|
||||
|
||||
מי מסוגל לעשות עליות מתח עם אפוד מלא ופק"ל ומה הטעם בעליות מתח ללא אפוד ופק"ל? הכושר החשוב בעיני (כמצביא לא דגול) הוא היכולת של החיר"ניק ללכת מהר למרחקים עם משקל משמעותי. במלחמה הבאה ובזאת שאחריה ימשיכו לסחוב משקלים לעשרות ק"מ ולכן כמאמר השיר, יש ללכת ללכת- ורצוי פעמים בחודש: 30 ק"מ עם 30 ק"ג ב-10 שעות בשטח מישורי. 10 ק"מ עם 30 ק"ג ב-10 שעות בסביבה הררית. אצלנו אחרי שחיית הבוקר וצניחת הלילה היינו יוצאים כל אחד עם מתנדבת על הכתף ובקבוק בירה ביד השניה ורק אז היינו מתחילים את אימון הכושר. לא קל, לפעמים התעלפנו ממאמץ אבל עמדנו במשימה. |
|
||||
|
||||
אצלנו אם רצית שקית במבה, היית צריך לרדת שתי קומות שלמות בלי מעלית כדי להגיע לשק''ם. עמדנו במשימה. |
|
||||
|
||||
אצלנו, כל חייל שנתפס אפילו רק פעם אחת שומר שמירה או כראוי חוזר סחי בראשון היה חוטף. מי שלא יצא לקצונה ניסה להתאבד עם מריחואנה. ובירה נשר. ונובלס. ואנג'לה. וכריסטין. |
|
||||
|
||||
כמובן שאנגל'ה וכריסטין הן רק מטאפורות להתמודדות האינסופית עם מרחבי הבלונד והמבטא הזר כי את (רוב) השמות קשה לזכור. המטאפורה נועדה להמחיש עד כמה היה קשה, לכולם. אגב, גם בנות הגרעין השחומות והחינניות הוסיפו קושי והיו שתי בלונדיניות ''משלנו'' שאפילו מטאפורות נורוובית תמירות ושופעות נראו לידן כפסל מזרם הדאדא. חבורת מפונקים. הבוחן של היום ותנאי השירות הם בדיחה לעומת הזוועה שנאלצנו לעבור. |
|
||||
|
||||
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |