 |
|
 |
||
|
||||
 |
הקומדיה הבריטית האלמותית הזו, היא התיאור המדויק כיצד פועלים המנגנונים הנסתרים של הביורוקרטיה הממשלתית האנגלית. אין צורך בכרוניקה עיתונאית או ספרי סוציולוגיה או הסטוריה, רק לצפות בפרק המתאים, אפילו אולי כתחליף לתאורית בלבן. למי שזוכר, הסדרה היתה עימות בלתי פוסק בין סיר האמפרי אפלבי (נייג'ל האוטורן), הסיביל סרוונט הנצחי מהמעמד הגבוה וחניך אוקסברידג', ובין ג'ים האקר (פול אדינגטון) השר לעניני אדמיניסטרציה, בוגר מערכת החינוך הממלכתית. למשל, מהפרק "קיצוצים כלכליים" אפשר ללמוד דבר או שניים. כשהשר האקר תוהה "כמה אנשים מועסקים במינסטריון שלנו, 3000? 2000?" עונה תת-השר הקבוע "ובכן, אררר... 23,000 איש". השר דורש מייד דו"ח מלא על מה שכל אחד עושה. אחרי כמה ימים סיר האמפרי מגיש לו נייר לחתימה, ומסביר להאקר שזה האישור לתוספת 400 איש למצבת כוח האדם. כשהשר מתפוצץ, עונה לו האמפרי בקור רוח "אדוני השר, ביקשת באופן מפורש לערוך סקר כולל ומפורט" השר מנסה למצוא בניני משרדים ממשלתיים כדי למכור אותם, אחד מהם הוא בניין לא מאויש. האמפרי מסביר שאי אפשר למכור אותו כי המרתף של הבניין מבוטן ואפשר להשתמש בבניין במקרה חרום. לתמיהתו של האקר הוא עונה ש"הממשלה לא נעצרת רק בגלל שכל המדינה נהרסה. השמדה כללית גרועה מספיק ולא צריך אנרכיה כדי להחמיר את המצב". האמפרי מסביר לעוזר השר התמים, ברנרד, מדוע קיצוצים כלכליים הם תופעה מסוכנת "נניח שכולם יתחילו, בחוסר אחראיות, לחסוך כסף?" הוא ממשיך להסביר לברנרד המסכן "פוליטיקאים זקוקים לפעילות כתחליף להשגים". |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |