|
יפה ומושקע. לטעמי המשוחד האיורים שלך קולעים מכולם לאופי של סיפורי עם וילדים והם משרים נופך של הספרים הישנים ללא מנייריזם של מודרניות (למרות שהבחורה, דפנה?, הסבירה שבתהליך יש שלב דיגיטלי). גם השימוש בצבעים, גם עיצוב הציורים שלא מתקמצנים בפרטים וכך מספרים בעצמם סיפור. לאיורים בשחור לבן של יוליה אגרונוב, שמזכירים סגנון של פעם (ליליאן נניח) גם יש איכות שדיברה אלי. כמי שזוכר את האזור כבית המלאכה הזעירה, מוסכים וגריז, נעים לראות איך הוא משנה לאט את פניו, למרות ריח השתן החריף ברחובות. אולי חדר התצוגה הרגוע הוא סימן שפעם האזור יחזור להיות מה שכנראה מקימיו חלמו שיהיה.
|
|