|
||||
|
||||
דעתי היתה אירונית. אם תהיה הנצחת שמות כפי שתיארתי (חילוף השמות "דרך השלום" ו"תחנת רכבת דרך השלום") זה יהיה לרעת זכרון פרס כי יונצח הכשלון הפולטי של פרס בהסכמ אוסלו. הערה: דעתי בעניין הסכמי אוסלו היא שזה לטובת ישראל בטווח הארוך אבל לא לטובת ישראל על פי המתכון פרס-רבין ביילין. לא רוצה להכנס לוויכוח בעניין זה כי זה עניין מורכב (ואין לי חשק להכנס לדיונים מורכבים כאן). רק אומר דעתי בקצרה: 1. הסכמי אוסלו פוגעים בפלשתינים הרבה יותר מאשר הם פוגעים בישראלים. (ההסבר בסעיפים 2 3 ו- 4 בהמשך). 2. הסכמי אוסלו (והשלטת אירגוני הטרור עליהם) גורמים לפילוגים קשים בחברה הפלשתינית ומניעת הקמת מדינה פלשתינית בעשרות השנים הקרובות. במקום להקים מדינה הם יריבו ביניהם, יריבו עם ישראל, ישקעו יותר בבוץ שהם יוצרים. 3. הקמת מדינה פלשתינית ממערב לירדן (מדינה מסודרת ושקטה כמו ממלכת ירדן) - היא לרעת ישראל. מדוע לרעת ישראל ? מכיוון שמליוני פליטים/מהגרים פלשתינים יזרמו למדינה שקטה כזו ויכנסו לתוך גבולות ארץ ישראל (ממערב לירדן). המשך המצב שתואר בסעיף 1 הוא לטובתנו. 4. הערכת המצב הזו הייתה לי בזמן שעראפאת התחיל את האינטיפדה השניה (שנת 2000). חשבתי אז ועדיין אני חושב היום שאילו עראפאת לא היה פותח באינטיפדה שניה, הוא היה יכול להקים מדינה פלשתינית שקטה ומסודרת בערך בין 2010 ל 2020. המדינה שהוא היה מקים הייתה מביאה לתוכה מיליוני פלשתינים מהפזורה שלהם והעסק היה מתפוצץ כמה עשרות שנים אחר כך כאשר מדינה פלשתינית (בין ירדן וישראל) עם מיליוני פלשתינים הייתה עובדה מוגמרת. באותה שעה של פרוץ האינטיפדה השניה הגעתי למסקנה שעראפאת טיפש גדול או מגלומן או משהו אחר מכיוון שהאינטיפדה השניה היא טעות פוליטית גסה שלו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |