|
||||
|
||||
אז הצבעתי אתמול במסצ'וסטס, וכל מה שהיתי צריך כדי להזדהות זה לאיית לאט את שם המשפחה עבור הקשישה החביבה עם הטבלט ולומר בעליזות "That's me" כשהרשימה הצטמצמה לשם אחד בלבד. הכל מבוסס על אמון, וזה נפלא. הבעיה בשיטת האמון הספציפית הזאת היא שגם בדיעבד היא לא מספקת שום משוב על כמות הזיופים. והרהור קטן נוסף - ידעתי באיזה נשיא ו-Ballot אבחר, אך אין לי שום דיעה מוצקה על חברי הקונגרס שהייתי צריך לבחור (פרט לאחד, השארתי את הכל ריק). נראה שכדי לרוץ לקונגרס או לסנאט צריך, מילולית, שם טוב. כזה שמצלצל מוכר. מעניין אם גם בישראל הקטנה יש תהליך דומה בפריימריס למפלגות, וזה מתבטא בכמות הגדולה של עיתונאים ו"ילדים של" בכנסת. |
|
||||
|
||||
אאז"נ, קראתי שמאז שנת 2000 היו 30 ומשהו נסיונות לזיוף שם בבחירות. האחרון היה השבוע ע"י מצביעת טראמפ שניסתה להצביע כמה פעמים. ככה לא גונבים בחירות... |
|
||||
|
||||
טענתי ש"הבעיה בשיטת האמון הספציפית הזאת היא שגם בדיעבד היא לא מספקת שום משוב על כמות הזיופים." האם המספר (המופרך בקטנותו כשמדובר על רבע מליארד מצביעים פוטנציאלים) שהבאת מחזק את הטענה שלי או מחליש אותה? |
|
||||
|
||||
העלאת הפתיל מהאוב הזכיר לי שהשאלה הזאת נותרה ללא תגובה. |
|
||||
|
||||
ללא שינוי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |