|
||||
|
||||
נכון, ויש מקומות בעולם שבהם זה אכן מספיק. אבל אצלנו, מסיבות ידועות, העסק עקום, ולכן במקום פשוט להתיר אותה כמתבקש, אונסים אותו לגרשה ''מרצונו החפשי''. ובזה, ללא קשר לאישיותו, לא הוא האשם. |
|
||||
|
||||
ובכן, זה שהתורה מאפשרת לו להיות נבל, וחוק הגירושין בישראל מתבסס על ההלכה - עוד לא מנקה אותו מהיותו נבל. |
|
||||
|
||||
הוא היה נבל והתוצאה היתה זהה גם לולא התבסס חוק הגירושין בישראל על ההלכה. למעשה, גם מעט התקווה שיש לאישה לא היתה לה עוד. |
|
||||
|
||||
למה, במקומות אחרים, מעט יותר מתוקנים - יש עגונות? המושג הזה קיים בכלל? |
|
||||
|
||||
את צוחקת? ודאי, הרי שמירת המצוות של האישה היא שמחריפה כל כך את הבעיה, לא הרישום במסמכי המדינה. את זה הרבה יותר קשה לפתור במערכת שכולה אזרחית. תוכלי לומר "זבש"ה" וזה יהיה אולי נכון, אבל זו באמת *הבעיה* שלה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |