בתשובה לעמית מנדלסון, 04/05/02 21:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אכן גירסה אחת.ורב הלא ידוע. אך דווקא יוסף שראה בקנאים את גורמי האסון של חורבן בית שני כותב: "ולא היו שמחים(הרומאים) לאיד...אלא היו משתאים על -אצילות-מבצעם תוך בוז גמור למוות". כלומר בא להדגיש (לאחר שהביא את שני נאומי אלעזר) את ערכיות המעשה. ואכן נחישות עד מוות, מכיוון שהיא נדירה,מזמינה במבט ראשון השתוממות,אך ערכה המלא (תבונתה,מוסריותה...) דורש יותר מרגש ההשתוממות כדי לפענחו. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |