בתשובה לבוא, 01/09/16 22:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש דמיון בין דת לאידיאולוגיה ויש הבדלים. יש דמיון בין חרא לשוקולד ויש הבדלים. האם היית קורא לשוקולד "סוג של חרא"? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שטענתי, אני חושב שהמהות של דת והמהות של אידאולוגיה דומות [=סט ערכים שמבוסס על אמונה]. אני לא בטוח שאפשר להגיד את אותו הדבר על חרא ושוקולד. מה ההבדל המהותי מבחינתך בין דת לאידאולוגיה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח שאפשר להגיד את אותו הדבר על שוקולד: המהות של שוקולד וחרא דומה, חומרים אורגניים בעלי מרקם וצבע דומה1 - הנה, אמרתי. כמה מההבדלים העיקריים בין דת לאידיאולוגיה הם הארגון, הטקסים, הדרישות, הסמלים, ספרי הקודש... יחסית אליהם האמונה היא מאפיין די שולי בדת זאת הסיבה שכל כך קל היה לכפות את הנצרות ובלתי אפשרי לכפות ליברליזם. 1 אולי גם טעם, אין לי שמץ של מושג בקשר לאחד מהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בכלל לא מסכים לגבי המהות של חרא. המהות של חרא זה שמדובר על פסולת שהגוף נפתר ממנה, המרקם, הצבע והטעם [אל תשקר, כולנו יודעים מה עשית בגיל 4] הם הרבה פחות חשובים. תשנה את כל אלה וזה עדייו יהיה חרא [ובתכלס הם גם באמת משתנים בהתאם למה שאתה אוכל]. אני עושה הבדלה בין החלק התרבותי של הדת לבין החלק הערכי. לא בהכרח יש ביניהם קשר [עובדה שחברות שמאמינות באותה הדת יכולות לפתח תרבות שונה לגמרי, יהדות לדוגמא]. החלק התרבותי של הדת באמת לא בהכרח דומה לאידאולוגיה, אבל החלק הערכי כן. אני חושב שהמהות האמיתית של דת היא בדיוק החלק הזה - סט החוקים והערכים כל פיו המאמין צריך לחיות. אפשר להוציא את כל החלק התרבותי שהתפתח מסביב לחוקים האלה [הטקסים, הסמלים וכו], וזו עדיין תישאר אותה הדת. תוציא את הערכים מהדת, ותישאר עם כלום. יש דתות אנמיסטיות ללא ספרי קודש [בטח יש דוגמאות נוספות שלא עולות לי בראש]. אני לא בטוח שקל לכפות את הנצרות יותר מליברליזם [כאילו, אם כל הדרישה היא שתצהיר שאתה נוצרי אז זה ממש קל, וגם להיות ליברל זה קל. לכפות על מישהו להפוך לנוצרי אמיתי, לשנות את חייו לפעול על פי החוקים הנוצריים כמו שצריך ולא להמרות את פי האלוהים הנוצרי - זה נשמע לי קשה באותה מידה]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה"מהות" היא מושג תלוי הקשר, בהקשר של מאיפה בא החומר, יש הבדל מהותי בין חרא לשוקולד, בהקשר של האם אפשר להשתמש בחומר להרחיק זבובים, אין הבדל בין שוקולד לחרא. אין לדת באמת "חלק ערכי". עובדה שאנשים בעלי אותה דת מאמינים בערכים שונים בתכלית. סט הערכים של כל דת גדולה הוא pick and mix בו כל מאמין יכול לבחור אחרי איזה רב ללכת. אם תוציא את החלק התרבותי מהדת תשאר בלי כלום. כפיית נצרות כוללת הדרישה שתלך לכנסייה, שתקשיב לכומר, שתתפלל לפי חוקי הדת, שתשתתף בטקסים הדתיים... ברגע שעשית זאת, כפית את הנצרות. השאלה אם אתה באמת מאמין באלהותו של ישו היא שולית, גם היום רוב הנוצרים לא מאמינים באלוהותו של ישו (או בקיומו של אלוהים בכלל). השאלה אם אתה מאמין בערכים "נוצריים" היא שולית עוד פחות, כמה נוצרים "מפנים את הלחי השניה" (למשל)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המהות מבחינתי היא ״מה זה חרא״ מול ״מה זה שוקולד״. זה שאנשים מפרשים את הערכים והחוקים בצורה שונה לא אומר שאין לדת חלק ערכי - בדיוק להיפך - איך אפשר להאמין בערכים שונים בתכלית אם הם לא קיימים? כפיית נצרות היא קלה יותר רק אם סף הקבלה הוא נמוך יותר [והוא באמת נמוך יותר]. אם בשביל להתקבל לנצרות היית צריך לשנות את חייך ולציית לכל החוקים [וסביר להניח שאי אפשר לעשות זאת היטב בלי להאמין שזו ״הדרך הנכונה״], אז זה גם היה קשה. זה לא מעיד על דתות ככלל, זה מעיד על הנצרות. יש דתות אחרות עם סף קבלה הרבה יותר גבוה, כמו היהדות לדוגמא. אני לא בטוח שלגייר את כל העולם [עם הדרישות הנוכחיות של הרבנות] יהיה יותר קל מלהפוך את כולם לליברלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין מהות בלי הקשר. מה זה שוקולד? "... איך אפשר להאמין בערכים שונים בתכלית אם הם לא קיימים?" מה? אם יש שני אנשים שחברים באותה דת ומחזיקים בערכים שונים, ולעומתם יש שני אנשים שחברים בדתות שונות ומאמינים בערכים זהים המסקנה המתבקשת היא שאין שום קשר בין הערכים לבין הדת. לכפות יהדות זה קצת יותר קשה, לכפות ליברליות זה כמעט בלתי אפשרי1. יהדות היא עדיין דת, אז כן, צריך לאלץ אותם לעבור ברית מילה, לאלץ אותם להפרד מהחזיר ולשמור על שעטנז, זה קשה אבל אפשרי. יש כאן הבדל מהותי בין דת, אוסף של מנהגים עם ארגון, לבין אידיאולוגיה, אוסף של ערכים בהם האדם מאמין. (ולצורך הדיון, אנחנו מדברים על נצרות). 1 אולי אפשר, בעזרת תסמונת סטוקהולם המונית, אבל זה לא אותו הדבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוסר ההסכמה הבסיסי בינינו מסתכם ביחסי הכוחות בין החלק התרבותי לחלק הערכי בדת. אני עדיין חושב שהחלק הערכי הוא המהות של הדת, כאשר אתה טוען ההפך. אני נאלץ לעצור, כי לצערי לא אהיה זמין בימים הקרובים, וחבל לי להכנס עמוק יותר כרגע. אם הדיון ימשיך בהעדרי, אצטרף בהמשך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |