בתשובה לערן בילינסקי, 04/05/02 14:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. אוקיי, אז מדינת ישראל "תגרש" את האו"ם ממנה, כפי שאתה אומר, והאו"ם (שהוא בעצם אוסף של 189 מדינות) "יגרש" את ישראל בפועל באלף ואחת דרכים- השעיית הסכמים כלכליים, עצירת יבוא-יצוא ועוד. כשלא יהיה לנו כאן ג'ייקובס או טסטר-צ'ויס עוד נשרוד, אבל מה יהיה אם תושעה מכירת ציוד רפואי לישראל, דלק וכו'? ב. "הקהיליה הבינ"ל התערבה במלחמות בקרואטיה ובבוסניה, באופן שהפר את העקרון הבסיסי במערכת הבינ"ל, לפיו הסמכות לניהול איזור הנמצא תחת ריבונות לאומית נתונה לממשלה הלאומית בלבד. עקרון זה עוגן בחוק הלסינקי משנת 1975. החוק קובע גם שהמדינה הריבונית היא זו האמורה לאכוף את השמירה על זכויות האדם" (מתוך עבודה על התערבות נאט"ו בקוסובו). החידוש של העשור האחרון הוא שעקרון הריבונות הלאומית לא עומד עוד למדינה במידה והמערכת הבינ"ל מחליטה שהיא מתרשלת או מפירה בבוטות זכויות אדם. תסריט שבו האו"ם מחליט שישראל מפירה זכויות אדם הוא מציאותי ביותר. כפיית הכוחות הבינ"ל דווקא על מדינה שהוציאה עצמה מהכלל כאילו היא חיה על פלנטה אחרת נראה לי עניין מובן מאליו. המערכת הבינ"ל לא סובלת היום בדלנות מסוג זה, ובמיוחד אם מדובר בישראל. ג. דובי כבר ענה ואני מבקש להוסיף נקודה אחרת- חבר הלאומים היה שונה לחלוטין מכל מה שאנחנו מכירים היום באו"ם. האו"ם משחק תפקיד מרכזי הרבה יותר במערכת הבינ"ל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. האם שוויץ או טיוואן (שאפילו "גורשה" מהאו"ם) נפגעו מאי חברותן באו"ם? אני מאד מפקפק בנבואות הזעם שלך. ב. אני לא רואה את ארה"ב מאפשרת שליחת כוחות בינ"ל לישראל. בין אם ישראל חברה באו"ם ובין אם לא. ג. דרכן של אנלוגיות שיש בהן דברים זהים ודברים אחרים שאינם (אחרת לא היה ניתן להבדיל בין הנושא לנשוא האנלוגיה). אתה כתבת שלא שמעת על מדינה שפרשה מהאו"ם ואני הבאתי אנלוגיה לפרישה מארגון כלל-עולמי שכזה. האם זה יוביל למלחמת עולם כמו שדובי רמז? לא נראה לי - גם זה חלק של האנלוגיה שאינו רלוונטי לדעתי. הנקודה היא שזה: 1. קרה בעבר. 2. יכול לקרות גם עכשיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוחה שפרישה מהאו"ם פוטרת מסנקציות, או התערבות בינ"ל. וגם אם כן- נניח שישראל פורשת, ופלסטין נכנסת, ובוכה שהישראלים עדיין מחזיקים בשטחים ששייכים לה. היא מבקשת את התערבות האו"ם לצדה, החברה באו"ם, נגד ישראל שפרשה מהאו"ם. נראה לי שהסיכוי להתערבות בינ"ל במצב כזה הוא לפחות שווה, אם לא גבוה יותר. אם כי -כמו שאמרת- סביר להניח שארה"ב תמנע שליחת כוח בינ"ל בין אם נפרוש ובין אם לאו. אז בשביל מה לפרוש? (מעבר לתענוג הרגעי של יציאה בטריקת דלת...) חשבת על זה שגינויים באו"ם אולי חוסכים צרות אחרות? הערבים משחררים קיטור, מארגנים גינוי, ומרגישים שהם השיגו משהו. ומגינויים אף אחד עוד לא מת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שמדובר בנבואות זעם. שוויץ וטיוואן הם מקרים שונים מישראל. צריך לזכור שלארה"ב יש עוד כמה אינטרסים באיזור (למרות שלקראת הבחירות לקונגרס בנובמבר אכן צפוי שארה"ב תעמוד לצד ישראל משיקולי אלקטורט רפובליקניים) ולא לעולם חוסן. בנוסף, ארה"ב היא לא המדינה היחידה בעולם- מדינות אחרות יכולות לפגוע בישראל גם אם ארה"ב תתנגד בדרכים שונות ומגוונות. אני דווקא כן רואה את ארה"ב אומרת בנקודה מסויימת: בשביל להציל אתכם מעצמכם (ואת האינטרסים שלנו באיזור ובעולם) אנחנו תומכים בשליחת כח ואולי אף נשלח אותו בעצמנו מקרב נאט"ו, באופן שתרגישו שהוא אינו מכוון נגדכם, שהרי אנחנו חלק ממנו. כוח בינ"ל אין משמעו הפצצת תל אביב- משמעו כפיית הסדר של שלום. (לכן, אגב, אני נוטה להיות בעד) אני לא חושב שדובי רמז על כך שפרישה תוביל למלחמת עולם. אני הבנתי ממנו שאפשר לפרוש, אבל תראה אילו מדינות פרשו עד היום: כאלה שכל העולם המערבי נלחם בהן בסופו של דבר; כאלה שהוציאו עצמן מהנורמה *בגלל* שהיו קיצוניות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |