 |
נזכרתי בכמה פרטים שאולי קשורים בשאלה שהעליתי. בסרט על ליבוביץ שהיה עילה למאמר, מופיע נכדו של ליבוביץ והוא מספר שכאשר הדלאי למה היה בארץ, הוא ניסה לעניין את סבו בפגישה עם האיש. תגובתו של ליבוביץ הייתה שאין לו מה לומר לדלאי למה משום שהוא לא יהודי. למה בכלל צריכה להיות בעיה בשיחה עם הדלאי למה שאינו יהודי ? הרי לא מדובר כאן כלל באיזה עניין מיסיונרי אלא בהחלפת דעות בין הוגים. ואכן מסתבר שליבויץ לא מתנזר משיחות עם לא יהודים. הוא בעצמו מספר במקום אחר שהוא שוחח עם תיאולוגים נוצרים והם מאד תמהו על כך כשהסביר להם שהיהדות לפי השקפתו הינה דת לא מעניקה ושאלוהים לא מתגמל. כלומר, אין לו בעיה לדבר על הגותו עם לא יהודים. וגם נזכרתי בכך שכאשר ליבוביץ דיבר (באותה ,הרצאה ששמעתי בפיו לפני כחמישים שנה, אבל אולי גם במקומות אחרים) על כך שאלוהים לא מתגמל הוא אמר שהדבר הזה הוא בניגוד לדתות האחרות נצרות ואיסלם שהן כן מתגמלות כשהוא בפרוש מוציא מהרשימה את הדתות האחרות שצמחו במזרח הרחוק1.
הדברים האלה אולי רומזים על הבלוף הגדול. כשליבוביץ אומר "אלוהים" הוא מעורר בנו משקעים עמוקים של כל מה שספגנו מילדותנו, והוא זקוק להתעוררות הזאת כי בלעדיה אין לו בכלל מה לומר לנו, וכל מה שהוא אומר לנו שכל מה שספגנו אינו נכון, מבלי לומר מה כן נכון. לדלאי למה שהגיע מתרבות אחרת ולכן אין בו אותה התעוררות אין לו מה לומר. במלים אחרות, כדי להבין את ליבוביץ צריך להקדים וללמוד קורס מבוא שבו מגדירים את אלוהים בצורה שלהשקפתו היא עבודה זרה, ורק אחרי שעוברים בהצלחה את הקורס הזה אפשר להגיע אליו כדי שילמד אותנו שכל מה שלמדנו בקורס המבוא לא נכון מבלי לומר לנו מה כן נכון. ללמד את הדלאי למה או את אותו "תינוק שנשבה" מהשאלה ההיפוטתית שלי את שיטתו מהתחלה הוא בהגדרה לא יכול.
1 יש אומרים ששם לא מדובר בדת אלא באילו שהן שיטות פילוסופיות
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש