בתשובה לג. שמעון, 03/05/02 10:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כדי להבין מה אמת ומה הנחה, הבה נבחן את "תורת הטבלה" שאני הצעתי. החלק שהוא בה "אמת" הוא החלק של המדידות. כלומר האמת היא שתוצאות הניסויים כפי שנרשמו בטבלה בתאריכים מסויימים מתארים את מה שאירע בניסוי. כל היתר : אם נערוך ניסויים במקום אחר ובאותם גבהים נקבל תוצאות דומות, אם נחזור על הניסוי ממש באותו מקום נקבל תוצאות דומות, כשעושים אינטרפולציה בין שני גבהים סמוכים בטבלה לא "בורחים" מהמציאות יותר מדי וכו' וכו', אלה הנחות או "אמונות מדעיות", ולא ברור לי למה מתכוונים כשאומרים שזו "אמת". השאלה השנייה לא כל כך מובנת לי, כלומר לא ברור לי לאילו הכרעות אתה מתכוון. אם תביא דוגמא אולי ארד לסוף דעתך. אשר להוקינג. ישנה אסכולה (שאני מקבל) ששוללת את כל העיסוק הזה של חקר היווצרות היקום וכדומה. בהזדמנויות קודמות הרבתי לדבר על כך ב"אייל". מעניין שלפני כשבוע שמעתי ראיון עם איזה פיזיקאי (לצערי שכחתי במי מדובר וגם ראיתי זאת רק לקראת הסוף) בטלויזיה שטען שהעבודות של הוקינג קבלו פרסום הרבה מעבר למה שהיו ראויות לו אוייבקטיבית, ככל הנראה בגלל היכולות שלו לעבוד ולחשוב למרות מגבלותיו. כלומר, לולא הנכות שלו לא היה מקבל פרסום כלל. שמעתי יותר מוקדם "חוות דעת" של פיסיקאי אחר שגם שוללת עיסוק בתורות של הווצרות היקום , כפי שהוא התבטא : "הוקינג הוא ככל הנראה מתמטיקאי מוכשר, אך בקושרו בין הפיתוחים שלו להיווצרות היקום הוא 'עושה מעצמו אלוהים' ". ואכן ככל שאני יודע (ויתקנוני היודעים) לא ניתן פרס נובל בפיסיקה לו או לעבודות אחרות שמסבירות את הווצרות היקום. תורות איינשטין, למשל באו לתקן ולהסביר תצפיות ותוצאות ניסויים שאנו עושים בהווה, שתורת ניוטון אינה יכולה להסביר, ולא לענות על שאלות מסוג: "איך נברא העולם". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דוב, את הדוגמה של הוקינג הבאתי לא על מנת להיתלות באילן גבוה כי אם להראות שהעקרונות שהצביע עליהם ברלין עדיין רווחים בעוצמה בחשיבה המערבית ורבים וטובים רואים אותן כמובנים מאליהם, וגם אם אינם רואים אותם כמובנים מאליהם הם עדיין דבקים בהם. אני עצמי לא רואה עקרונות אלה בבחינת כזה ראה וקדש, ועל כן לא אנסה להגן עליהם כאן. למעשה, דווקא משום שאיני מקדש אותם אני טורח להציג כאן את הלך מחשבתו של ויקו. אני גם יכול להבין את רתיעתך מהמושג ''אמת'', שכן אני חי בעידן שלאחר ניטשה שטען כי מושגים כמו ''אמת'' ו''ידע'' הם יחסיים לשפה או ''מטפוריים'' וכל שביכולתם לעשות הוא לשקר במסגרת השפה - אין בכוחם לומר לנו מאומה על העולם. ועם זאת, אני יודע שאני מחזיק באמיתות מסויימות, גם אם בערבון מוגבל, ומעמיד אותם מפעם לפעם לבחינה מחודשת. דומני שבירור מושג ''האמת'', השאלה אם יש סוגים שונים של ''אמת'' ומה תוקפם וכו', תורם לעידון המחשבה (ואולי אף לעידון האישיות), ומכל מקום, מדובר בצורך פסיכולוגי בסיסי, שכן בלא אמיתות (ולו גם כוזבות) העולם עלול להיראות לפרט כבלתי יציב וכאוטי ביותר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |