|
||||
|
||||
א. דיברתי על הופעה חיה ולא על מוזיאון. כן, הסביבה יוצרת את ההבדל. הייתי מניח שגם במוזיאון האפקט הזה קיים, גם אם חלש יותר. רק להבהרה, אתה מדבר עם מישהו שטוען שגם החוויה בקולנוע שונה מאשר מול מסך הטלוויזיה שלך, גם כשהוא בן 50 אינטש ועם מערכת סאונד צמודה. ב. ברור שמפריע לי שיש פלייבק. |
|
||||
|
||||
ב. למה? לשם השאלה אניח שמדובר על פלייבק ומשחק באיכות מספיק טובה כך שלא הבחנת בזה בעצמך והעירו לך על כך מאוחר יותר. |
|
||||
|
||||
לא, אל תניח, כי זה מפורר את תוקפה של השאלה. כמו לומר ש''לשם השאלה אניח שאתה בתוך המטריקס והוא משחזר את כל חווית ההופעה שלך אחד לאחד''. הופעה היא לא אמן או נגן שמופיע באולפן מבודד מצד אחד וקהל מנותק מצד שני. חלק ניכר מהמהות של הופעה חיה היא האינטראקציה בין האמן לקהל שמתרחשת בזמן אמיתי, ומשפיעה בו זמנית גם על אופן הביצוע של האמן את היצירה. כשיש פלייבק, ניתקת את חווית השמיעה והביצוע ממה שקורה בזמן ההופעה ומאותה אינטראקציה, ואתה משמיע לי מוסיקה קפואה ומוקלטת שאין בינה לבין מה שקורה על הבמה ומחוצה לה מאומה. בשביל זה באמת אין שום סיבה להרחיק אותי מביתי וממערכת הסטריאו המשובחת שלי. |
|
||||
|
||||
כאחד שהשתתף וצפה במאות הופעות ״חיות״, חלקן עם פלייבק מלא וחלקן עם פלייבק חלקי [חלק הכלים / שירה], אני יכול להעיד שלדעתי, רוב הקהל לא מודע לכך, ולכן גם אם חלק מההנאה נלקחה ממנו, אין לכך השפעה. |
|
||||
|
||||
לא הבנת את הטיעון שלי. הנגן מודע לכך. ואם חלק מההנאה נלקחה מהקהל, אזי בהגדרה יש לכך השפעה. |
|
||||
|
||||
יש השפעה אובייקטיבית, אבל בהנחה שאתה לא מודע לכך שמדובר בפלייבק, ההנאה לא יכולה להלקח ממך, ולכן אין לכך השפעה עליך [מבחינתך אתה רואה הופעה חיה]. |
|
||||
|
||||
סליחה? וודאי שהיא יכולה להילקח ממני, זה שאכלתי סטייק פחות טעים, מפחית את ההנאה שלי גם אם לא ספרו לי שהמסעדה יודעת לעשות סטייק יותר טעים. והרי איכות ההופעה או הסטייק משפיעים על כמות ההנאה שלי, זה לא ענין בינארי. אני רואה הופעה חיה, אכן ואכלתי סטייק, אבל הם היו פחות טובים בגלל הפלייבק. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין איך. דמיין את הארוחה הכי טובה שאכלת בחייך. עובדתית זו הייתה הארוחה ממנה הכי נהנית אי פעם, מקסימום הנאה לפי מדד הפונז. האם יכול להיות שהמסעדה מכינה את אותה המנה טוב יותר בדרך כלל? כל עוד אתה חושב שהתשובה לשאלה הזו היא ״לא״ [וזה לא משנה אם אתה צודק או לא צודק, מה שחשוב זו התפיסה שלך], לא ברור לי איך ההנאה שלך יכולה להפגע? |
|
||||
|
||||
אף אחד לא אמר שזו היתה ההופעה החיה הנפלאה בחיי. יתירה מזו, מאחר והזמר והנגנים היו מנותקים מהאירוע, מנוי וגמור עליי שסיפקו לי מופע פחות איכותי עקב כך, והסיכוי שאחווה את ההופעה הנפלאה בחיי יורד פלאים. הניטפוק של ההנאה הסובייקטיבית כאן לא ברור לי. האם אתה טוען שאין קורלציה בין איכות הנגינה לבין ההנאה שלי? זה קצת מוציא את כל העוקץ מהדיון. |
|
||||
|
||||
ההנאה שלך נובעת מהתפיסה שלך את המציאות, ולא מהמציאות האובייקטיבית. אני מבין שאתה טוען שבתכלס פלייבק יפגע במציאות האובייקטיבית, וזה כנראה נכון, אבל מכיוון שהנאה היא בסופו של דבר יחסית, בהנחה שלא תהיה לך דרך להשוות [נניח, בדיוק אותה הופעה, אחת אחרי השנייה, אחת עם פלייבק ואחת בלי], כל עוד אתה לא מודע לכך שיש פלייבק, אני לא מבין איך ההנאה שלך יכולה להפגע. בתיאוריה, יכול להיות שההופעה ממנה הכי נהנית עד היום הכילה פלייבק. ובלי קשר - כן, אין בהכרח קשר בין איכות הנגינה להנאה [בהנחה שבכלל אפשר למדוד משהו כמו איכות נגינה]. נגינה נוראית וזוועתית כנראה תפגע בהנאה שלך, אבל מאיזשהו רך מסוים, הקורולוציה נעלמת. אני מכיר לא מעט אנשים שיהנו מהופעה של מוסיקאי סביר ולא איכותי במיוחד [טעויות, בחירת תפקידים לא משהו וכו], הרבה יותר מהופעה של מוסיקאי אדיר. אפילו אסתכן ואומר שרוב האנשים הם כאלה. כריזמה, מראה, תנועה על במה ועוד דברים דומים, שהקשר בינם לבין נגינה הוא אפסי, משפיעים מאוד על ההנאה של הקהל. |
|
||||
|
||||
ואני לא מבין למה ההנאה שלי לא יכולה להיות פחותה כשאין לי למה להשוות אותה. כשהזמר מזייף אני לא נהנה בלי צורך לשמוע איך הוא היה נשמע בלי זיוף. וכשהסטייק שלי לא טעים אני מסוגל לומר שאני לא נהנה גם בלי רפרנס מיידי לסטייק מצוין. וגם אם בתיאוריה ההופעה הכי טובה שראיתי היתה עם פלייבק (היא לא) - זה עדיין לא מוכיח את הטיעון שלך, כי כמו שהיה אומר המורה שלי לאינפי א' עליו השלום: זה שכל אחד יותר חזק מאחותו זה לא אומר שאחותו של צפריר לא מכסחת של כולם. גם המראה והתנועה על הבמה יהיו שונים בנגינה חיה ובפלייבק. |
|
||||
|
||||
בוודאי שאם לא נהנית בהופעה [או מהסטייק] - אז לא נהנית, על זה אין ויכוח, זה לא משנה אם היה פלייבק או לא ואין צורך להשוות אותה לכלום. השאלה היא האם פלייבק יכול לפגום בהנאה שלך, כאשר אתה לא מודע אליו. אני לא מבין איך משהו יכול לפגוע בך כל עוד אתה לא מודע שהוא קיים [או לא קיים]. אם להשתמש בדוגמא שלך - אחותו של צפריר תכנס למשוואה רק אחרי שתדע שהיא קיימת ושהיא יכולה לכסח את כולם. כל עוד לא תהיה מודע אליה - לא יכולה להיות לה שום השפעה עליך [מבחינת התפיסה כמובן, לא על המציאות עצמה]. |
|
||||
|
||||
-או נניח שאחות של צפריר היא טרנסג'נדר והיתה פעם גבר ואף אחד לא מודע לבעיה. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין איך אתה לא מבין. מה הקשר בין הידיעה שלי על קיומו של גורם שמקלקל את הסטייק לעובדה שהסטייק פחות טעים? אני לא יודע שהטבח שיכור, שפרפר רפרף מול עיני הגיטריסט וגרם לו לבלבול בסולם, שהסולן שכב לפני ההופעה עם שבע גרופיות ושהמתופף מלא בקוק ואין סיכוי שיחזיק את הקצב. אני לא מודע לקיומם של אף אחד מהגורמים האלה ועוד עשרות אחרים, וזה לא מעלים לרגע את בעיות הקצב של המתופף, העייפות. של הסולן, הסולם הלא נכון של הגיטריסט או החריגה המוגזמת של הסטייק. כל האקסיומה שלך שמה שאני לא מודע לו לא יכול לפגוע בי מופרכת מיסודה. ייתכן ואני לא מודע לפגם כלשהוא בגנים שלי שיקצר את חיי בשליש. למה לעזאזל אתה חושב שזה לא יפגע באיכות חיי? כבר הראינו באותות ומופתים שהפלייבק מוריד את איכות ההופעה. אם איכות ההופעה ירדה, מה זה משנה אם זה פלייבק או אחד מארבעת הגורמים שפירטתי לעיל? התוצאה הסופית היא הופעה פחות טובה, והנאה פחותה. |
|
||||
|
||||
איכשהו אנחנו לא מבינים אחד את השני. הטענה שלי נשארת דומה, גם אם נשתמש בדוגמא החדשה שלך - כל עוד לא תהיה מודע לפגם הזה בגנים, הוא לא יכול לפגוע באיכות חייך [הרי באופן תיאורטי, יש מצב שיש לך פגם דומה, או נניח סרטן/איידס/הכנס-משהו-שלא-בא-לך-שיהיה-לך בדיוק עכשיו. למה זה לא משפיע על איכות חייך ברגע זה?]. מכיוון שסביר להניח שהפגם הזה יבוא לידי ביטוי בשלב מסוים [אם לא תאבד את חייך לפני שהוא בועט פנימה], מתישהו, הפגם הזה אכן יפגע בך [אבל רק מתי שהוא יתחיל לעשות לך קצר בגוף, או שהרופא יספר לך עליו]. יש סיכוי שעל הפלייבק לעולם לא תדע. אף מתופף לא מחזיק קצב באופן מושלם כל ההופעה, אף גיטריסט לא מנגן מושלם כל ההופעה, וכל סולן שוכב עם [מינימום] שבע גרופיות לפני כל הופעה ולכן טועה במילים או במנגינה פה ושם. הופעה, כמו כל דבר שבני אדם עושים, היא לא מושלמת ומלאה בטעויות. זה חלק מהקסם וה״אנושיות״ שלה. אם הפלייבק גורם לטעויות בלתי נסבלות - אז ברור שהן ישפיעו על איכות ההופעה, אבל טעויות כאלו יכולות לקרות גם בלי פלייבק, ואצל נגנים מקצועיים הן לא יקרו גם עם פלייבק, אז זה לא רלוונטי. אם נדמיין סקאלה בין 1 ל10, אני טוען שהופעה שהיא, נניח, 7 או 8, יכולה להרגיש לרוב האנשים כ10 [אלא אם כן תהיה להם דרך להשוות את אותה ההופעה כשהיא הייתה 10, ואז הם ישימו לב להבדל]. מתחת ל7 אכן תהיה פגיעה בקהל, בלי צורך להשוות להופעה דומה. לטעמי, בהרבה מקרים, לא צריכה להיות בעיה לנגנים מקצוענים לתת הופעה 8 או 9 גם עם פלייבק [המספרים לא על אחריותי]. אם הם יהיו מודעים לכך שיש פלייבק אז אכן תהיה פגיעה, בגלל המודעות הזו. |
|
||||
|
||||
אגב, תוספת חשובה שאולי גורמת לבלבול: יש סגנונות מוסיקלים שבהם פלייבק אכן יפגע באיכות ההופעה הרבה יותר מסגנונות אחרים. נניח פולק או סינגר-סונגרייטר למיניהם, סביר להניח שיהיה מאד קשה להגיע ל9 או אפילו 8 עם פלייבק, זה פשוט לא מתאים למוסיקה. מצד שני, סגנונות כמו פופ עכשווי, היפ הופ ואפילו רוק [סוגים מסוימים לפחות], פלייבק ״יחליק״ הרבה יותר בקלות. |
|
||||
|
||||
פלייבק חותר תחת עמודי התווך שמוזיקת רוק בנויה עליהם. תדמיין לעצמך את לד זפלין מנגנת עם פלייבק. ג'ימי פייג' היה מעדיף לנגן כשהוא מסומם עד כלות ומנגן זוועה1 מאשר לעלות לבמה כשפלייבק מנגן את הסולואים שלו. 1 מה שאגב קרה לא מעט פעמים |
|
||||
|
||||
1 שכחת קישור ל"מסומם עד כלות ומנגן זוועה" |
|
||||
|
||||
אולי אתה צודק בנוגע לרוק אולד סקול, אני חושב שיש להקות רוק היום שכן מופיעות עם פלייבק [חלקי]. אני לא חובב את המוסיקה הזו יותר מדי, אז יכול להיות שכאן הייתה הבעיה המרכזית - אני מדמיין לעצמי בעיקר מוסיקה עכשווית מהשנים האחרונות, ואתה חושב על להקות מתקופה אחרת. בכל מקרה, אני מעדיף לא לדמיין את לד זפלין בהופעה, עם פלייבק או בלי. מה עשיתי רע שאני אמור לסבול? |
|
||||
|
||||
על טעם וריח קשה להתווכח, אבל זה קצת משרה על הטיעונים שלך עד כה ניחוח של צמחוני שמנסה לשכנע אותנו שאין הבדל בין סטייק סינטה ב"מיט-בר"1 לבשר על האש בפונדק אסא. 1 למתעניינים, סטייקים מצוינים נוספים אכלתי השנה ב"הדסון" ברמת החייל. לא זול, אבל מאד מומלץ לקרניבורים. |
|
||||
|
||||
איך בדיוק? לא ראיתי בשום מקום שהדיון הוא על רוק אולד סקול, אלא על מוסיקה. בקטוגריה הזו של מוסיקה, יש גם רוק אולד סקול ורוק באופן כללי, אבל לפחות בעולמנו היום, המקום של המוסיקה הזו נמצא בין ״לא רלוונטי״ ל״זן נכחד״, ולכן קשה לי להבין למה מישהו שלא חובב גדול של המוסיקה הזו לא יכול לחוות דעתו על הופעות *מוסיקה*. |
|
||||
|
||||
האם בהופעת *מוזיקה* כהגדרתך של הפילהרמונית מקובל עליך פלייבק? |
|
||||
|
||||
אני לא צורך הופעות של מוסיקה קלאסית, אז אני לא בטוח שאני האדם הנכון לשאול. אם אלך לקונצרט של מוסיקה קלאסית ויהיה פלייבק שעשוי היטב ונבלע טוב בין הנגנים כך שלא אבחין בו - אין שום סיבה שזה יפריע לי [אולי אם יספרו לי על כך אח״כ אני אחוש שרימו אותי, אבל זה כבר סיפור אחר]. |
|
||||
|
||||
הוא הופיע פעם שהוא לא מסומם עד כלות? אם הוא היה צריך להופיע נקי,הוא היה מעדיף פלייבק. |
|
||||
|
||||
אני דווקא חושב שכן, אבל נראה לי שאין טעם להתווכח. במקום זה אני אביא את אחד הציטוטים החביבים עלי, מאת קית' ריצ'רדס: "Let me be clear about this. I don't have a drug problem. I have a police problem."
|
|
||||
|
||||
השאלה היא למה אני כקהל מצפה. אם אני הולך להופעת בלוז או ג'אז, לעתים רוק, אני מצפה לארוע חד פעמי. שיכלול פראזות נגינה יחודיות להופעה הספציפית. אם אני הולך להופעת פופ, אני מצפה לתלבושות והופעה על הבמה לא פחות מאשר המוזיקה. |
|
||||
|
||||
נכון, בהופעות בלוז ובטח ובטח ג׳אז, פלייבק לא קיים ואני לא מסוגל להעלות על דעתי אפשרות כזו בכלל. אגב, בקישור שהבאת מופיעה הבסיסטית טל ווילקנפלד, שהופיעה [ואולי עדיין מופיעה?] עם פלייבק [חלקי] בחלק מההופעות שלה. |
|
||||
|
||||
בדיוק. השאלה עבור מה שילמתי. אם אני הולך להופעה של גבע אלון בפאב אני לא מצפה להשקעה במופע במה, אבל אם אני הולך למדונה בפארק הירקון זה בדיוק מה שאני רוצה לקבל, שלא לדבר על מסכי הענק שהם חלק מההופעה מאז לורי אנדרסון. בשני המקרים אני מוכן לקבל שימוש חלקי וזהיר בפלייבק בלי להרגיש מרומה. היי, לפעמים (נדיר) הפלייבק הוא בעצמו הקטע. |
|
||||
|
||||
אין ויכוח, ומכיוון שההנחה שלי בדיון הזה הייתה שמדובר על שימוש בפלייבק במציאות של היום, ולא בתיאוריה, במציאות אין שום הופעת ג׳אז, בלוז או פולק שידועה לי שיש בה פלייבק, בדיוק כמו שציינת שאין הופעה של גבע אלון [או סינגסונגרייטר כלשהו שלא הפך לכוכב פופ, דוגמאת אד שיראן] עם מסכי ענק ומופע במה מושקע. |
|
||||
|
||||
יש פה נקודה עדינה. נניח שאפשר למדוד את האיכות של ההופעה באופן אובייקטיבי (אני מדמיין תוכנה בסגנון guitar hero). אז מה שאתה אומר זה שלרוב האנשים לא יבדילו בין ציון 8 לציון 10 וזה מאד יכול להיות - בדיוק כמו שהרבה אנשים לא יבדילו בין גלידה האגן דאז לגלידת "יוסי ובניו" במבחן טעימה עיוורת. ואולי יש אנשים אניני מוזיקה (או אניני גלידה) שכן יבדילו. ייתכן שבעיני אותם אנשים ההבדל בין 8 ל 10 הוא מאד מהותי.נראה לי שאוכלוסיה שמגיעה להופעות מוזיקה היא מראש אנינת טעם או לכל הפחות רגישה ללהקה המסויימת של ההופעה. לכן אני חושב שרוב האנשים דווקא יצדדו בדעה של הפונז. מעבר לזה, יש את עניין תאום ציפיות. כלומר אם אני שילמתי על האגן דאז (או ציפיתי לקבל האגן דאז מאיזשהי סיבה), ואגלה ששמים לי בגביע גלידת "יוסי ובניו", אני אתעצבן (אפילו אם אני לא מבחין בהבדל בטעימה עיוורת). |
|
||||
|
||||
ההודעה אינה רלוונטית להופעות מהז'אנר של מיכל הקטנה. |
|
||||
|
||||
אתה צודק בתיאוריה, מהנסיון שלי זה לא המצב. רוב האנשים שמגיעים להופעות הם לא מעריצי הארד קור של הלהקה [ואפילו הם לא בהכרח מסוגלים לשים לב להבדל], והם לא אניני טעם ברמה מספיק גבוהה בשביל להבחין בכך בעצמם. על השורה האחרונה שלך אני מסכים לגמרי, רק טוען שכל עוד לא תדע ששמו לך ״יוסי ובניו״ זה לא יעצבן אותך, מה גם שהיום פלייבק זה דבר כ״כ נפוץ [לפחות בסגנונות מוסיקליים מסוימים] שאני אפילו לא בטוח שיש מה להיות מופתע. |
|
||||
|
||||
אתה אומר שבסגנונות מסויימים, הקהל לא צריך להיות מופתע ואפילו אמור לצפות לכך שיהיה פלייבק. אבל איך זה שכל כך הרבה אנשים התאכזבו מההופעה של סיה? התאוריה שלי היא כזו. אם מפרסמים ש"סיה מגיעה להופעה בארץ", זה סביר שרוב האנשים יצפו לכך שסיה בעצמה תשיר ובעצמה תרקוד. אחרת היו צריכים לפרסם "להקת המחול לורד-אופ-דה-פופ בהופעה עם כל להיטי סיה". אז יש פה סוג של הטעיה. אולי כשר אבל קצת מסריח. כל זה נכון ל 2016. אולי עוד 20 שנה, כאשר יפרסמו "הופעה של סיה" אנשים יצפו לכך שלא היא בעצמה תופיע, אלא שזוהי הופעה שהיא כתבה. |
|
||||
|
||||
למיטב אבל הבנתי סיה כן שרה, אבל ההופעה הזו הייתה משהו אחר לגמרי - היה מדובר שם על זמרת שעמדה על במה, בלי נגנים, ושרה על פלייבק. זה באמת יוצא דופן, ולא זו הייתה הכוונה בדיון [לפחות מהצד שלי] - לרוב מדובר על ״תוספת״ של נגנים שלא נמצאים על הבמה, או במקרים מאוד קיצוניים - פלייבק מלא, ועדיין - עם נגנים על הבמה. זמרת שעומדת לבד על במה ושרה על מוסיקה מאחוריה, בלי נגנים בכלל, זה ממש קיצוני, אני לא חושב שאי פעם יצא לי לראות הופעה כזו מחוץ לפאב או מועדון שכונתי. חוץ מזה שאף אחד אחר [בסיבוב הופעות הזה] לא התלונן על סיה, אז אולי יש פה בעיה עם הקהל? או שהמפיקים הבטיחו משהו ולא קיימו? |
|
||||
|
||||
"אולי יש פה בעיה עם הקהל?" - מסכים, ייתכן שלקהל הישראלי (ואני מכליל) יש ציפיות יותר מיושנות לגבי סיה והופעות באופן כללי. ומצד שני הוא גם יותר נוטה להתלונן. אישית אני לא חושב שהמפיקים "הבטיחו משהו ולא קיימו", זה משהו יותר חלש מזה. מצד שני לא הייתי בהופעה, אז קשה לי לבוא בטענות למי שכן מתלונן.. |
|
||||
|
||||
בעניין המפיקים - שמעתי משהו בסגנון ולכן העליתי את הטענה [אם להיות הוגן - רק קראתי כותרות לגבי ההופעה, אין לי באמת מושג מה הלך שם]. מה שבטוח זה שהיא עמדה על במה בלי נגנים, כאשר מאחוריה נוגנה מוסיקה ״מלאה״ בנגנים [ולא סתם פסנתר, נניח]. זה באמת משהו מאוד יוצא דופן. במידה וזה לא סגנון ההופעה הרגיל שלה - אני חושב שהתלונה שלהם מוצדקת. לא חושב שהייתי מסוגל להנות בהופעה כזו. |
|
||||
|
||||
אתה סותר את עצמך, לאורך פתיל ארוך ניסית לשכנע שאם הפלייבק היה מספיק איכותי, אז ההנאה שלך לא היתה נפגמת. או שאולי בשביל שהתסריט יתאים יותר לתיאור שלך היית אמור להיות בהופעה כזאת עם כיסוי עיניים, ואז (לשיטתך) היית ממש נהנה? |
|
||||
|
||||
לא סותר - ההנחה של הפתיל הזה, היא שהפלייבק הוא מספיק איכותי, שאתה או אני לא שמנו לב שיש פלייבק [אם לצטט את צפריר שהתחיל את הפתיל: ״ לשם השאלה אניח שמדובר על פלייבק ומשחק באיכות מספיק טובה כך שלא הבחנת בזה בעצמך והעירו לך על כך מאוחר יותר.״] אם הפלייבק הוא כ״כ גס - ואם יש מוסיקה על הבמה בלי שיש נגן אחד אז אפילו השכנה החרשת שלי מסוגלת להבין שמשהו חשוד - זה משהו אחר. אני לא באמת יודע איך אגיב בהופעה כמו של סיה כי מעולם לא הייתי בהופעה כזו, אבל לדעתי אני לא אהנה. |
|
||||
|
||||
כשמדובר בהופעה חיה (הסגנון המוסיקלי פחות משנה) יש הסכמה, או חוזה בלתי כתוב בין רוכשי הכרטיסים למפיקים ולאומנים שהיצירה תבוצע בזמן אמת ע''י האומנים. מכאן נכנסים לניואנסים. האם מדובר בפלייבק של צלילי תוכנת מחשב (שבכל מקרה לא ''מבוצעים'' בלייב) בכלי שולי בהופעה, מרכזי או הסולן עצמו רחמנא לצלן. לעניות דעתי מדובר בפולישטיק על בואך הונאה פלילית כי אם מופע ישווק לקהל כהופעת פלייבק (ההכנסות מן הסתם יהיו שונות) ניחא. אבל אם הקהל שילם עבור הופעה חיה וקיבל הקלטה ''מתה'' זכותו לתבוע את כספו גם אם לא חש בהבדלים. |
|
||||
|
||||
בגדול זה בדיוק מה שכתבתי הודעה אחת למעלה. בקטן, יכול להיות ש''בוא'' צודק וסיה זה מקרה מיוחד - זה כמו ללכת ל''הופעה'' של די-ג'י. |
|
||||
|
||||
הופעת קריוקי אפילו יותר מתאים מדיג׳יי. אני חושב שמדובר במקרה מאוד יוצא דופן, שאמן בסדר גודל כזה ״נותן״ הופעה כזו [מול קהל, במדיומים אחרים זה קורה המון], אבל אשמח אם מישהו יתקן אותי ויעלה דוגמאות נוספות. |
|
||||
|
||||
המרכאות מתאימות למקום אחר. האמן ''מופיע'' כי הוא באמת עולה לבמה לעיני כולם רק שהוא משחק את ההופעה של עצמו. אני מניח (לא יודע) שבהרבה פעמים הקהל כלל לא שם לב לשימוש בפלייבק כי הוא שולי. |
|
||||
|
||||
גרוע יותר - בריטני, ביונסה, מדונה ומי לא. ואלטון ג'ון אומר שם (בצדק, לדעתי) שצריך לירות בזמר שנותן ליפסינק לקהל ששילם הון קטן על ההופעה. ובאותו הקשר אני רוצה לחזור לשנת 1965, כשהתעשייה היתה בחיתוליה, והקהל קיבל כבוד עם ליינאפ שהיום בחיים לא היה עולה על במה אחת שני מיקרופונים לשירה, לייב אמיתי, והם ידעו לשיר! כמה מחשבות נוספות- 1. 50 שנה אחר כך, מיק ג'אגר יותר נמרץ ממה שהיה אז. תופעה! 2. במבט לאחור, הזמר הכי כריזמטי, ואולי גם הכי מוכשר על הבמה שם היה אריק בורדן מהאנימלס. 3. הביטלס היו כמו בטהובן! הם הצליחו לשיר בהרמוניה מופלאה כשהם בקושי יכולים לשמוע את עצמם. |
|
||||
|
||||
פששש... אכן ליינאפ מרשים. לא הכרתי את ההופעה הזו, אז תודה. אבל יכול להיות שהתפקשש לך הקישור השני (הוא זהה לראשון)? אני משער שהתכוונת לקשר לתחילת ההופעה שבקישור האחרון. |
|
||||
|
||||
אכן התפקשש בדיוק כמו שניחשת. |
|
||||
|
||||
ובאותו עניין (הופעות לייב כהלכתן משנות הששים) מצאתי פנינת יוטיוב- הופעה של לד זפלין ברדיו דנמרק 1969. לשיפוטך Dazed and confused עם כל השטיקים אבל לפני שהסתאב והתנפח לעשרים דקות : האיכות טובה, ההגשה רעננה והתיפוף של בונהם פשוט יוצא מהכלל. |
|
||||
|
||||
אוף. לא קישור נכון. הנה כאן |
|
||||
|
||||
אפרופו האוטו-טיון שמדברים עליו בכתבה שקישרת לה - בסרט "טרולים" יש בדיחה מאוד מצחיקה, שאחד הטרולים מדבר כל הזמן באוטו-טיון. ויש, לעומת זאת, רגע שהרגיז אותי. בסצינת השיא הדרמטית בסרט (אזהרת ספוילר, אבל רק לקנאי ספולירים קיצוניים כמוני) ג'סטין טימברלייק בדמותו של בראנץ' שר את True Colors בביצוע אקוסטי. ובפזמון, בעליה של המנגינה, עושים לו אוטו-טיון. קטן ועדין, אבל מנוגד לכל מה שהסצינה רוצה להביע, וגם למילים של השיר. וגם מיותר, כי אם הוא היה מזייף זה היה גם מתאים לדמות ולסצינה וגם חינני. יש לציין שטימברלייק הוא המפיק המוזיקלי של הסרט, יכול להיות שלא היה מי שיגיד לו לא. |
|
||||
|
||||
אני מסכים עם בן שלו שהאוטו טיון של עדי אולמנסקי בYou יצירתי ומוצדק אמנותית, אם כי בניגוד לשלו אני לא מסוגל לאהוב את הסוגה. |
|
||||
|
||||
תודה, ניסוח מצוין של הטיעון שלי. |
|
||||
|
||||
הוויכוח שלכם נובע מההבדל בין התיאורטי למעשי. מעשית, למי שמבין במוזיקה ובוחן את זה, יש מספיק זמן במהלך הופעה שלמה כדי לזהות אם יש פלייבק או לא. מספיק ארוע מאולתר אחד (מישהו צעק משהו שבלבל את הגיטריסט והוא הרפה לרגע מהגיטרה אבל הפלייבק המשיך לנגן) כדי לדעת, ובהופעות יש בדרך כלל לפחות אחד. בקיצור, מצב שבו במשך כל ההופעה אין לך מושג אם יש פלייבק או לא, הוא תיאורטי בלבד. אגב, גם בלי אירועים מיוחדים, אם הנגינה זהה לחלוטין לגרסת האולפן, זה כנראה פלייבק - כי בהופעות חיות יש נטייה לאמנים לנסות כל מיני וריאציות ושינויים. במצב התיאורטי לחלוטין שבו הפלייבק מושלם (וגם מספיק שונה מגרסת האולפן) והנגנים מאלתרים כל כך טוב עד שלא מזהים שזה פלייבק, אז באמת יש מקום לתהות אם ההנאה נפגמת. אבל זה מקרה כל כך נדיר עד שהוא בעצם לא רלוונטי. |
|
||||
|
||||
הטענה שלי הייתה שמנסיוני [לפחות בסגנונות מוסיקלים מסוימים], הקהל לא שם לב להבדל. רוב האנשים, כולל קהל בהופעות חיות, לא מבין כלום במוסיקה. כמובן שיכול להיות שאני טועה. בכל מקרה, הדיון יצא מנקודת ההנחה שאתה לא מודע לפלייבק, אפילו אם היא לחלוטין תיאורטית. |
|
||||
|
||||
והדוגמה המיתולגית לרגע שלעולם לא יתקיים עם פלייבק - קלפטון קורע מיתר ורובי רוברטסון לוקח את הסולו משם כאילו כלום. באזור 0:47. |
|
||||
|
||||
אחותו של צפריר לא מכסחת את צפריר כי צפריר,כמו כולם, חזק מאחותו או בשל אהבת האחים? |
|
||||
|
||||
כמו כולם כמובן. כאן זה אינפי, לא החוג לפסיכולוגיה. |
|
||||
|
||||
אחותו של צפריר לא מכסחת את כולם. יש לפחות יוצא דופן אחד, אחיה צפריר החזק ממנה. יש הרבה משפטים בעלי משקל דומה שהם נכונים אבל משהו בנוסח הזה התפספס. |
|
||||
|
||||
להיפך, זה בדיוק מתאים לנמשל שלי - גם אם ההופעה הכי טובה שראיתי בחיי היתה עם פלייבק, והיא טובה יותר מכל שאר ההופעות שראיתי, עדיין היא היתה יכולה להיות יותר טובה ללא פלייבק. |
|
||||
|
||||
יש שתי רמות לפלייבק- באחת רק הליווי הוא פלייבק, והזמר ואולי עוד כלי מרכזי חיים בשניה הכל תזמורת בצורת. אני מתבאס משתיהן: כשאני בא להופעה אני מצפה לביצוע ייחודי. כזה שנובע ממצב הרוח הרגעי של המופיעים, מהשפעות הדדיות עם הקהל, וכן מעיבוד שמייצג את השלב הנוכחי בדרכו האמנותית של האמן. לקבל בהופעה שכפול של הקלטת האולפן זה מיותר. |
|
||||
|
||||
וכמובן לכל כלל יש את היוצא מהכלל: היום אני יודע שהביצוע כאן (עם פלייבק מלא חוץ מהזמר) הוא טייק שלישי (מתוך ארבעה). ראיתי את כל הטייקים, כולל בגד ההופעה שנקרע באמצע טייק 2, ונראה לי שזה רק מעצים את החוויה. |
|
||||
|
||||
בהופעה חיה לא הערך הווקאלי משמעותי, את זה ניתן לשחזר בצורה מספקת בהקלטות וציוד אלקטרוני. מה שיש בהופעה חיה (לעומת הקלטות) זו חוויה חברתית. בני האדם למרות כל הקוסמטיקה "התרבותית" הם חיה חברתית: הם רוצים להרגיש השתייכות לעדר, הם רוצים להרגיש מקרוב את התיישים שהולכים בראש העדר (התיישים בהופעות הם האמנים על הבמה). |
|
||||
|
||||
אני מסכים שאנחנו חיה חברתית, אני לא מקבל את הבוז או ההתנשאות שבהם אתה מתייחס לכך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |