|
השיטה המדעית מחייבת כמובן רמה מסוימת של עקביות וקוהרנטיות, אבל כמו שאתה רומז בתגובתך, זה לא הופך את האדם לכזה ש"מאופיין בנטייה לסדר ושיטתיות" בכל התחומים. הוא יכול לגלות מספיק ענין בתחום מדעי מסוים, כדי שיתאמץ להגיע לרמת העקביות הנדרשת בתוך המסגרת של אותו תחום, ותו לא. אם תשאל אותי, איש תוכנה מוכשר שכותב פרוייקטים של עשרות אלפי שורות קוד צריך הרבה יותר סדר שיטתי, משמעת ועקביות דקדקנית (שעשויה להיות משמימה עד מאד לאחרים) כדי לשמור על מערכת מתפקדת ונקייה מבאגים ופלונטרים. כנ"ל גם רואה חשבון. כנ"ל מהנדס, שבונה מבנה וצריך להתחשב בכל הפרטים הקטנים והמרובים של כל פינה ומוט וקיר וכ"ו. אצל מדענים, יש שלל תכונות אחרות שחשובות לא פחות להצלחתם. יצירתיות, חדשנות, לפעמים אפילו הליכה נגד הסדר והחוקים הישנים כדי למצוא חדשים, ועוד ועוד. תיאורטיקן, בניגוד למהנדס, הרבה פעמים תהילתו תהיה על ההפשטה והקירוב הנכונים שעשה כדי לקבל מודל עקרוני שניתן להראות איתו משהו, במקום לסחוב איתו את כל הפרטים והחישובים הקטנטנים של כל אפשרות ותסריט. ההיסטוריה מלאה במדענים שהרשו לעצמם קצת sloppiness כדי להגיע מהר יותר לאן שרצו וחשבו שכדאי להגיע. וגם כמובן במדענים מסודרים מאד.
|
|