בתשובה לשוקי שמאל, 13/11/16 13:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
על כל אלה כבר עניתי. לא על עצמי דיברתי אלא על שיטת האמונה. ואם בכל המקורות היהודיים מדברים על תגמול - וגם בעולם הזה, כנראה שלא מדובר בסכלות, אלא סכל מי שמתיימר לייצג יהדות שעומדת בניגוד לדברי הנביאים, התנאים האמוראים וכו'. הציטוט רק מלמד על איוולתו של ליבוביץ' שמתוך המגלומניה שלו וסיכלותו לא התבייש לומר הפוך מכל דמות חשובה בהיסטוריה היהודית. הגדה של פסח התקבלה בכל תפוצות ישראל ונאמרה בכל שנה על ידי הגדולים מכולם. לאחר שהגדולים מכולם קיבלוה, גם אנו הקטנים צריכים לקבלה. ואז ניתן לדון בשאלה כיצד מתבטאת הצלה זו. כשיש מלחמה, הצד המנצח נחשב לכזה גם אם איבד המוני חיילים. איוולת תחשב למי שיבטל את הניצחון ואת הישגיו של הגנרל אם הניצחון עלה לו בדמים. באותה המידה איוולת תיחשב למי שמבטל את הצלתו ושרידותו של עם שלם, אם הצליח לשרוד כעם השומר את מסורתו - רק בגלל שאיבד בדרך חלקים ממנו. כאמור בפסקה הקודמת, עם ישראל ניצול לאורך הדורות בהמשיכו לדבוק באותם ערכים ועיקרי אמונה שאינם משתנים. וגם בדורנו עיקרי האמונה הכוללים בתוכם את התגמול, אינם משתנים. והרי הרמב''ם כתב כי זאת התורה לא תהא מוחלפת ועיקרי האמונה אינם משתנים. שניתי בדברי הרמב''ם מכלי ראשון ואל תסלף את דבריו. שהרי כתבתי בהודעה קודמת כי מעלה גדולה יותר היא לעבוד מאהבה, ואין זה סותר את עניין הגמול. ולא רק שאין זה סותר את עניין הגמול, אלא כבר נאמר על ידי חז''ל כי מי שנודר סלע לצדקה על מנת לקבל תגמול, גם אז יחשב לצדיק. ואתה מתעלם לגמרי מדברי כאילו לא נכתבו ומכל המקורות שבהם אני נתלה. וכך אתה מוסיף ודבק בסילופיו ושטויותיו של ליבוביץ' שהולך בדרכם של צדוק וביתוס. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני איני חייב להתעמק בדבריך משום שאיני טוען שביהדות אין כאלו המאמינים בעקרון התגמול האלוהי, ולכן אין לי מה לסתור בדבריך. ודי לי במה שאמרנו בברכת המזון ע"פ תהילים ל"ז. ואני אומר לך "נַעַר כבר הָיִיתִי ועוד לא זָקַנְתִּי וְכבר רָאִיתִי צַדִּיקים רבים נֶעֱזָבים וְזַרְעם מְבַקֶּשׁ לָחֶם". אתה כן חייב להתעמק בדבריי משום שאני טוען שיש כאלו ביהדות (הרמב"ם ומחבר ספר איוב כמשל) שאינם מקבלים את עקרון התגמול האלוהי כפשטו. ואם אינך רוצה להודות לי, אני שב ומציע, לך לך בכוחך עצמך אל הקדמת פרק חלק במשנה תורה וקרא את דברי הרמב"ם. הדברים ברורים ומפורשים ואין שום צורך במפרשים (לא מורנו ולא אף אחד אחר). ואני אלך ואקרא שוב במשלי כ"ו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא טענתי שביהדות יש כאלה המאמינים בעקרון התגמול האלוהי, אלא שהיהדות עצמה מאמינה בעקרון התגמול האלוהי. הציטוט שלך מברכת המזון/ספר תהילים הוא אחד ממקורות רבים עליהם דיברתי, המופיעים בתנ"ך עצמו ומדברים על התגמול האלוהי. אי אפשר לדבר על יהדות ללא התנ"ך. ולא תוכל להמשיך ולטעון הפוך מבלי שתמצא תירוץ שיסביר כיצד ישנה יהדות שאינה מאמינה בעקרון התגמול האלוהי, ומצליחה לעלות בקנה אחד עם כל דברי התנ"ך, המשנה, הגמרא וכל אלו שבאו אחריהם. את דבריו של הרמב"ם אני מכיר על בורים. לטעון שהרמב"ם מבטל את עניין התגמול זהו שקר. חד וחלק. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |