|
||||
|
||||
מסכים. זול ליצרנים להוסיף סוכר (או HFCS) ומלח, ומשתלם להם מאוד כי שניהם מעודדים צריכה מופרזת של מזון ושתיה. |
|
||||
|
||||
התרגיל האחרון של הכנסת פרוקטוזה סמויה במגמה לפתות אכילת יתר היא זו של רשת שופרסל. התפרסם לפני מספר שבועות ששופרסל הכניסה מותג מתחרה של חלופת חלב אם (מתחרה למטרנה וכדומה) ניקרא "בייבי X" לא זוכר מה המילה X , המילה הראשונה היא בייבי. YNET או ידיעות אחרונות (לא זוכר מי מביניהם) חשף את תרגיל הפרוקטוזה: מסתבר שבמקום שהתחליף "בייבי X" יכיל רק לאקטוזה (סוכר חלב) הוא מכיל כמות גדולה של סוכר דמוי סוכר שולחני (אין פירוט מה בדיוק). אני מניח שהתחליף המדוייק הוא סירופ תירס עתיר פרוקטוזה משום שסירופ כזה זול יותר ליצור ונוח יותר לעירבוב במזון מאשר עירבוב גבישים של סוכר שולחני, ההרכב הכמותי של השניים כמעט זהה (בערך 50 אחוז גלוקוזה 50 אחוז פרוקטוזה). מה האיסטרטגיה השיווקית של שופרסל במוצר בייביX (מלבד מחיר נמוך יותר) ? האיסטרטגיה היא _המתיקות המוגברת_ של המוצר מה שיגרום לתינוקות להעדיף צריכת "ביבי X" על פני תחליפי חלב אם אחר, כמו כן רוב התינוקות יהפכו למכורים ל- "בייבי X" (מה שיעשיר את שופרסל). ההתמכרות לפרוקטוזה היא האיסטרטגיה השיווקית בכל המוצרים המומתקים על ידי פרוקטוזה. |
|
||||
|
||||
התמכרות לפרוקטוזה? הטענה נגדם הייתה שזה זול יותר ופחות בריא. לא שזה ממכר. גם במוצרים מקבילים הייתה כמות דומה של סוכרים ומהבחינה הזו ("התמכרות") אין הבדל בין לקטוזה לפסוכרוזה או לגלוקוזה ופרוקטוזה. בכלל, ילדים בגיל הזה צריכים לאכול הרבה. |
|
||||
|
||||
אני מניחה שהוא התכוון להתמכרות לטעם. ילדים בגיל הרך צריכים חלבון, שומנים מהסוג הטוב והרבה קלוריות. אבל אלה צריכים להיות מלווים בוויטמינים ובאבות מזון כלשהם, רצוי לא מעובדים (כלומר, קלוריות וסוכר משמנת עם תותים זה נהדר. קלוריות וסוכר משקית מרשמלו - פחות). |
|
||||
|
||||
כלומר, להתרגלות לטעם. |
|
||||
|
||||
תטל"א. האם במוצר האמור יש יותר סוכרים מאשר במוצרים מקבילים? מדובר על תחליף חלב. כלומר: עם כמות סוכר שצריכה ליות מקבילה לזו שבחלב. |
|
||||
|
||||
הטיעון הזה שהגוף של התינוק צריך סוכרים ולא חשוב מאיזה סוג הוא טיעון שנראה לי מוטעה ומטרתו לבלבל את הקוראים. במאמרים שנתקלתי בהם (יתכן שזה כולל את המאמר מ"העין ששביעית" שהזכרת). נאמר שמהילת סוכר 50/50 לא מזיקה - הביאה את הטיעון הזה ("כל הסוכרים זה אותו דבר") דיאטנית ולא מומחה דוקטור לביוכימיה של המזון. דיאטנית בדרך כלל זו לא השכלה גבוהה וראיתי דיאטניות שמדברות שטויות. הגוף האנושי צריך (לבסוף) רק סוכר מסוג אחד: גלוקוזה. הגוף האנושי מייצר מאות גרמים ביום של גלוקוזה מכל מה שהוא יכול: בעיקר מייצר מעמילנים אבל אם חסר עמילנים הגוף האנושי מייצר גלוקוזה משומנים ובשעת הדחק הגוף מייצר גלוקוזה מחלבון (הפקת גלוקוזה בשיטה "קטונית"). גלוקוזה היא הדלק המזוקק היחיד של הגוף לייצור אנרגיה והנעת תהליכי חיים. כל היונקים מייצרים להנקה _רק_ או _בעיקר_ לאקטוזה (לאקטוזה=סוכר-חלב-אם). אני לא יכול לבדוק אם "רק" או "בעיקר", האינפורמציה הזו לא כל כך זמינה. לגוף של האם אין שום בעיה לכלול בחלב אם גלוקוזה (במקום לאקטוזה) כי יש לה בגוף שפע של גלוקוזה, שמיוצרת מסביב לשעון כל החיים, האם יכולה עקרונית להזרים גלוקוזה ישר לחלב בשעת ההנקה (דרך מערכת הלימפה כמדומני, מערכת הלימפה מקושרת ישירות לבלוטות החלב לפי זכרוני). אם כך מדוע הגוף של כל היונקים טורח כל כך לייצר בחלב האם לאקטוזה במקום לייצר גלוקוזה ? ככל הנראה יש לכך סיבות בריאותיות. קראתי מזמן ששתית חלב בכלל אינה מעלה את את כמות כמות הקולסטרול הרע, אולי זו הסיבה אולי סיבה אחרת. מאחר ותינוקות (וגורי חיות למיניהם) צורכים בחודשים הראשונים רק חלב אם הם נתונים בסיכון של עליית כולסטרול רע וכאמור יתכן שדרך צריכת לאקטוזה נימנע מהם כולסטרול רע. כך או אחרת - הלאקטוזה היא הסוכר המועדף בהחלט על ידי כל היונקים ואילו הפרוקטוזה במקומו עלולה להיות מזיקה (למרות ששניהם סוכרים). כפי שהוזכר במקומות אחרים: הכבד ממיר את הפרוקטוזה למספר מרכיבים שכוללים "כולסטרול רע מאוד", טריגליצרידים וחומצת שתן, כל אילו ניפלטים מהכבד בצורתם החומצית כלומר ניקשרים בקלות לריקמות גוף ומשחיתים אותן (אם איני טועה הצורה החומצית הזו ניקראת "רדיקלים חופשיים"). מסקנה: לא כל הסוכרים זה אותו דבר: לאקטוזה זה דבר טוב לתינוק, פרוקטוזה זה דבר רע מאוד. זה שלשופרסל יש אינטרס כלכלי לגנוב לקוחות לתחליפי חלב אם, זה טיעון נכון אבל זה אינו טיעון לגופו של עניין. טיעון לגופו של עניין הוא האם סוכר 50/50 שניכלל במזון החילופי של שופרסל במקום לאקטוזה מזיק או לא, על טיעון זה לא ניתנה תשובה הגונה. הערה: במונח סוכר 50/50 אני מתכוון לסוכר שמורכב מתערובת של בערך 50 אחוז גלוקוזה, ו- 50 אחוז פרוקטוה. כאמור סוכר שולחני, סוכרוזה, הוא סוכר 50/50 ו"סירופ תירס עתיר פרוקטוזה" הוא גם סוכר 50/50. אגב,דבש דבורים זו דוגמא של סוכר 80/20 כלומר 80 אחוז פרוקטוזה ו- 20 אחוז גלוקוזה. |
|
||||
|
||||
בדיוק מה שאמר אמ. ובגישה יותר צנועה- אם זה צריך להיות תחליף חלב אם הוא צריך להיות קרוב ככל האפשר בהרכבו לחלב אם. הרי מוסכם על הכל (ומופיע כדרישת חוק בפרסומות) שחלב אם הוא המזון המתאים והבריא ביותר לתינוק, ורק לאחרונה אנחנו קולטים עד כמה. לכן אם בחלב אם אין פרוקטוזה ויש הרבה לקטוז אז גם בתחליפי חלב כך צריך להיות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |