בתשובה לאריק, 24/10/16 9:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מסכים איתך שהחוש המוסרי שלנו הולך ומתקהה (ואני לא מתכוון לומר שאנחנו עושים מעשים פחות ופחות מוסריים). אני חושב שזה לא פחות בגלל מבצעים בלבנון ורצועת עזה מאשר בגלל שיטור ביו''ש. אני לפחות כבר הפסקתי להיות מזועזע רגשית מילדים בעזה שנהרגים בהפצצה בזמן מבצע כשהם יורים טילים עלינו. אם היפרדות מיו''ש תביא לכך שנשטר שם פחות אבל נעשה יותר עמודי ענן, אני לא משוכנע שתצמח מזה תועלת נטו לחוש המוסרי שלנו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהציבור היהודי בישראל עדיין מזועזע ממראה ילדים ערבים מתים- עזתים, חלאבים או ישראלים. השאלה האם זעזוע רגשי הוא מניע טוב יותר לקבלת החלטות מוסריות משיקול שמצטייר כקר? אם הצבא היה נחוש כפליים לשמור על בטחונם של ישראלים נראה לי שהיינו חוסכים בחיי ילדים ערבים. הצביטה בלב והשפעות חיצוניות הפכו אותנו בשורה התחתונה לקטלניים יותר. לכולם ברור שיתקיים סבב נוסף בעזה ואני מהמר שימותו מעל 1,000 בני אדם כי לא הגבנו בנחישות לטיל הראשון ששיגרו אחרי פינוי הרצועה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |