|
||||
|
||||
תודה רבה. הקשבתי להרצאה של ד"ר רוברט לוסטיג The bitter Truth בעניין רב, והשתכנעתי. למי שביוכימיה זה לא הקטע שלו להלן התקציר- כמו שיש שומנים טובים (שמן זית, אבוקדו ושמן דגים) ושומנים רעים (שומן טראנס) יש גם פחמימות טובות ורעות. יש כל מיני סוכרים, שהם טכנית כל מה שנקרא פחמימה [ויקיפדיה] אבל עיקר הצריכה של הגוף שלנו היא של שני סוכרים ראשיים- גלוקוז [ויקיפדיה] (הנקרא גם סוכר ענבים, ובתעשיית המזון דקסטרוז) ופרוקטוז [ויקיפדיה] (הנקרא גם סוכר פירות)1. כאשר אנחנו אוכלים פסטה או לחם לבן הגוף שלנו מקבל גלוקוז, וכאשר אנחנו אוכלים סוכר לבן הגוף שלנו מקבל גלוקוז ופרוקטוז בכמויות שוות. הגלוקוז היא הפחמימה הטובה- תהליך העיכול שלה מייצר מעט מאוד שומן, וצבירת העודפים שלה היא על ידי מאגר של גליקוגן בכבד, שהוא שפיר בכל כמות. הפרוקטוז היא הפחמימה הרעה- צריכת יתר כרונית שלה מביאה להשמנה, סוכרת סוג 2, יתר לחץ דם, מחלות לב, ובכללי מה שנקרא התסמונת המטבולית [ויקיפדיה] וגאוט. אתנול (אלכוהול) היא הפחמימה העוד יותר רעה, אבל את זה כולם יודעים. בדורות האחרונים חלה עליה גדולה בצריכת הפרוקטוז בעולם המערבי והיא הגורם העיקרי להשמנה ולכל התסמונת המטבולית. העליה הזו הוחרפה מאז ההמלצה ב 1982 להפחית את כמות השומן בתפריט שהביאה להחלפת חלק מהשומן במזון מעובד בעוד סוכר, ומאז המצאת סירופ התירס (HFCS) הזול והמסובסד. והפושע הראשי אלו המשקאות הממותקים שכמות הפרוקטוז שהם מכניסים לגוף היא עצומה. __________ 1 ההרכב הכימי שלהם זהה, אבל המבנה המרחבי שלהן שונה, וזה עושה את כל ההבדל- בדיוק כמו ההבדל בין שומן טרנס [ויקיפדיה] לסתם שומן בלתי רווי. |
|
||||
|
||||
מקיאה ראשונית נראה שמה שאתה כותב כאן בביטחון (על התסמונת המטבולית) הוא תאוריה לא לגמרי מאוששת ודי חלקית (לדוגמה: מה חלקם של השומנים במעל?) |
|
||||
|
||||
אני לא מבין כזה גדול בביוכימיה, אבל בהרצאה ד"ר לוסטיג מתאר בהרחבה את התהליכים הביוכימיים בהם העיכול של הפרוקטוז מייצר שומן בכמויות (עד 30% מצריכת הקלוריות, לעומת כלום בגלוקוזה), חומצת שתן, VLDL ושאר מרעין בישין שמייצרים אחד לאחד את התסמינים של התסמונת המטבולית. אותי ההדיוט הרשים שברשימת התודות בסוף הוא מזכיר במיוחד את ד"ר ז'אן מארק שוורץ שהביוכימיה של הפרוקטוז היא תחום התמחותו כבר 15 שנים, והוא וידא את הביוכימיה שבהרצאה, ואמר: וואלה- הפרוקטוז הוא באמת רעל. |
|
||||
|
||||
בריטניה מטילה מס על משקאות ממותקים כדי להלחם במגיפת ההשמנה |
|
||||
|
||||
לא יעזור. מחירי הסיגריות מרקיעים שחקים ועדיין המעשנים חונקים אותי מכל הכיוונים. |
|
||||
|
||||
הטענות הללו מופיעות בערך הוויקיפדי. אך ללא מקור (כלומר: עם הערת citation needed). פרט מעניין נוסף שמופיע שם הוא שהספיגה של פרוקטוז שלא מלווה בגלוקוז (כלומר: לא סוכרוז: הפירוק הוא כבר במעי הדק) לא נספג ביעילות מספיק גבוהה לכבד. כמובן שמה שלא נספג במעי הדק מזין את אוכלוסיית המעי הגס. |
|
||||
|
||||
כיוון שבסוכרים המוספים (סוכרוז ו HFCS) הם מופיעים ביחד, ההשפעה הרעה שלהם בעינה עומדת. השאלה היא מה קורה באריזה הטבעית, זו שכוללת גם סיבים, ואם שם הפרוקטוז מופיע לבדו אז סבאבה לאכול פירות, (כאילו דא! מה יותר פלאוליתי מליקוט אוכמניות?) |
|
||||
|
||||
מה עדיף, מיץ פירות או שייק פירות (smoothie)? שייק פירות עדיף במקצת על מיץ פירות בגלל תכולת סיבים גבוהה יותר וכמות סוכר קטנה יותר. אך על שניהם עדיף הפרי השלם, שגם משביע יותר. |
|
||||
|
||||
יש פרי יוצא דופן שבו המיץ יותר בריאותי מהפרי השלם והוא הרימון. הפיטוסטרולים נוגדי החימצון נמצאים בקליפה ונסחטים ממנה אל המיץ, אבל באכילת הפרי השלם פוסחים עליהם כי הקליפה אינה נאכלת. |
|
||||
|
||||
נוגדי חמצון? מה הטעם בהם? ובמקרה של קליפת רימון: תרתי משמע. |
|
||||
|
||||
פיטוסטרולים מורידים כולסטרול רע "על־פי המלצות הארגון האמריקאי למלחמה בכולסטרול (NCEP), כדי להוריד את רמות הכולסטרול באמצעות פיטוסטרולים מומלץ לצרוך שני גרם פיטוסטרולים ביום. לדברי החוקרים, הקפדה על תזונה כזאת תורמת להפחתה בסיכון למחלות לב בשיעור של 25%. במסמך עמדה מאפריל 2011 של האיגוד הקרדיולוגי בישראל ושל עמותת עתיד (עמותת הדיאטנים) כלולה המלצה לשקול תוספת של 1 עד 2 גרם פיטוסטרולים ביום במסגרת הטיפול בכולסטרול גבוה בדם. כמות הפיטוסטרולים שאנו צורכים בדיאטה אינה גבוהה, ורובנו לא צורכים כמות שיכולה להשפיע על ספיגת הכולסטרול. לכן כדאי להוסיף לתפריט שלנו מזונות שעשירים בפיטוסטרולים כמו לחם מקמח מלא או מקמח שיפון, ברוקולי, כרוב ניצנים, תאנים, קטניות, שמן קנולה, שמן פשתן, שמן תירס, נבט חיטה, שקדים וזרעי פשתן. נוסף על כך ברשתות השיווק ובחנויות המזון אפשר למצוא מוצרים שונים שהוסיפו להם פיטוסטרולים. מהי הכמות המומלצת להורדת הכולסטרול הרע? כדי להוריד את רמות הכולסטרול הרע מומלץ לצרוך 1.5 עד 2.5 גרם פיטוסטרולים ביום בצורת ממרחים, יוגורטים או גלידות מועשרות בפיטוסטרולים או בנטילת תוסף מזון מתאים. בדרך הזאת ניתן להוריד את רמת הכולסטרול הרע בדם בשיעור של 10%-15%. מומלץ לצרוך פיטוסטרולים במסגרת דיאטה עשירה בסיבים תזונתיים ודלה בשומן רווי ובכולסטרול. האם יש תופעות לוואי לצריכה עודפת של פיטוסטרולים? נמצא כי במינון שגבוה מ־1.5 עד 2.5 גרם פיטוסטרולים, אין הפחתה נוספת ברמת ה־LDL בדם. נוסף על כך, בחלק מהמחקרים נמצא כי צריכת יתר עלולה להביא לירידה ברמות הוויטמינים שמסיסים בשומן. לכן ההמלצה היא לצרוך עד 2.5 גרם פיטוסטרולים ביום." |
|
||||
|
||||
אז לא מדובר על חומר שמועיל בתור נוגד חמצון (אולי הוא גם נוגד חמצון, אבל לא זה מה שכתבת). בPhytosterol [Wikipedia] מצויין שלמרות שידוע שהם מורידים את רמת הכולסטרול בדם, אין עד היום עדות מחקרית טובה לכך שהם מפחיתים את התמותה ממחלות לב (בהשוואה, לדוגמה, לסטטינים: שם יש עדויות מחקריות טובות לתועלת). |
|
||||
|
||||
כנראה ערבבתי. אצל רבים כמו הדוקטור נוגדי החימצון ברימון, כמו פירות גרגריים אחרים, הם אנתוציאנינים שנותנים את הצבע האדום/סגול לגרגרים. מאידך אצל אחרים שמהללים את נוגדי החימצון במיץ הרימון האנתוציאנינים הם רק פריט ברשימה. |
|
||||
|
||||
זה מזכיר אסוציאטיבית את העגבנייה, שבניגוד לרוב הירקות עדיף לאכול אותה מבושלת, כי אז כמות הליקופן הזמינה לגוף גדלה. |
|
||||
|
||||
לפי זה גם כמותו עולה, כמעט מוכפלת בבישול. זה הפתיע אותי, אז במחשבה שנייה יכול להיות שזה כמות למאה גרם, וייתכן שעגבנייה מבושלת מאבדת חלק ניכר ממשקלה. מצד שני - מה אכפת לך, אתה במילא אוכל מאה גרם (וממלא דלק במאה שקל), לא? |
|
||||
|
||||
אם אני קונה קילו עגבניות, מעניין אותי המשקל לפני הבישול. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |