|
קודם כל, אני לא חושב ש"נערה מספרד" ו"הקולות של פיראוס" נופלים במשהו מ"בוא לריו", נניח. אני מותנה כמוך (?) להתחבר יותר לשיר של יהודית רביץ, היא הרי זמרת רוק מופתית ושני הראשונים הם פופ מזרחי מסחרי ונחות - אבל אם נתגבר על התניות תרבותיות, "בוא לריו" הוא לא יותר מפצצת פופ נהדרת, ו"נערה" ו"פיראוס" לא פחות מפצצות פופ נהדרות. בשלושתם השירה נהדרת, כמו שידעו פעם. השיר שלה חזק יותר בגרוב, השירים שלהם חזקים יותר במלודיה.
שלא לדבר על "אפריקה" של רביץ. רק בשלב מאוחר של עריכת המאמר השמטתי ממנו משפט ביקורתי על השיר הזה ועל האלבום "שם" כולו - כתבתי שאלו שיר ואלבום שהדיסקוגרפיה של רביץ היתה יכולה בלעדיהם. ומה שבאמת התכוונתי זה שהם ליקוי מאורות שלה.
אני מניח שהלחן של "שלום לך ארץ נהדרת" היה יכול להחזיק שיר רציני יותר (אני מדמיין בקלות את עמיר בניון שר אותו עם מילים אחרות, וקורע את הלב), זה העיבוד והשירה והמילים שעושים אותו שיר ילדים (שלושת הראשונים לא מעמיקים יותר במילים, אבל פונים למבוגרים).
אם אני חושב על זה שוב, הסיבה העיקרית שלא התייחסתי ל"שלום לך" בגוף המאמר היא לא רמתו ואופיו, אלא שהנושא שלו הוא במובהק ארץ ישראל. הוא מזכיר את השמות "פריז", "רומא" ו"הקוטב הצפוני" רק בתור אזכור של חו"ל כמושג כללי, ואז מתרכז באתרים בארץ.
|
|