בתשובה לאריק, 18/11/16 0:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. המחנה לא מקובל יותר על חלק גדול מעם בגלל שהפך את עצמו לתובע שופט ותליין (ובמקרה של אליאור אזריה גם לחוקר). מי שמנסה למנוע מהציונים את זכות הדיבור, זכות הפולחן ומשפט הצדק הוציא את עצמו מהכלל במו ידיו ומעשיו. 2. מי שתולה כל קפיצה בבמפר בעוולות הכיבוש לא דובר או מעוניין בצדק. זנדברג שעלתה לקבר עראפת ואתמול הכריזה שהיא מחרימה מוצרים מהתנחלויות לא יכולה לדבר על מוסר כי היא איבדה את הקשב, הזכות והאמון. בטח שנשאר מקום בשיח. מקום הוא בסה"כ עניין של קדימות. מתי לאחרונה ראית אייטם חיובי על דתיים או הצבא? מתי ארגוני האו"ם שיבחו את ישראל כהומאנית? איזה ארגון אנטישמי של הקרן דובר אמת כשהוא מצהיר על מטרת פעילותו? באיזה מהדורת חדשות קיבלת אייטם ראשי עם כותרת שאומרת שטוב במדינת היהודים? 3. כדאי להבדיל בין ביקורת לפעולות שמתמקדות בהשחרת הציונים. הציונים אוכלים מידי המחנה ביקורת לארוחות בוקר צהריים וערב למרות שמהמטבח עולה ניחוח עתיק. הגענו לשלב שהבחילה בלתי נשלטת ואף אחד לא אוכל מהבולשיט. שבענו, בהחלט. לב העניין בעיני היא ההבנה שהביקורת כחיה דמוקרטית חשובה מתקיימת כל עוד הצדדים מקיימים אקולוגיה שמכילה כללים ועקרונות הדדיים. כשצד אחד מסרב לשמוע ולהשמיע צד אחר כי הדבר היחידי שמעניין אותו הוא ביקורת- לא מדובר בביקורת. מדובר בשלילה. השלילה חזרה כבומרנג. בדינמיקה הגלקטית לא ייתכן שהדברים יעבדו אחרת. ההיבט השני החשוב לדיון נוגע לעבודה שמדובר בתוצאה בלתי נמנעת ולא ביוזמה ציונית שמטרתה לפרוק עול מוסרי. 4. עמדה שפוסלת את הזכות היהודית למדינה כשאר העמים וחולקת על הקשר בין היהודים לארץ ישראל נגועה באנטישמיות. העניין המקורי הוא זיהוי האנטישמיות בלבושה החדש. השנאה יכולה להתבטא לכיוון ובמועד שיחליט השונא. אין אנשים ששונאים צבע מסויים ובעלי פריטי אופנה בצבע הזה? אתמול שודרה תכנית גנוזה מ 73 על בן גוריון (ממליץ) וזכיתי לציונות מזוקקת לוריד, תענוג. השנים המאושרות בחייו היו בסג'רה כי רק שם, בין יהודים שעיבדו בידיהם את אדמת ארץ ישראל, עסק לתפיסתו בציונות האמיתית. הציוני שפעל במרצ למרות הלחץ האדיר של המעצמות (ברוך השם), קבע שהגבולות הם לא הדבר החשוב ביותר. ברור לי לציונים רבים אחרים שזהבה ובוז'י היו מכנים את בן גוריון, לו היה חי ופועל בינינו כיום כפאשיסט. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן שהיית יותר משכנע, אילולא היית ממשיך לחזור על השקר המגוכח הזה על זנדברג, שניתן לעמוד על טיבו ע''י גיגול אחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן,אינטרנט מקום מורכב. היא עלתה גם עלתה. "השקר" הוא שהיא אמרה "עליתי לקבר של ערפאת כמו שאחרים עולים לקבר של שמעון בר יוחאי, מה ההבדל?". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנסים לשפוט - עלתה או לא עלתה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גאון, העיקר שלא נמאס לך לנסות לתפוס לי בזנב. ציטוט מהפלוג של שניידר: ח"כ זנדברג, התמונה אמיתית? ממתי זה? תגובתך? זנדברג: "בטח אמיתית. אין לי מושג ממתי. הייתי במקום פעמיים שלוש בחיי". ציטוט הנמר שעליו קפצת: "זנדברג שעלתה לקבר עראפת ואתמול הכריזה שהיא מחרימה מוצרים מהתנחלויות לא יכולה לדבר על מוסר כי היא איבדה את הקשב, הזכות והאמון." עתידות. האלמוני בתגובה: זנדברג אמנם ביקרה בקבר ערפאת שלוש פעמים ובמקרה הצילום התרחש כשמישהו מעד ולחץ על המצלמה אבל זה לא אומר שהיא עלתה לרגל. היא בסה"כ עברה שם בדרך לפיפוציה הסמוכה. אין לך דרך להוכיח שהביקור הוא עליה לרגל. כל מי שמתנגד לדיעות שלך אנטישמי. בו בו. בה בה. עלה נעלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרחבה בעניין הזנדברג- לא בגלל שהיא חשובה אלא בגלל שהיא דוגמא טובה ומייצגת. בעת דיון בחוק גירוש מחבלים, ח"כ נאוה בוקר (הליכוד) הטיחה בזנדברג: "תעני על שאלה - את היית בסוכת אבלים של חיר חמדאן, מחבל שנופף בסכין נגד שוטרים?". זנדברג קראה: "את שקרנית. אני אתבע אותך דיבה. תיזהרי. אני מציעה לך להירגע". ח"כ בוקר השיבה: "את לא תגידי לי שאני משקרת. יש צילומים שלך מסוכת האבלים". זנדברג: "את תשבי בשקט ולא תחלקי לי ציונים". זנדברג בפייסבוקה: "ביקרתי היום בכפר כנא, עם חברי ח"כ עיסאוי פריג', במקום בו נורה למוות חיר חמדאן." את הזנדברג בהחלט ניתן להגדיר כמבקרת ותגובתה מראה את הטענה שלי. היא לא מוכנה שיבקרו אותה ואטומה לכל תגובה. בתגובות פתוח ללא הרשמה ניתן להבחין בטענה שהציבור כבר לא מקבל את הביקורת של זנדברג. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |