|
בוש הבן אובמה וקלינטון ניהלו במזרח התיכון מדיניות של פיל בחנות לכלי חרסינה. הרסו מבנים עדינים מתוך כוונות טובות לכאורה (לא ברור אם אילו היו הכוונות האמיתית שלהם אבל זה לא משנה לגבי התוצאות).
טראמפ לפי הצהרותיו רוצה מדיניות בדלנית בעיקר:
1) אולי יעזור קצת למצרים וסעודיה מפני כוחות מוסלמים רדיקלים שיפעלו נגדם בתמורת יקבל הסכמה להציב כוחות אמריקאים שם בשעת הצורך בעיקר למנוע השתלטות עויינת על הנפט בחצי האי ערב. סוריה אינה מטרה בשביל ארצות הברית, גם לא היתה בעבר, טראמפ עשוי להשלים עם משטר "אסד בחסות רוסיה על חלק של סוריה ז"ל" אם זה ייצב את המצב. ההתערבות האקטיבית של ארצות הברית במזרח התיכון לא הביאה שום תמורה לארצות הברית.
2) לא נראה שטראמפ רוצה להתערב בסיכסוך הפלתיני-ישראלי, כי לא ברור אם ארצות הברית תרוויח מזה משהו. הוא חיווה דעתו על חוסר היכולת להסתמך על איסמיסטים רדיקלים.
3) בזמן כהונתו הוא עשוי להתרכז במה שקורה בתוך ארצות הברית, ביבשת אמריקה (קנדה, מקסיקו, דרום אמריקה,קובה). וכן הוא ירצה לטפל במצב היבוא והיצוא של ארצות הברית מול שאר העולם. כל אילו הן מטרות שדורשות יותר ממספר קדנציות נשיאותיות, לכן בדלנות היא הגיונית מבחינת השקעת מאמץ במה שהוא יכול להשקיע במקום השקעת מאמץ בדברים שאין לו שליטה עליהם.
==============
בסך הכל אני מצפה לתקופה רגועה יחסית של ישראל מול הפלשתינים, לא שקט גמור, כי הפלשתינים יבינו שאף אחד לא יבוא להושיע אותם אם הם יעשו שטויות. יתכן שיהיו סיכסוכים מקומיים ישראל-ערבים כמו המלחמות הקטנות מול חיזבאלה וחמאס והאינטיפדות אבל אם יהיו כאילו ישראל לא תוחלש ואילו אויביה יחלשו. מאידך, יתכן שלא יהיו סככסוכים מקומיים רבים כאילו בגלל חוסר התועלת לערבים מסיכסוכים אילו.
|
|