 |
|
 |
||
|
||||
 |
ובמקור - "verum ipsum factum". מר גלבץ הנכבד. החלטתי כי ראוי להגיב כהלכה ובאופן מסכם על מאמרך, ולנסות ולתהות מעט על הדברים המובאים בו. טוען ויקו כי המהות של בני אדם נתונה תחת שינוי מתמיד, וכי טבע האדם, זה שמגיע לידי ביטויו במיוחד בעת מצב של אנארכיה, שונה מתקופה לתקופה, כיוון שהתודעה נולדת מחדש בכל פעם ואף מתרחבת מעבר להיבטים הברורים לנו כיום יחסית - יחס לדת, למדינה ולתרבות. אלא גם יוצרת עימה את הגישה לטבע האובייקטיבי - ההכרה תופסת את הדברים באופן אחר, וכך גם הפילוסופיה למשל "משתנה" [גם גישתה, והאם אפשר לחבר זאת לפוסט-מודרניזם של הדקונסטרוקטיביזם?]. אכן האנושות היא היוצרת את ההיסטוריה של עצמה, אך היא מונחית בידי קווים שאף המדען-היסטוריון יכול למצוא, וכך להבין את בן האנוש, יהיה אשר יהיה, בכל תקופה שהיא, למרות הטבע המשתנה. [בחינת "עשייה" - רעיון זה גם מופיע בצורה כלשהיא במישנתו של היידגר - החלל שלנו, השימושי, שונה מאלו של האנשים בתקופה שבה אי אפשר היה לטוס בו בחלליות] מהם אותם קווים? ובכן אותם ויקו מכנה "השגחה אלוהית", וכדוגמה נותן ויקו את הפעולות שעושים בתקופה מסויימת, ויוצרות השלכות שונות לחלוטין מאלו שביקשו העושים. אם כן, קיימת גם בטבע האדם מעין השגחה אלוהית, אשר, ובהתבסס על חשיבתו של ויקו עצמו בנושא הטבע הפיזיקלי, תמנע מהאדם להגיע לידיעה ודאית של הטבע, וזאת במעין פארדוקס - הוספת האלוהים גורמת לקווים "דטרמינסטיים" להופיע בהיסטוריה האנושית, אך גם מונעת מהאדם להבינה בוודאות כפי שטוען בתוקף ויקו, ניגוד שלא השכלתי למצוא במאמר שלך. [וזהו גם ה*בסיס* המפריד לביקורת של ג. ויקו על דקארט הנערץ]. אמיתות המתמטיקה נובעת מתוך היותה אומנות של האדם-עושה, אך גם גורמת לה להיות, כפי שציינת במאמר, לא "נכונה" או לא ודאית לגבי העולם. למעשה ניתן להוסיף כי המתמטיקה היא יותר אמיתית מההבנה המצויינת לעיל של הטבע האנושי הצועד בשבילי האלוהים, וזאת בשל היותה בעלת חוקים קבועים ולא ניתנים לשינוי, מעין השגחה אנושית-כללית, בהשאלה. ויקו אף הוסיף וטען כי "המדע החדש" שלו, עולה על המתמטיקה מתוך כך שהוא מהווה הכרה ודאית של יצירתינו, של מעשינו, בניגוד למתמטיקה המורה, כאמור, על העולם, אך ההבנה של המתמטיקה שלה עצמה היא כמובן גם היא בחינת "מדע חדש". [והמרכאות מטעמים ברורים]. ובכן, לאחר שכל זה נאמר, ברור לכולנו לאיזה הוגה דומה ויקו יותר מכל - קארל מארקס, המטריאליסט הדיאלקטי-הגליאני, שמירב פעילותו היתה כמאה שנים לאחר מותו של ויקו, ושציין את ויקו כמשפיע עליו, בחלופת מכתבים עם פ. אנגלס, כמדומני. מעניינת אי ההכרות של סביבת ברלין עם ויקו, הנחשב, בשל קשרו למארקס, כאחד הנושאים החשובים ביותר[!] בניתוח המצב הפוסט-מודרניסטי שבו אנו נמצאים, מצב סבוך מבחינה היסטורית ופילוסופית [או - אין-פילוסופיה] מעין כמוהו. [וראה הספר, "הוגים רוסים" שאותו ציינתי בתגובה אחרת למאמר זה, ואני מניח שנכתב אחרי תקופת לימודיו של ברלין באוקספורד]. בהערכה כנה ובנימה מסיימת סוקרטסיאנית, נתנאל ראוך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
''גם אלוהים לא יכול לברוא משולש עם ארבע צלעות'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראוך, ראשית, אתה יכול להשמיט את "מר" ו"הנכבד", ולקרוא לי בפשטות שמעון. איני יודע אם שמת לב לכך, אך המאמר לעיל הוא חלק א' וחלק ב' של המאמר יופיע בתוך יום לערך. בתגובתך הקדמת את המאוחר. תפיסת ההיסטוריה של ויקו תידון בחלק ב', וכדאי לדון בה שם. 2 נקודות נוספות: - ויקו היה אמנם אדם דתי (כמוהו כדקארט ואחרים), אך האמונה הדתית וההשגחה אלוהית אינן ממלאות כל תפקיד בתזות שלו שעולות בשני חלקי המאמר. - מארקס אמנם הביע הערכה גדולה לוויקו במכתב ללאסל (אפשר שגם כתב על כך לאנגלס, איני יודע) וזאת בעיקר בשל ההבנה של ויקו שקיימת אבולוציה חברתית. אולם, כידוע, מארקס בהיותו תוצר ישיר של הנאורות שאף בשיטתו להיסטוריה מדעית במובנה המקובל, היסטוריה לא-אישית, הפועלת על פי עקרונות כללים (יחסי הייצור וכו'),שראה אותם כשולטים בכל התהליכים החברתיים. תפיסתו של ויקו, כפי שיובהר בחלק ב', שונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעון היקר. תגובתי היתה אך ורק לגבי טבע האדם, אשר הופיע בחלק הראשון של מאמרך. התזה של ויקו לגבי ה"מדע החדש", משלבת מה שציינתי כבר - את הקווים הנצחיים של ההשגחה האלוהית. השגחה זו מאפשרת תפיסה מדעית של החוקר הנסיוני-מדעי. אינני רואה כיצד טעינה אחרת פעם נוספת [שלישית] תשנה עובדה זו. באופן אישי, אעיר כי פשטות היא עניין יחסי, וכך גם סגנון. בהערכה, נתנאל ראוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראוך, קרא שוב את תגובתי לעיל בניסוחה המדויק: הרעיונות של ויקו שמועלים *במאמר זה* אין להם נגיעה להשגחה האלוהית. איך אני יודע? כי פשוט וידאתי תוך כדי כתיבת המאמר שלא להכניס את "התזה של אלוהים" לנושאים הנידונים. הרשה לי ליהנות מהספק ולהניח שאני מבין את מעשי ידי. האיזכור היחיד של אלוהים במאמר קיים בהקשר הבא: ויקו אומר שיכול האדם לדעת ידיעה מלאה רק מה שהוא עשה, והיות שלא הוא ברא את עולם הטבע אינו יכול לדעתו בשלמותו. אמנם, באופן כמעט אגבי, מוזכר במאמר שהואיל ועולם הטבע הוא מעשי ידי האל, הרי שהאל יכול לדעתו על בוריו (כשם שהאדם יכול לרדת לחקר מעשי ידיו), אולם איך האל משגיח על עולמו וכו', אלו שאלות שמחוץ לנושאים הנידונים במאמר. המאמר דן בידיעה אנושית בלבד ולא בידיעה או השגחה אלוהית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעון היקר, אמנם לא ציינת זאת במפורש, ואז גם היית בודאי כותב את מה שהופיע בתגובה שלי, שבה כתבתי כי מה שמאפשר את ודאות האדם במעשיו ההיסטוריים הוא האלוהים, וזאת כהמשך מתוך ידיעה ואפשר להגיד אף כהיקש בריא, לאותו משפט שציינת. וכל זאת היה במסגרת הנושא המרכזי של ויקו, גם במאמרך, ''טבע האדם'' וחקירתו ב''מדע החדש'', כפי שאפיינת אותו בהדגישך את יחסו שלו ושל הוגו אל המתמטיקה, שמוסיף גם הוא לקונפליקט בין שני סוגי הידיעות, לטעמי. אך אין כל זה משנה, התייחסתי לויקו כולו וגם לאמונתו, אולי בהתעלמות מהמאמר ותוך הסתמכות על הביקורת של ויקו כלפי רעיונות אחרים, ועל כך אני מודה ומכה. בהערכה נתנאל ראוך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |