בתשובה להאייל האלמוני, 22/08/16 2:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"אם כשבארה"ב יאמצו את אחת מ-5 השיטות שמקיימות את FBC, אז נדבר". אתה אומר שאתה איתי בקטע שאתה לא מרוצה משיטת הבחירות בארה"ב. אבל למה בכלל שיאמצו שיטה אחרת אם אף אחד לא יצביע למועמד שלישי? ואיך מועמדים שלישיים שהיום מקבלים מעט קולות, אבל עשויים בעתיד לזכות בקופה (כמו שקרה למפלגה הרפובליקנית עצמה, שפעם היתה קטנה) בכלל ישקלו להתמודד, אם אנשים יחשבו שהצבעה להם זה בזבוז קולות? כשדיברתי על משחק רב פעמי, אני מדבר על זה. הגישה הרציולית שלך מסתכלת רק על משחק אחד, ורק על המטרה "לגרום למועמד הטוב ביותר בבחירות הנוכחיות להבחר". ואפילו ביעד הזה היא לפעמים נכשלת. "איך הגישה הרציונלית לא מסתכלת על המערכת כולה?" - אפילו אם מסתכלים על משחק בודד, השיטה ה"רציונלית" היא שכל אחד מנסה להשיג את האופטימום עבור עצמו. לא תמיד זה גורם לאופטימום כללי. תחשוב למשל שאילו לא היו סקרים (כמו שבאמת אסור במדינות מסוימות לפני הבחירות), אז מועמד X היה מנצח. אבל יש סקר, ולפי הסקר הזה המועמד הזה הוא אחרון (כי רוב המצביעים שנוטים להצביע לו, עדיין לא החליטו סופית). מכיוון שהוא מופיע בסקרים אחרון, המצביעים עושים החלטה "טקטית" ומצביעים עבור מועמד אחר, כי המועמד שהם תומכים בו נראה חסר סיכוי. למעשה, בארה"ב, מועמד שלישי נחשב מלכתחילה חסר סיכוי, כך שגם הסקרים הראשונים מכילים בתוכם כבר את החשש "לבזבז" את הקול, במקום לבטא את מה שהמצביעים רוצים. בזכות הפתיל הזה פשפשתי קצת בהיסטוריה. הידעת, שטדי רוזוולט, אחרי שהנשיאות שלו הסתיימה, התמודד בתור מועמד שלישי בבחירות 1912? והוא זכה ב 27% מהקולות. מקום שני. תאר לעצמך מה היה קורה אילו אנשים לא היו חוששים "לבזבז" את הקול שלהם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
״ למה בכלל שיאמצו שיטה אחרת אם אף אחד לא יצביע למועמד שלישי?״ משום שזו לא הסיבה היחידה (או אפילו העיקרית) לאמץ שיטה חדשה. ״איך מועמדים שלישיים שהיום מקבלים מעט קולות, אבל עשויים בעתיד לזכות בקופה (כמו שקרה למפלגה הרפובליקנית עצמה, שפעם היתה קטנה) בכלל ישקלו להתמודד, אם אנשים יחשבו שהצבעה להם זה בזבוז קולות?״ הם יתמודדו במסגרת המפלגות הקיימות. המפלגות בארה״ב הם סופרמרקט דינמי של דעות וקבוצות, תמיד מקבלות אנשים חדשים, שתמיד שוקלים גם לעבור למפלגות אחרות. טראמפ הזדהה עם המפלגה הדמוקרטית במשך שנים, וגם היום רוב מה שהוא אומר לא קרוב למה שהמפלגה הרפובליקאית התיימרה לייצג לפני שנים. סנדרס אפילו לא חבר במפלגה הדמוקרטית. כשאובאמה התמודד לנשיאות הוא התיימר לייצג את הצד היותר פרוגרסיבי במפלגה היותר פרוגרסיבית והוא הצהיר שהוא מתנגד לנישואים חד מיניים. שמונה שנים מאוחר יותר, המועמד השמרני של המפלגה השמרנית יותר לא רק מצהיר שהוא תומך בנישואים חד מיניים, אלא מציע להפוך את התמיכה הזו למבחן כניסה למדינה. שמונה שנים. ואם תסתכל על שינויים לתווך יותר ארוך תמצא שהם התרחשו שוב ושוב ושוב בתוך המפלגות הקיימות. זה איטי, זה עקום, זה מתסכל, אבל אי אפשר להגיד שזה לא עובד. אבל יש סקרים, ולהתעלם מהם זה כמו להתעלם מהמציאות. אנשים חוששים לבזבז את הקול שלהם, ובצדק. לדעתי הם צריכים לחשוש מזה הרבה יותר. בבחירות של 1912 ווילסון (המנצח) קיבל 42% מהקולות. תאר לעצמך מה היה קורה אילו אנשים כן היו חוששים לבזבז את הקול שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''זה איטי, זה עקום, זה מתסכל אבל אי אפשר להגיד שזה לא עובד''. אני חושב שזה משפט סיכום טוב, ואני מסכים איתו. אני פשוט חושב שיש דברים שיעבדו טוב יותר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |