בתשובה לאיציק ש., 22/08/16 12:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
סוף סוף, חשבתי שלא תשאל. מסוג השיחות החביבות עלי. לפני הדו"ח אני מבטיח שהכל אמת מלבד משפט אחד שקרי. המ"מ שלי בטירונות התגלה כאחד שהייתי מביס כדורסל ומנע מהסמל להחטיף לי כאפה נוספת שכפרצתי בצחוק. עיקר הסדיר שירתתי ביחידה שהורכבה למשימה ספציפית, נבחרנו 14 מתוך מאות מועמדים. במהלך ההכשרה צנחנו ללא מצנח כדי למנוע את הרחש מהמיתרים. לא היו ליחידה תג, מדים (או בגדים, לבשנו אזרחי או טבעי). התנאי של אלוף פיקוד המרכז לקיום המשימה היה שחייל לא ישרת ביחידה למעלה מ-6 חודשים מחשש לאבדן שפיות. אותו אלוף מזוקן ורב רושם לא יכול שלא להבחין יחד עם פמליית הקצינים בנמר מדלג עירום כביום היוולדו מעמדת הג'קוזי שהתקין עם נשקו בכפכפי אצבע תקניות לעבר מעונו בעת ביקור פתע במעוז היחידה. לזכותו אציין שבמהלך המסדר לא העיר על השיער הארוך, המדים שניכר שלא נלבשו או על הנעליים הבלתי מצוחצחות בעליל ורק הפציר בנו לשמור על חיינו בעת מילוי המשימה. למיטב ידיעתי אני היחיד ששירת ביחידה (שנסגרה מזמן) שנה ברציפות. במהלך השירות שהייתי מחוץ לגבול המדינה כשלושה חודשים. כלי הרכב ששימשו אותי כללו חמורים, ג'יפים ונ"נ ולאף אחד מהם לא היה לי רשיון. צפיתי בלמעלה ממאה זריחות, יריתי בגליל, עוזי, קלאץ', מאג, מטול רימונים, משגר לאו, אקדח ורוגטקה. קראתי למעלה מ-50 ספרים ואחד מהם השפיע בהמשך על מהלך חיי. הנחתתי מסוקים שהתאמנו בתקיפת המעוז. במסע לילי בריצה באורך 5 ק"מ סחבתי 2 פקל"ים נתקלתי בדמות שצצה פתאום ובלמתי את עצמי בזוג שדיים שהשתייכו לחברת המ"כ. ביצעתי עשרות מארבים, לפחות חצי מהם לא היו בפקודה. הסמל נפל עם מ"כ אחר על שלושה חיילים כשהבהלתי אותם בעת שניסו לטמון לי פח. לא הרגתי אף אחד למיטב ידיעתי (ירי מונע בחושך) אבל ירו עלי לא פעם, בעצם פעמיים. זרקו לעברי בלוקים וסלעים עשרות פעמים. הייתי בסכנת מוות פעמיים אך לא נפצעתי. כששמרתי לרוב שברתי שמירה אבל מעולם לא נרדמתי. קיבלתי פס של 24 שעות לצאת לגלוש בסערה הענקית בה טבעה הרוקי בחוף פלמחים. בפעם היחידה שנתפסתי יצאתי ממשפט בעוון חודשיים עריקות עם אישור להתבטל שבוע נוסף. גידלתי מריחואנה, שתיתי הרבה וויסקי. סירבתי לקצונה פעמיים. הייתי נפקד למעלה מ-50 פעם מבלי שנתפסתי, לפחות חצי מהפעמים בגלל חיזור נמרץ אחרי המקסימה. בעת ההיא לא הייתי פטריוט ולא סבלתי את הצבא שהפריע למהלך קריירת הגלישה וכיום אינני נוהג לייחס חשיבות להצהרות של אנשים צעירים בטרם עמדו על דעתם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שוברים שתיקה ישמחו לראיין אותך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבוגדים לא ייהנו כמוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שפילברג ישתוקק לעשות עליך סרט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני די בטוח שכשהתגובה הזאת היתה בראש שלך, עוד לפני שכתבת אותה, היא היתה הרבה יותר מצחיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היית אמור לנזוף באיציק שלא חקר מדוע אינני עושה מילואים בשל הלהט ולקרוא עוד מהעלילות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. קטונטי מנזיפות חמורות סבר. מקסימות עקיצה חסרת משמעות. 2. אם יש דבר אחד משותף לכל מי שאני יודע עליו ששירת ביחידה סודית אמיתית הרי זאת השתיקה המוחלטת שלהם בנוגע לעברם הצבאי. לא הערות, לא רמזים, לא סיפורים, ובטח לא כתיבה שלוחת רסן באינטרנט. תכונה זאת - שידועה, מן הסתם, לרוב הקוראים כאן - מחשידה אותך בגוזמאות יתירה (אם בכוונה ואם שבתמימות שמקורה בנסיון של המפקדים להלהיב את הדמיון) בנוגע ליחידה בה שירתת. ומילואימניקים קרבים שנשלחו בסוף שבוע אימון בשטח לצחצח את צאלים כדי להקל על עבודתם הקשה של טבחי השבוע-שבוע-שנת-לילה-רצופה-ומעבירים-קטעים-בשקם הסדירים לא יטרחו לשאול למה, מקסימום איך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבהיה בחברבורות גרמה לך להסיק ששירתתי ביחידה סודית דבר שמעולם לא כתבתי או טענתי. כידוע, יש הבדל בין לא ידוע לסודי. היחידה למיטב ידיעתי היתה מסוג הלא ידוע בדרגה 3 לפי מפתח ראמספלד ומלבדנו והקצינים שהיו אחראים על פעילותה המיותרת לחלוטין מרחוק הציבור לא שמע עליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעיתי. הסערה המדוברת לא היתה בתאריך שהרוקי טבעה (לצערי אני יותר מבוגר). את אותו מ"פ אגדי ששחרר אותי לגלוש פגשתי במקרה השבוע לאחר שלא נפגשנו מאז והוא לא זכר את העניין. היה שמח למרות שלא זכר כלום, מזל שצילמתי. תחת פיקודו גם עשיתי סרט קצר ב- 8 מ"מ. בשורה התחתונה, כנראה שנורא חשוב לי לצאת מגניב מההיבט הצבאי כי האמת שבתור חייל הייתי דרעק לתפארת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |