולשה, שנאה עצמית והקרן החדשה וגרורותיה הן גם אירגונים בוגדניים וגם קנוניה כספית, זה מעיד ששונאי השמאלנים משתמשים באופן ברור בדפוס מחשבה אנטישמי. כלומר הם אוטואנטישמים, למרות שזה מופנה רק לקבוצה, זותומרת רק ליהודים שמאלנים (כאילו שמדובר בקבוצה הומוגנית), ולרוב רק לאלה שנמצאים בישראל. במקום חרדים VS חילוניים, החלטתי רגע לפנות לנושא החרדים VS דתיים לאומיים. מה דעתך על הקריקטורות על בנט של האמן הזה? בעייתי? לא בעייתי? אני מבטיחה לך שאותו בחור לא סבור שכל היהודים הם כאלה. האם אנטישמיות יכולה להיות מופנית כלפי יהודי אחד? כלומר אם השאלה אם ההתקפות על נתניהו הן אנטישמיות כי הוא יהודי, אני חושבת שאתה יודע מה התשובה שלי. התקפות הן אנטישמיות אם הן ממחזרות דפוסים אנטישמיים. בהאשמות שכתבת למעלה, התקשתי למצוא דפוס אנטישמי. לעומת זאת, אתה זוכר את ברנרד ל. מיידוף? האם ההבדל בין מה שאומרים על נתניהו ומה שאמרו על מיידוף ברור לך? וכשמדברים על האנטישמיות בעולם הערבי וחלקים מהמוסלמי הרי כאן חוזר עניין הפונקציונליות. כלומר היא עלתה עם גלי הלאומנות שבשלהיי מלחמת העולם השניה, כשבאופן פרדוקסלי, נסיגת הנאצים היוותה את יריית הפתיחה למתקפות על אוכלוסיות יהודיות, וזה אחד הגורמים המדרבנים לעליה של יהודים מהאזור ההוא לארץ (והגירה למדינות אחרות). ואז במשך שנים כשעוד היתה קואליציה יחסית חזקה בין המדינות השונות (מה שמאוד נחלש בימינו), ה"אוייב הציוני" שימש כגורם מאחד. כלומר כשאתה כותב על אנטישמיות בעולם הערבי, זה לא בדיוק עוזר להתעלם מהפונקציה המאוד מסויימת של מדינת הלאום היהודית בכל הסיפור הזה. ואני לא מסכימה לדבריך לגבי מארשהיים ווולט. כי נכון, קיים לובי תמיכה בישראל, כמו שקיימים לוביים אחרים. אבל זה לא מה שהם טוענים. הם טוענים שהלובי הזה שלט בארה"ב ועיוות את יחסי החוץ שלה. הם טוענים שמדיניות החוץ בתקופת בוש נבעה מהלובי הזה. והם מתעלמים משנים של יחסים בין פוליטיקאים דמוקרטים וישראל על מנת לצור להקבלה מלאה בין ישראל, הלובי הזה והמפלגה הרפובליקנית. אני סבורה שהם ייחסו ללובי הרבה יותר כוח והרבה יותר אחריות למתרחש בפוליטיקה האמריקאית ממה שיש לו באמת. וכל זאת על מנת לתמוך בטענה שארצם נשלטת בקנוניית *מיעוט זר*. אם לדעתך אני טועה, אנא תן לי הסבר מפורט מדוע. ובסופו של דבר כשאתה מסביר את פועלם של ליברלים אנטישמיים כך:"שמרוב שהם לוקחים באופן אוטומטי את הצד של החלש הם צריכים לפעמים תירוצים מתחת לאדמה כדי להצדיק אותו." אני חושבת שאתה טועה בתיאור הדינמיקה. כי אף סוג של גזענות לא נובע מאלטרואיזם. מה שמביא להתבטאויות גזעניות היא לא ההזדהות האוטומטית עם הצד החלש. אבל כאן אנחנו מגיעים שוב לנושא הפונקציונליות, ועל זה לא רצית כל כך לדון... ואם אני אגיד כמה בעייתי אפילו בהיסח דעת להתייחס לליברליות כמקור לאנטישמיות בפורום שחלק מדובריו מנאצים כל סימן להומניזם כאילו הוא מהווה קנוניה נגד העם היהודי, הרי זה יזכה אותי מיד באות נאג'סית הPC התורנית. טוב, לפחות יש אווירת שיתוף בכך שאנחנו נופלים שדודים לרגליו של סר המפרי אפלבי GCB, KBE, MVO, MA (Oxon). |
|
||||
|
||||
הדיון כאן על האנטישמיות הביא אותי לכלל דעה כי אין שום אפשרות לומר משהו מועיל או נכון באופן בסיסי על האנטישמיות כל עוד ממשיכים להתיחס אליה כאל תופעה מונוליטית או כוללנית. הניסיון לאפיין/לנתח באופן רציונלי תופעה שהיא כנראה במהותה בלתי-רציונלית נידון לכישלון, אני חושב. ראו למשל בעיתון טלגרף הבריטי-שמרני אנתולוגיה של אמירות אנטישמיות של קן ליוינגסטון מהלייבור הבריטי. מה לומדים אנו כאן על קן ה"אדום"? א. האיש הוא אנטישמי בעל דעות קדומות כנגד יהודים בכלל (ללא קשר לציונות שלהם). ב. האיש הוא בעל אג'נדה אנטי-ישראלית, עם או בלי קשר לדעותיו על יהודים בכלל. ג. האיש נטול כל אג'נדה גזענית, ככל הנראה כחלק מהיותו נטול תאוריה פוליטית מסודרת כלשהי. ד. הערותיו הפרובוקטיביות (והנבערות) על היטלר אינן הופכות אותו להיטלריסט או לנאצי. ה. האיש הוא בעל אג'נדה סוציאליסטית-בולשביקית מובהקת יותר ברמה הרגשית והחברתית ופחות ברמת התאוריה הכלכלית. מה, אם כן אנו צריכים ללמוד מן הקריירה של הדמגוג והקשקשן הפוליטי הזה? אולי בעיקר על הכוח שמקבלים פוליטיקאים רדיקליים ופופוליסטיים כאשר הרוב השקט נקלע לדרך ללא מוצא מבחינת האופציות הפוליטיות שלו. מה אנו צריכים לעשות כדי לחסום את דרכם של מזיקים אלו לשלטון? לתמוך בפוליטיקאים של אמצע הדרך גם כאשר הם ושותפיהם הפוליטיים אינם לרוחנו, או להמנע מלתמוך בפוליטיקאים אלו אם הם בעליל חסרי יכולת לבלום את הקיצוניים מהם? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |