|
לא התייחסתי לעניין טיבו של האמן אלא אך ורק לדרך העברתו את המסר הגלום ביצירתו. המסר שאינו רעיון מוגדר אלא חוויה או תחושה נחווה ברבדים שונים. הרובד הגלוי נתפס ע"י הקהל המפרש את היצירה עפ"י רובד זה. הפירוש הזה הוא לא בהכרח נכון. כדי לפרש נכון יצירה צריך להבין את רבדיה הסמויים ולכך יש צורך בהכשרה אמנותית.
דוגמאות: 1. אנשים רבים טוענים שהם "מבינים" את האמנות הפלסטית שלפני המאה ה20 בעוד שאינם "מבינים" את האמנות הפלסטית המודרניסטית או המופשטת של המאה ה20. הם טועים במינוח של "מבינים". מה שהם מתכוונים הוא שבאמנות הקודמת למאה ה20 הם מזהים את האוביקטים המצוירים, לא שהם יודעים לפרש את היצירות הללו. 2. כשכתבה הסופרת שולמית הר אבן את הטרילוגיה המקראית שלה, אנשים רבים הישוו אותה ליצירותיו של דוד פרישמן על אותו נושא וטענו שהיא הושפעה ממנו. זה הכעיס אותה כי היא הושפעה מהספרות המודרניסטית של המאה ה20 וליצירתה לא היה קשר ליצירתו וההשוואה נבעה מקריאה שטחית של תוכן ולא של צורה וסגנון. 3. הסרטים של היצ'קוק נחווים בשני רבדים - הרובד העלילתי הגלוי הנתפס ע"י הצופים והרובד הסמוי המורכב מהאלמנטים שאותם בוחר הבמאי לבניית סרטיו. כדי להבין את סרטיו של היצ'קוק על סמך הרובד הסמוי שבהם יש צורך לקרוא את אלה היודעים לפענח ולפרש את האלמנטים הסמויים בסרטיו, למשל דונלד ספוטו.
|
|