|
||||
|
||||
אמת המידה הזו קטנה מלשער את בית הדין ''שלי''. מחשבה מעמיקה יותר היתה מעלה את ההבנה כי לא עצם המוות הוא הדין, אלא המוות הוא שער לבית הדין. מעתה אמור, כעת כששמעון פרס וביילין מתו, הם עומדים לדין יחד עם ערפאת. על פי התפישה לפיה העולם הזה הוא בסך הכל מעבר והחשבונות לא נסגרים כאן, קצת קשה לחרוץ דין על סמך הנתונים המוגבלים שיש בידינו. |
|
||||
|
||||
מממ.. איך אתה יודע את כל זה? --- וכדי לחסוך חוליה בפתיל, השאלה הבאה שלי תהיה: האם במקרה אתה יודע על העניינים האלו גם משהו ש*אפשר* למדוד? |
|
||||
|
||||
אתה שואל איך אני יודע על בית דין של מעלה? או איך אני יודע למה התכוונתי כשדיברתי על כך שסוף סוף פושעי אוסלו עומדים לדין? ___ אין כאן הרבה ידע. יותר אמונה. אמונה היא דבר שקשה למדוד. ואם אני מאמין באותו אלוהים כפי שהוא (כל יכול, נצחי לאין ראשית וקץ, בלתי מוגבל בכל צורה שהיא), ואם אני מאמין בשכר ועונש, ואם אני מאמין שיש תכלית לקיומו של עולם הנובעת מאותו אלוהים ושזורה בהליכי השכר והעונש, אני מוצא שמנקודת המבט שלי קשה למדוד את הקרחון היות ואני רואה רק את החלק הקטן שמעל למים. אין לי כלים למדוד את העולם שמעבר למוות ואת התכלית העמוקה הטמונה שם. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לא, אבל הוא לא מזמן הספיד את בן־אליעזר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |