בתשובה לדב אנשלוביץ, 09/10/16 19:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קראתי ביעף את החלטת יוניצף האחרונה1 והתרשמתי (למרות שממש לא קראתי בעיון) שהכותרת שנתנה לה התקשורת: אי הכרה בקדושת הר הבית וירושלים ליהודים לא ממש מדויקת. בתחילה אומרת ההחלטה בפרוש שמקומות אלה קדושים לשלוש הדתות המונוטאיסטיות, כלומר גם ליהודים, ואחר כך מגנה את מדיניות ישראל כלפיהם. ברור שאני מתנגד ומגנה את ההחלטה הזאת, אבל מבחינת שכתוב ההיסטוריה דווקא דבריו של פרס, כפי שספרתי בתגובתי הקודמת, מוזרים וחמורים בעיני הרבה יותר. 1 זו החלטה מאוחרת יותר לזו שהזכרתי בתגובתי והתקבלה אחרי שכתבתי את תגובתי הקודמת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני חושב שזה אונסק''ו ולא יוניצ''ף. ב. המסמך הזה נראה כאילו כתב אותו מישהו עם הפרעה אובססיבית קומפולסיבית. הוא כל כך רפטטיבי, חד צדדי וחד כיווני, שהוא יותר נקרא כמו טקס לגני לגירוש שדים (נחשו מי השד) מאשר כמו מסמך בינלאומי של ארגון נאור ופלורליסטי. עוד אחת מהסיבות שהאו''ם נראה כמו קארד מעוות במקום כמו העדות להתקדמות האנושות שהוא אמור או יכול היה להיות. ג. אחרי קריאת מסמכים כאלו, התסכול מביא להרגשה שלא כדאי להיות נחמד, כי במילא ישתינו עליך בקשת. נראה שאילו אחרי ששת הימים ישראל היתה מעיפה את הוואקף לכל הרוחות (אף אחד אז לא היה פוצה פה ומצפצף) ולוקחת ריבונות מלאה שלא משתמעת לשתי פנים על הר הבית, זה לא היה מביא למצגים מבזים שכאלה. ייתכן שאפילו להיפך, זה מראש היה מייתר כל מיני התנצלויות והתפלפלויות על המעמד הפסאודו בינלאומי או בינ-דתי של המקום. דווקא ההשערה המאד קוסמופוליטית וקוסמודתית של ארגון שכזה היוותה (המשלים האוטומטי הציע ג'הווה, כופר שכמותו) רגל בדלת לכל הענין הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אונסקו. גם אני בעד המילה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תמה על כך שנושא תגובתי שהיה ביקורת על דבריו של פרס שמהם משתמע שהר הבית אינו קדוש ליהודים אלא למוסלמים לא זכה לשום התייחסות. את האו''מ אנו מכירים עוד מימי ''אום שמום'' ואין בהחלטותיו האחרונות שום חידוש. אוסיף עוד שהכבוד העולמי הרב לפרס שהזעיק לירושלים גדולי אומה כאובמה ואבו מאזן כדי לחלוק כבוד לאיש, לא נבע מכך שפרס הקים את הכור האטומי בדימונה אלא דווקא מכך שהצהיר הצהרות כמו הנ''ל ודומות לה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כן, אני מוותר על הכבוד המפוקפק הזה שעלה לנו בדם. שלא יבואו ולא יכבדו, העיקר שמניין הקרבנות אצלנו יצטמצם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ההצעה הפקיסטאנית לגינוי ישראל בגלל כיבושה של צ'כיה על ידי הצבא האדום, הוגשה שלשום לפנות בוקר ליו"ר התורן של מועצת הביטחון, ומאז נמשכים המגעים בין המשלחות לגיבוש עמדה אחידה... לפי השמועות, ממשלת ארה"ב מסתייגת מהטלת האחריות המלאה על ישראל, ואילו בלגיה וקנדה ביקשו את דחיית הדיונים למען מציאת פשרה מתקבלת על דעת כל הצדדים. לפני דחית המושב ברוב זעום הספיק נציגנו באו"ם, מר יוסף תקוע, להבהיר בפני מליאת המועצה את עמדת ממשלתנו: לא ישראל פלשה לשטח הרפובליקה הצ'כית הסוציאליסטית אלא רוסיה וגרורותיה - אמר נציג ישראל - אז צריך לגנות את רוסיה ולא אותנו.... ברגע האחרון נסוגה ברה"מ מהצעת הגינוי המפורשת תמורת הבטחת המערב לתמוך פה אחד בנוסחה הפולנית המתוקנת בזו הלשון: "מועצת הביטחון מביעה את צערה על מעשי התוקפנות במזרח אירופה, המועצה מזהירה את ישראל לבל תסטה בעתיד מעקרונות האו"מ". לפני נעילת המושב, עוד הוסף להחלטה התיקון של רוסיה הלבנה: "כמו כן על ישראל לחדול מגרימת רעידות אדמה נוספות באיראן". אולם כל זה אינו משנה את העובדה, ששום סנקציות לא הוזכרו בנוסחה הסופית, וכפי שהצביעו על כך בחוגי משרד החוץ בירושלים, "אין החלטת המועצה קושרת במישרין את המאורעות בצ'כיה עם שמה של ישראל, שכן פסיק מפריד בין שני המשפטים הנוגעים לדבר". כמו כן הוסבה תשומת הלב לפסקה "גרימה" בקשר לרעידות האדמה באיראן, ביטוי שאינו מקפל בתוכו האשמה גלויה לגבי כוונות זדוניות מטעם ישראל אלא משאיר את הדלת פתוחה לאפשרות של מקריות. ואחרון אחרון חביב, אין לשכוח שהמועצה הביעה "צער" אך לא "צער עמוק" וכאן כבר מורגשת היטב השפעתה המרככת של המשלחת האמריקנית. הצעת ההחלטה לגינוי ישראל בגין כיבוש צ'כיה נכשלה איפוא סופית - סיכם שר החוץ את הישגי משלחתו באו"מ בפני חברי הממשלה - ניצחון דיפלומטי זה הושג בזכות שלושה גורמים: אל"ף, פעולה הסברתית ענפה. בי"ת, תמיכה איתנה של מעצמה ידידותית. גימ"ל, צדק." "ניצחון במועצה"-האחד והיחיד,אפרים קישון |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |