בתשובה לאח של אייל, 09/10/16 0:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מסכים עם הרוב רק שים לב לטענה: "...ספין שמטרתו גיוס ממון מההון". קל למכור לציבור סיפור מלהיב כמו התיישבות במאדים, הכותרות מובטחות והציבור מאמין בנאס"א יותר מהוותיקן. חג שמח. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רגע של עברית: "ספין" פירושו פעולת הסחה תקשורתית וזה לא מה שהתכוונת (לא כתבת שהמטרה היא להסיח את הדעת ממשהו אחר, אלא לגייס ממון). מה שהתכוונת זה כנראה "scam" - הונאה שנועדה להשיג כסף. אם המילה "הונאה" אנמית מדי, אפשר להשתמש במילה "עוקץ".. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספין במובן של להסיח את הדעת מכך שלא תהייה התיישבות ומן הסתם נמל תעופה גלקטי על פני המאדים. לא ע''י מאסק, לא נאס''א ולא ארגון החלל האירופאי ולא בזמן הנראה לעין. רק במקרה שאולי יחצבו עיר תת קרקעית ענקית תוך עשור אבל בשביל זה צריך עזתים ואפילו הם לא יסכימו לגור שם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי לפני מספר שבועות שלדעתי כל הסיפור הפנטסטי שמפריח אלון מאסק (על ייישוב מאדים) מקורו בכשלונות אחרונים שלו בפיתוח רקטות פלקון X שלו. כשלונות אילו כנראה מייבשים את מקורות המימון העצמי שלו (במילים אחרות הוא תקוע פיננסית). לכן הוא מחפש מימון ציבורי להנשים את עסקיו הפרטיים. לא יודע מה עניין נאסא לחזינות אלון מאסק, אבל לא אתפלא אם גם נאסא תחפש כספים לפרוייקטים מפוקפקים (כל פעם הם כאשר הם זקוקים לתקציב נוסף הם מפיצים הודעה תמוהה על כך שהם גילו סימני חיים פה וסימני חיים שם). רצוי להתקדם לחקר מאדים. אבל אין טעם למהר כי רווח גדול לא יהיה מיישוב מאדים שיבוצע בפועל, נאמר, עוד מאה או מאתיים שנה וולי גם אז לא. במונחים עלות/תועלת עדיף להשקיע בעשרות השנים הקרובות רק בפיתוח פרוייקטים של חלל סביב כדור הארץ. למשל פרוייקטים שישפרו את רשתות התיקשורת (אם זה אפשרי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רצוי להתקדם לחקר מאדים. __________________ האמנם? נניח שאנחנו מסכימים שהתיישבות ברת-קיימא על המאדים תעלה לפחות טריליארד דולר ונניח שבאותו סכום ניתן לפתח מנועים בלתי מזיקים, מאגרי מים, תחליפי בשר או חקלאות ללא רעלים. בעיני הגיוני לשים את הכסף בשיפור הבית הנוח והמותאם שלנו ובמודעות לסובב ולסביבה במקום להקים בית גלקטי חדש כשהערכים של התרבות האנושית לא השתנו במהומה. בטח שלא בבית שמספק תנאי פתיחה רצחניים. הבעיות של האנושות עם כדור הארץ נובעות ממצב האנושות ולא מהתנאים שהיא מספקת- חופשי ולכולם. יש אוויר, מקום מים ואוכל לכולם. רק שטויות ורוע מונעות מכולם לקבל אותם באופן שוויוני יותר. המזרח התיכון, ארה"ב ואוסטרליה מתייבשות ובמקום להשקיע בפתרונות מקומיים מחפשים בעיות במקומות אחרים. לא מבין את השאיפה לטפס לזירה הגלקטית ואפילו רק למערכת השמש כשהסולם שלנו כה רעוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין מספר כזה טריליארד. לגבי מחקר מאדים בתקופה הנראית לעין, לא צריך דווקא לבנות מושבה אנושית שם אלא אפשר לחשוב על מחקרים אחרים. למשל: בשלב ראשון, כעשרים שנה, הנחתת גשושיות (רכב ממונע עם מעבדה). ברגע שנדע מה החומרים המצויים שם אפשר לתכנן המשכים. לעצור לגמרי מחקר מאדים בתמורה לפיתוחים על כדור הארץ לא כדאי, כי מחקרים עשויים לגלות שיש חומרים או תנאים על מאדים שיממנו המשך המחקר שם מסיבות כלכליות מיידיות (כלומר ללא מימון ציבורי). אמרתי כבר שמחקר חלל משתלם בעתיד הנראה הוא רק מחקר חלל קרוב (לווינים מסביב לכדור הארץ והירח). מחקר מאדים הוא בבחינת "שלח לחמך על פני המים" לא צריך לבטל אבל אין צורך למהר כי שלב הניצול המסחרי יקח עוד המון שנים. לגבי מחקרים שונים על פני על כדור הארץ - יש קונפליקט בין טובת האנושות לבין טובת חברות כלכליות (כולל טובת מדינות שכלכלתן בנויה על גבי חוזקן של חברות כלכליות). דוגמא לקונפליקט (אני מכיר אותו מכיוון אני מתעניין לאחרונה במגיפה צפויה של כל האנושות של מחלה שניקראת "התיסמונת המטבולית"). המחלה הזו הורגת בטרם עת, נאמר, חמישים אחוז מהאנושות והמחלה הזו מתגברת כל הזמן. וזו הבעיה: המזון שאנו אוכלים הוא בטיב ירוד (מזון ירוד הוא הסיבה העיקרית לתיסמונת מטבולית). הבעיה היא שחברות כלכליות לא יייצרו מזון טוב יותר מרצונן כי זה יפגע ברווחים שלהן. אין אפשרות מעשית לרגולציה שתגביל אותן לייצור מזון טוב מהרבה סיבות. דוגמא אחרת לקונפליקט. (דיברתי בנושא לפני זמן מה והפסקתי בשל חוסר התעניינות.) הדוגמא האחרת היא ייצור של אנרגיה זולה יותר שאינה אנרגיה פוסילית (אנרגיה פוסילית היא אנרגיה שנוצרה ממאובנים אורגניים. הכוונה לנפט, פחם וגז). לפני 27 שנים גילו לראשונה שאפשר לייצור אנרגיה גרעינית בטמפרטורה נמוכה ללא סכנות קרינה. קוראים לזה LENR ) LENR זה ראשי תיבות "אנרגיה גרעינית בעצימות נמוכה"). זה מקור אנרגיה פוטנציאלי זול וזמין לכולם, הוא גם מבוזר לכן לא מחייב תחנות כוח מרכזיות גדולות. מייד לאחר הגילוי הזה הוכרז "חרם" על המחקר וביזוי החוקרים, בכך עיכבו את המחקר לפחות ב- 15 שנים. רק ב- 9 השנים האחרונות התחילו מחדש מחקרים חדשים של שימושי LENR מסחריים מיידיים, ניתן לייצר מוצרים מסחריים תוך 2 עד 5 שנים אבל זה יקח להערכתי יותר זמן, בין 10 ל- 15 שנה. הסיבה לעיכוב היא שיש לחברות כלכליות ששולטות במשק האנרגיה השפעה למנוע או לעכב פיתוח אנרגיה של LENR, ההתנגדות היא גם של מדינות כגון ארצות הברית שהכלכלה שלהן מגובה במשאבי אנרגיה פוסילית. ארצות הברית למשל "עושה קולות" של התנגדות לשימושי דלק פוסילי אבל בפועל תעכב פיתוח חלופי לדלק פוסילי ככל שניתן לעכב. דוגמה שלישית לקונפליקט בין הרצוי לאנושות לבין אינטרסים כלכליים, שוב בעניין אנרגיה. בסוף שנת 2015 התברר סופית , בעקבות בניית פרוייקטים גדולים של פיילוט (בסין ובחצי האי הסעודי) - שניתן לייצר חשמל סולרי שמחירו כשליש ממחיר חשמל פוסלי (מחיר חשמל סולארי הוא פחות מ- 5 סנט לכל קילוואט, זה מחיר "הכל כלול"). לא מדובר במוצר היפוטתי, אלא במוצר שתוך כ- 5 שנים יכנס לשוק האנרגיה. חפש במאמרי כלכלה נפוצה ולא תשמע ציוץ בעניין זה. אבל כאן הפור כבר נפל. סין מתכוונת להתחיל ליצור חשמל סולארי בכמות מסיבית החל משנת 2020. נסיכות עומאן עושה זאת כבר עכשיו, צפוי שאבו דאבי תלך מייד בעקבות עומאן, בסוף שאר חברות הנפט בחצי האי הסעודי יעשו כן. מה שעומאן עושה כעת הוא שבארות הנפט שלה מופעלות בעיקר על ידי חשמל סולרי. גרמניה מתכוונת לעבור חלקית לחשמל סולרי תוך מספר שנים. הילרי קלינטון וביל קלינטון הודיעו שהם מתכננים חשמל סולארי כבר בתקופה הראשונה לנשיאות הבאה. מתוכננים חצי מיליארד פנלים סולרים בארצות הברית בשנים הקרובות. אלון מאסק מנסה להשתלט על פרוייקט "סולאר סיטי" (עיר שבה כמעט כל האנרגיה תופק כאנרגיה סולארית). למרות כל זאת, כאמור, לא תשמע ציוץ במדורי הכלכלה על כך שחשמל סולרי זול מאוד הפך לזמין באופן מיידי (למה מסתירים ? כי אם יאמרו זאת צפוי שמחירי הנפט יפלו מהר וזה לא טוב ליציבות הכלכלה בעולם). המגוכח הוא שמוטלים עדיין מיסי קארבון בטענה של אפקט החממה כאשר ברור לגמרי שפליטת דו תחמוצת הפחמן תקוצץ מאוד, ללא שום התערבות, לכן אין שום הגיון בגזי קארבון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שקורה כשרוצה לכתוב זיליון דולר ומתפשרים על מושג שהתברר בדיעבד שחקוק ויקי. למיטב הבנתי לא ידועה תועלת כלכלית שממתינה במאדים. לא לאנושות ולא ולחברות. התועלת היחידה לחברות היא בגיוס הכספים שיזרמו מהציבור כתוצאה מהלוקשים. מאסק, נאס"א, DARPA, פרוייקט X ושאר ירקות טכנולוגיים צריכים מימון מהציבור ובגלל ששום גוף לא מעוניין לשרוק הלוקש עובד. נותרתי ללא מענה. אם אנחנו מפיצים פסולת, אלימות והרג מדוע לייצא אנושות במצב אנוש למקום מסוכן במקום לטפל בה כאן ועכשיו? כדור הארץ לא יתאושש מנזקי האנושות ומאדים לא ייבנה כל עוד התרבות הנוכחית לא תתחלף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גוגל זה מספר ענק (משהו כמו 10 בחזקת 100) לפני שהוקמה חברת האינפו הנודעת השתמשו במילה גוגל במשמעות המספרית שלה. לגבי יחס עלות/תועלת - המדע (בחלקים חשובים שלו) מתפתח בקפיצות תוך כדי מצב שבו מגששים באפילה. לדוגמא: שימושי החשמל התחילו בניסויים של תופעות טבע "חשמליות" בתקופה של וולטה ופארדיי וחבריהם. בעשרות השנים שלאחר מכן השתעשעו מדענים בשאלות כגון: אין לייצר חשמל במעבדה, איך ניתן לשלוט בשדה חשמלי. ניקולא טסלה למשל למד באוניברסיטה על שליטה באנרגיה חשמלית בדרך של זרם חילופין, אותם ימים אף אחד כולל הממציא אדיסון לא הבין מה הוא אומר ולמה זה טוב. בסופו של דבר ניקולא טסלה צדק ואדיסון טעה: הפצת אנרגיה חשמלית למרחקים נעשית היום באמצעות תכונות תיאורטיות של זרם חילופין. אותו סוג התפתחות יש לכל טכנולוגיה. תמיד - בעשרות השנים הראשונות עושים עבודת מחקר ללא תועלת מיידית ואז יש גילויים לגמרי לא צפויים שמאפשרים קפיצת מדרגה טכנולוגית. הגלויים הלא צפויים אינם אפשריים ללא תשתית של מחקרים אחרים שרובם לא יביאו לתועלת ישירה. חקירת מאדים תוביל אולי להתקדמות מדעית שיש לה שימושים ששווים הרבה יותר מההשקעה במחקר שם. רוב מהעלויות של מסעות חלל למאדים הן אם מתעקשים לשלוח לשם אנשים ולהחזיר אותם. לכן עדיף כרגע לשלוח לשם מעבדות שמפוקחות על ידי רובוטים, לאחר מכן כדאי לשלוח לשם אנשים בלווינים סביב מאדים שיפקחו מקרוב על הרובוטים. הטכנולוגיות הללו קיימות ומחירן סביר (נאמר פחות מפרומיל ההשקעות המדעיות כיום) לכן הן לא תיפגענה בשום פרוייקט כלכלי חשוב. מאידך, בחקר החלל. שווה יותר להשקיע בחלל הקרוב (לווינים סביב כדור הארץ ושימוש בירח בתור לוויין ענק סביב כדור הארץ). השימושים העיקריים יהיו תצפיות ותיקשורת. (המעצמות ישמשו גם בחלל בתור בסיס לנשק אבל זה יתפתח בלי שניתן לעצור זאת.) בטווח של 100 שנה מהיום ניתן להשיג מיחשוב ותיקשורת ברמה שבה רוב האנשים יעבדו מהבית במקום לבזבז המון זמן על נסיעות למקום העבודה וחזרה ממנו. הישג זה לבדו יכסה מייד את כל ההשקעות, כי לזמן עבודה במישרה יש מחיר גבוה (לפחות 25 אחוז מהעלויות של עבודה אנושית). גם בקניות ביתיות יש ביזבוז זמן גדול וחוסר תחרותיות בגלל הצורך לצאת מהבית כדי לבצע באופן פיזי את הקניה של חומרים ושירותים. תחלואי העולם אינם נובעים ממחסור בתקציב אלא משימוש לרעה בתקציבים, לכן מניעת תקציבי מחקר לא ישפרו את המצב. בתור דוגמא: לבחור בהילארי קלינטון (החולה המושחתת ומחרחרת המלחמה) במקום בדונאלד טראמפ (הפראגמט ושוחר השלום) זה לדעתי ביזבוז שגובל באסון, לא אפרט כי לא כאן המקום להתווכח. למרות חוסר הרציונליות בבחירה של הילארי קלינטון רוב הסיכויים הם שזה מה שיקרה. מסקנה: אי אפשר לצפות להחלטות רציונליות לגמרי בנושאי כלכלה, לכן אין סיבה למנוע תקציבים ממה שעשוי לקדם אותנו בקפיצות מדרגה ולתקצב ב"קצת יותר כסף" צרכים שוטפים. ה"קצת יותר" תקציב לצרכים שוטפים, ספק אם ישנה בהרבה את היעילות של שימושים שיגרתיים. אגב, בהמשך לתגובה קודמת שלי כאן (בעניין מעבר בעתיד המיידי לחשמל סולארי). חיפוש בגוגל מוביל למאמר ברשת העתונות הכלכלית של בלומברג (רשת מידע כלכלי מהימנה מאוד) מוביל למאמר שפורסם ברשת בלומברג בספטמבר 2016. נאמר שם שעלות חשמל סולארי הצפויה היא פחות מ- 2.5 סנט לקילוואט שעה (חצי מהעלות של יצור החשמל שהוערכה באוקטובר 2015 בכנס טכנולוגי באבו דאבי, ההערכה באבו דאבי היא על סמך הקמת חוות אנרגיה גדולות בסין ובחצי האי הסעודי). למרות זאת, כל ההתעסקות במחירי הדלק הפוסילי היום מתעלמת כליל ממה שכבר ידוע ומוכח. זו עוד דוגמא לחוסר רציונליות של החלטות כלכליות, לכן פגיעה במחקר המצומצם בטכנולוגיית חלל למטרת יעול כספי לא תהיה שווה את התועלת של הוספת "עוד קצת כסף" לצריכה שוטפת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על הפירוט 1. חקר החלל בניגוד לחשמל ותחומים אחרים מחייב רמת סיכון גבוהה ועלויות יוצאות דופן. אין מחקר יותר יקר או מסוכן. חלק מהתקציב להערכתי הקונספירטיבית מיועד לפיתוח טכנולוגיות בעלות ערך צבאי. לוויינים זה נחמד ולוויינים מצויידים בתותחי ליזר- נחמד שבעתיים. ברור לי שברמה האסטרטגית למעצמות יש צורך ביתרונות טכנולוגיים וחקר החלל מאפשר להציג כלפי הציבור מראית עין של סקרנות וקידמה. הרובוטיקה הקיימת רחוקה שנות אור מלהחליף את האדם ומעבר למשימות פשוטות ומוגבלות הרובוטים בחלל לא מסוגלים לתרום הרבה. ההתקדמות נראית קצת איטית, אתה יודע. הרי פאר היצירה של נאס"א הוא זחל שאוסף דגימות אוויר וקרקע ושולח תמונות. אני חושב שרצוי שהציבור ישאל האם כדאי וצריך. 1. חשמל סולארי טוב למרחבים גדולים זולים ושטופי שמש. למיטב ידיעתי לא כלכלי להתקין מערכת פרטית על גג בישראל (אם מתעלמים לרגע מרגולציה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי חשמל סולרי ביתי: חשיפה של 30 מטר מרובע ברוב הארצות מספיקה למשפחה שאינה מבזבזת חשמל. מחיר בארצות הברית לפי זכרוני הוא היום בסדר גודל של 10 אלף דולר (אם סין תיכנס באופן מסיבי לייצור פנלים ביתיים יתכן שהמחיר יוזל, סין אינה ספקית דלק פוסילי לכן אין לה מניעה לייצר ולמכור. גרמניה מייצרת היום פנלים "איכותיים" ואם הייצור רובוטי היא תוכל להתחרות בסין. נראה לי שגם יפן וקוריאה יוכלו להכנס לייצור פנלים ברגע שיתפתח שוק המוני. לגרמניה יש ייתרון מסויים מכיוון שהיא כבר מספר שנים משתמשת בייצור חשמל סולרי ושילובו עם רשת חשמל פוסיליף לפי זכרוני התפרסם שבקיץ האחרון היו ימים לא מעטים בהם בגרמניה הושבתו כל הטורבינות כי החשמל הסולרי הספיק למלא את כל הצרכים. הבעיה בנוגע לייצור חשמל סולרי ביתי כרגע אינה הפנלים אלא בעיקר העדר מצברים זולים שיאגרו לפחות 10 קילוואט שעה. אלוטן מאסק מייצר מצברים כאילו אבל מחירם גבוה מדי. עדיף שיהיו מצברים של אגירה 50 קילוואט שעה לכל משפחה אבל זה לא קיים כרגע במחיר סביר. בשנים הקרובות יש פתרון חלקי והוא להיות מחובר במקביל לרשת רגילה לצורך גיבוי בימים ללא שמש. ההגבלה של 30 מטר מרובע משמעותה שאין בעיות חשיפה לשמש לבתים צמודי קרקע. בבתים רבי קומות אין כרגע סידורים לפנלים של 30 מטר לכל דירה, בעתיד אולי יהיו סידורים. מספרים לגבי פנלים והספקים אביא אולי בזמן אחר (כרגע אצין: הספק פנל "מיושן" למדי הוא הוא כ- 50 עד 80 וואט למטר מרובע, לכאורה בפנל "חדש" ההספק גבוה יותר יותר. חיפוש בגוגל יתן את הפרטים לגבי מה שניתן לקנות בארץ, לגבי המצב בחו"ל לא יכול לאמר דבר כי זה מחייב היכרות השווקים בחו"ל. לגבי מה שקורה או יקרה בארץ יש מיכשול ששמו ביבי נתניהו, מכיוון שביבי אוהב להטיל מיסים על כל דבר (לכן הוא ייקר חשמל סולרי כדי שמיסי הדלק הגבוהים לא יברחו לו מהידיים). לא יכול כרגע להתייחס לשאר הטענות, |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בעיקרון שתי אפשרויות לחשמל סולארי: למכור לחברת החשמל, או לחיות בצורה עצמאית („מחוץ לרשת״ - off the grid). יצא לי לשמוע על כמה אנשים שחיים בבתים מנותקים מהרשת (אבל לא מהאינטרנט). זה אפשרי בדוחק לאנשים שחיים בבתים פרטיים עם מספיק שמש ומקדישים מאמץ רב לדרך החיים הזו. ר' לדוגמה ג'ואי הס. יש לציין שהוא חוטב עצים מהיערות בסביבה להסקה. לכן ההגדרה של „משפחה שאינה מבזבזת חשמל״ נראית לי קצת בעייתית. בפועל חייבים חיבור לחברת החשמל. וכאן מתחילות הצרות. לדוגמה, יצא לי לשמוע על כך שבארצות הברית במקומות שונים חיבור כמות גדולה כזו של צרכנים/יצרנים מחייב את חברת החשמל לשדרג את תשתית ההולכה (הקו מספיק עדיין עבור הצרכן הראשון בכל קבוצת בתים שמתקין לוחות. אבל עבור השני או השלישי חייבים לשדרג את התשתית, ועלות ההתקנה עלולה לכלול את עלות שדרוג התשתית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארץ חייבים חיבור לחשמל בארצות הברית לפחות בחלק מהמדינות לא. יש חומרים 1 טובים ביוטיוב על אנשים שחיים off the frid מלא (מים מהאדמה וחשמל מהשמש). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המכירה חזרה לחברת חשמל שייכת למה שהיה לפני מספר שנים, כאשר חשמל סולרי היה יקר מחשמל פוסילי ועשו קומבינות כדי להכניס חשמל סולרי לשוק. כיום כנראה אין צורך במכירה חזרה של חשמל סולרי לחברת חשמל כי חשמל סולרי (במקום שייצורו הביתי יהיה זמין) כנראה לא יצדיק את ה- OVERHEAD של מכירה חוזרת לחברת חשמל. חשמל ברשת יתקיים כנראה עוד שנים רבות במבנה אספקה היברידי כאשר חשמל פוסילי או גרעיני יתקיים במשולב עם חשמל סולרי, זאת כגיבוי (כדי שיהיה חשמל בכל עת גם בימים בהם חשמל סולרי לא זמין). יתכן שעדיין יהיה חשמל מהרשת עוד זמן ממושך אבל יהיה חייב להתחרות בחשמל סולרי או חשמל מהיתוך קר (לגבי הסוג השלישי, התוך קר, שם מדוייק LENR, איני רוצה להיכנס להתדיינות כי רוב המגיבים כאן לא ממש יודעים מה קורה עם טכנולוגיית LENR וחושבים בטעות שזו שטות. לגבי אנרגיה סולרית זה כבר במיינסטרים לכן יש טעם להתייחס כאן.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית כל, גם בארץ מתחיל להיווצר המצב שבו חברת חשמל היא המוליך ולאו דווקא המייצר של החשמל. במקומות שונים יש רשת מורכבת הרבה יותר שמחברת קבוצות גדולות יותר של יצרנים ולקוחות. מה שיש לחברת חשמל וקשה לקבל בתור לקוח פרטי הוא עודפי ייצור לא סולרי כאשר יש פחות שמש. אחרת תצטרך להחזיק מצברים ענקיים (שגם להם ש תקורה משלהם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הופתעתי לגלות1 שבשלושים השנה האחרונות חלקו של הדלק הפוסילי בייצור חשמל לא ירד, אלא אפילו עלה. הפחם שמר על חלקו- 38-39% מהסך הכל, חלקו של הנפט ירד מ 13% ל 5% אבל הגז הטבעי יותר מאשר חיפה עליו ועלה מ 9% ל 22% מסך היצור העולמי. כך שהיום עדיין כשני שליש מהחשמל מיוצר מדלק פוסילי. דווקא חלקם של ההידרואלקטרי והגרעיני שהיוו ביחד 39% מייצור החשמל ב 1984 ירד ל 28% ב 2004 (ההספק שלהם גדל, אבל בקצב איטי יותר משל השאר) ואולם "אחר" (שמש, רוח, גיאותרמי וכו') - שהיה רק 1% מייצור החשמל העולמי ב 1984 - פחות ממאה ג'יגהוואט שעה- גדל משמעותית ל 7% מהסך הכל ב 2014 - 1.5 טרהוואט שעה. __________ 1 פילוח ייצור החשמל בעולם לפי מקורות אנרגיה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הירוקים פוחדים מאנרגיה גרעינית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומי ההידרופובים? :) הבנתי שההסבר לשחיקה בחלקם של המפעלים ההידרואלקטריים שבמקומות הטובים לסכרים כבר השתמשו וקשה למצוא חדשים. תכל'ס הסיבה שהפחם שמר על חלקו היא סין, שהגדילה את ייצור החשמל שלה בתקופה 1984-2014 פי 14, וששלשה רבעים מייצור החשמל שלה הוא פחמי (שלשה רבעים מהשאר הידרואלקטרי). סין הוסיפה בתקופה הזו ייצור של 3.5 טרהוואט שעה פחמיים (מתוך סך הכל תוספת עולמית של 5.7 טרהוואט פחמיים בתקופה), כאשר צפון אמריקה, למשל, הגדילה בתקופה רק ב 0.3 טרהוואט פחמיים מ 1.4 ל 1.7 טרהוואט, ואילו אירופה אפילו הורידה מעט את סך ייצור החשמל מפחם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המספר הוא גוגול. מקור שמה של גוגל הוא בשגיאת כתיב. מעבר לכך, עלות החשמל הסולארי היא יותר מעלות ההפקה עצמה. אחת הבעיות של אנרגיה סולארית היא שהתפוקה לא יציבה, הן לאורך היום והן לאורך השנה. לאורך היום אפשר אולי להשתמש במצברים גדולים. לאורך השנה זה לא מספיק. לכן חייבים גיבוי מתחנות כוח אחרות. או אולי יכולת תפוקה גבוהה הרבה יותר מהנדרש. במדינה כמו ישראל, שהיא אי מבחינת מערכת החשמל, רצף של כמה ימים חשוכים ברוב הארץ הוא בהחלט צפוי. וכמובן: אתה מוזמן להשוות את עמדותיהם של טראמפ ושל קלינטון ביחס לאנרגיה חלופית. טראמפ העצמאי לא מאמין שצריך להפריע לתעשיית הפחם והנפט המפוארת של ארצות הברית לפלוט יותר פחמן דו־חמצני לאטמוספירה. חיפשתי trump solar power ונראה שהוא לא מחבב את התחום. או ליתר דיוק: אולי זה בגלל השקעה כושלת שלו בתחום. אבל מי אמר שטראמפ הוא איש עסקים כל כך מוצלח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלו קוים מקבילים. הלא יש עשרות מיליוני רעבים באפריקה, כאשר כבר היום אפשר היה להאכיל אותם רק ממה שהעולם המערבי השבע זורק. אז האם זה לא הגיוני לדאוג קודם לרעבים לפני שמסבסדים את גידול התירס לשם ייצור דלק? תשובה : הגיוני- כן. קשור- לא. באותו אופן אתה צודק שהגיוני יותר להשקיע את הטריליונים בכדור שלנו מאשר ביציאה לפלנטות אחרות, אבל זה לא קשור. שאיפות ההתפשטות של המין האנושי הן לא הגיוניות, אבל הן שם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על הכל ניתן להגיד קווים מקבילים -עד שמגיעים לתקציב והקדימויות משקפות את החיתוכים שנגזרים מהמטרות והאתיקה. במין האנושי הוטמעה סקרנות. יצר בריא וטבעי שמעודד התפתחות. שאיפות התפשטות במובן הגיאוגרפי? לא בטוח -בטוח שלא. כל מה שהאדם שואף אליו הוא מקום שיספק ביציבות את הנדרש להתפשטות רוחנית, מנטלית ורגשית (בשפת העם- בית). האגו של המנהיגים, בורות, נורמות מסויימות והבלבול הכללי הם שהביאו את האדם לחפש ולכבוש מקומות חדשים. לפעמים אסון טבע שלא נדע וגם אז מדובר באילוץ ולא בשאיפה. אין לנו מה לחפש מחוץ לבית ולשם צריך לכוון את המאמצים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כבר הרבה זמן תקציב לחסל את המחלות והרעב באפריקה, זו לא בחירה מאדים או רעבים. לכן אמרתי קוים מקבילים ניקאקדה יפגשו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכדאיות מיישוב מאדים מוסברת להמונים (גם) בחוסר היכולת של כדור הארץ לקיים להכיל ולהאכיל את המליארדים לנצח. סוג של תכנית גיבוי במקרה "שדברים ישתבשו". אנחנו יודעים שיש יכולת לפתור את בעיות הרעב בתקציב החלל אבל אין רצון ואנחנו מסכימים שסקרנות מדעית גרידא לא תשכנע את הציבור והממשל להוציא סכומי עתק על פני תקופה כה ממושכת. יש לך השערה מה המניע העיקרי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא יכול לפתור את בעיית הרעב עם תקציב החלל כי לא פתרנו אותה כבר קודם. באותו אופן, ואפילו קרוב יותר, אתה יכול לדבר על התשתיות הקורסות של ארה"ב- למה לא לפתור אותן קודם עם או בלי תקציב החלל? תקציב הוא לא מניעה לכלום בעשרים השנים האחרונות. אני חושב שהמניע העיקרי הוא יצר ההתפשטות הטבוע במין האנושי. תציע לאנשים טיסה לכוון אחד עם סיכוי בינוני לשרוד את הדרך הלוך ואפס סיכוי לחזור, ויהיו לך מיליוני קופצים על התפקיד. כאלה אנחנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תציע לאנשים סמים בחינם ותקבל מליוני נרקומנים. מכאן להחליט שהרס עצמי הוא המאפיין העיקרי של האנושות? בעיות הרעב מדגישות עד כמה אנחנו רחוקים מהמוכנות להתפשט לכוכבי לכת אחרים. עוד לפני שמדברים על טכנולוגיה צריך סט של ערכים עקרונות וקווים אדומים כדי שמאדים לא יהפוך למושבת עונשין או ג'אנק יארד נוסף. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |