בתשובה לעמירם, 12/10/16 21:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אנחנו מדברים על סוריה שנשלטה על ידי פלג עלווי של מפלגת הבעת'. הם במקרה גם היו ערבים. בסוריה היו באותה התקופה כל מיני מיעוטים (חלקם מוסלמים, וחלקם לא. חלקם ערבים, וחלקם, וחלקם לא). אתה מוזמן לראות מה היה יחסו של אסד האב למיעוטים שונים (שאינם עלווים). הכללה של מעל אלף שנים לא בהכרח מועילה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מפלגת הבעת' מעלה על נס את האחדות הערבית (יחד עם הסוציאליזם הערבי), ומבוססת היטב על האתוס הערבי האימפריאליסטי בן מעל אלף השנים. ודייק: ב1973 כבר שלט בסוריה חאפז אל אסאד, שדגל ברעיון "סוריה הגדולה" הניאו-בעת'יסטי (הכוללת את שטחי לבנון, ירדן וישראל של היום) - רעיון השואב את האתוס האימפריאליסטי שלו ישירות מתקופת בית אומאיה של המאה ה8 - בדיוק כפי שמוסלוני שאב את האתוס שלו מהאימפריה הרומאית. להגיד עליהם שהם "לא ערבים" זה "מועיל" בערך כמו להגיד על הפשיסטים שהם "לא איטלקיים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה גם אותו אסד שבשנת 1966 העיף את הנהגת הבעת' המסורתית יחד עם עוד כמה קצינים שותפים. ובשנת 1970 לא נתן לטייסי חיל האוויר שלו לסייע ליחידות הצבא הסורי שפלשו לממלכת ירדן (מה שאפשר לו לעלות לבד לשלטון). הייתה לו אידאולוגיה, אבל היו לו גם דברים חשובים יותר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |