בתשובה להקריבו המקוטב, 01/05/02 8:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בודאי יש הבדל גדול מבחינה מוסרית. אתה עצמך הצבעת על הבדל בין הריגה ורצח בכוונה תחילה. אם תוך כדי הפעולה הצבאית שכוונתה הייתה נניח להשתלט על מקום מסויים ולשבות את מגיניו (וזו בדיוק הייתה המטרה במבצע חומת מגן. מי שנכנע לא הומת.), נהרג ילד, מדובר במקרה שלפעמים אין בו שום בעיה מוסרית. פעולות הטרור הפלשתיניות כוונתן לבצע כמה שיותר הרג. זה רחוק מהמקרה הראשון כרחוק מזרח ממערב מבחינה מוסרית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יפה עכשיו תסביר לי איך השמדה של עיר שלמה שמטרתה לבצע כמה שיותר הרג, עומדת ברמה אחת עם פעולה צבאית הגנתית שמבצעיה עושים מאמצים שלא לפגוע באוכלוסיה אזרחית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר הסברתי מאות מיליוני פעמים. אני לא מדבר על פעולה חד צדדית אלא על פעולה שיכולה להיות נמנעת ע"י הצד הנפגע. המצב שבו היינו נתונים ערב "חומת מגן" היה מצב שבו נרצחו עשרות אזרחים חפים מפשע מדי יום, ולא היה ברור איך אפשר לעצור את התופעה. שאלתי בעבר שלה היפותטית, ואשאל גם אותך: נניח שבידי היהודים שהושמדו באירופה בזמן מלחמת העולם השנייה לא הייתה אמנם אפשרות להגן על עצמם אך הייתה להם אפשרות טכנית להכניס את האזרחים הגרמנים לתאי גאזים. האם הייתה בעיה מוסרית לו איימו לממש את יכולתם הטכנית כל עוד תימשך השמדתם ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכנראה שגם לא אבין למרות מאות מליוני הפעמים. אבל הינה לשיטתך בפעולה מבוקרת שנקראה חומת מגן שלא היתה היפוטית נעצר גל הטרור מבלי לגרום הרס בלתי הפיך לאלפי אזרחים.כך שהמתינות אולי יש לה גם ערך בעולם המעשה. ובקשר לדוגמתך מצד אחד אתה יוצא בחורמה נגד סארמאגו המעז לערוך השואות אל השואה וטוען שאסור להשוות משום שהשואה הינה מאורע פרטיקולרי (אני משער שזאת הטענה) ומצד שני כשמדובר בהשוואה התורמת לטיעונך ההשואה היא ברת מעשה ותפיסה. כך שגם למוסר כפול נראה לי יש פנים רבות. או שלסארמאגו אסור אך לעם היהודי מותר למדוד הכל לפי קטסטרופות היסטוריות כי הוא הרויח את הזכות הזו בשואה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה מתייחס לטענותיי אל סארמגו כדאי שתתמקד בהם. אני איני חושב שהמילה "שואה" היא קדושה ושאסור להשוות את האירוע לשום דבר. כל דבר לגופו. למשל אני מתנגד לביקורת כנגד הארמנים שטוענים שמה שנעשה להם דומה למה שנעשה בשואה. סארמגו לקח מעשה שככל הידוע לי אין בו שום בעייה מוסרית והשווה אותו למעשה הכי לא מוסרי אוליי שנעשה בתולדות האנושות. על כך הייתה ביקורתי, ואני מזהה בעצם ההשוואה הזאת מניעים אנטישמיים. אני גם חושב שבשאלה ההיפותטית שהבאתי דובר במעשה שבעניי הוא מוסרי, ושאלתי לדעתך. מדוע אתה ממציא דברים שאני טוען ומתעלם משאלות שאני שואל ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום שאתה משוה מדינה ריבונית בעלת ארסנל גרעיני הנלחמת בישות החלשה ממנה בעשרות מונים למצבם של קורבנות שואה חסרי ישע וטוען שמותר למדינה ריבונית בעלת צבא לנקוט בצעדים דרסטים שלאותם קורבנות מותר (אולי) לנקוט. או שאתה טוען שהטרור הפלסטיני השפעתו כל כך הרסנית שלמנוע אותו יש לעשות מעשים שבל יעשו אם מדינת ישראל חפצת חיים (כמו אותם קורבנות שואה) ושמשהו אחר עושה את התרגיל האנליטי הזה אתה מיד צועק אנטישמיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סארמגו לא עשה ''תרגיל אנאליטי'' והגרעין אינו רלוונטי משום שממילא אין נכונות להשתמש בו, ולי די בכך ואני פורש ביינתיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רק מקוה שהימין הקיצוני כן עושה תרגילים אניליטים מלחמת קיום נעימה פרשתי גם אני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על הבסיס האנטישמי החבוי שהוא אחד מעמודי התשתית עליהן נשענת התרבות האירופית אפשר ללמוד גם מדבריו של הסופר הגרמני זוכה פרס נובל לספרות גינטר גראס לפיהם זוממת ישראל להשמיד את העם האיראני. האיש הזה התנדב בנעוריו לואפן אס אס. מאוחר יותר בראיון אף הודה שבעבר היה "צעיר נאצי טיפש". היום הוא בן 85 ואומרים שזקנה דומה לשכרות: "נכנס יין יצא סוד". האמירות של היטלר לפיהן מסכנים היהודים את העולם והאמירות של גראס בזקנותו לפיהן מסכנת ישראל את העולם באות מאותו מקום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא כמובן שמוסר ממין זה הוא תמיד פריווילגיה של החזק. תמיד יהרוג החלש את החזק בכוונה בעוד שהחזק יעשה זאת בטעות. תמיד ייזום החלש את האלימות בעוד החזק ינסה להרגיעה, החלש ינסה להפר את הסדר אף תוך כדי שימוש באלימות, והחזק יהרוג ויפגע בקנה מידה אדיר פי כמה אך ורק כדי להשיב את הסדר על כנו. ומדוע לא? הרי הסדר הזה טוב כל כך. זה לא פשוט להגדיר את הבעיות המוסריות הללו. הטרור הוא דוגמה ברורה למדי - הרוצח רואה את קורבנותיו בלבן שבעיניים. ומה באשר לדו"ח המבקר המתריע על כך ש 43 אחוזים מהילדים אשר נהרגו בתאונות דרכים בכבישי הארץ הינם "בני מיעוטים", והצבעתו על כך שיש קשר ישיר בין זאת ובין רמת התשתית הירודה בישוביהם? הרי תשתית הכבישים גרועה -בכוונה-. יש מדיניות מכוונת של אפליה. האפליה הזו הורגת, גם אם לא בטילים ובפצצות. מי שמחליט על תשתיות כבישים, יודע את זה. האם הוא אחראי אם כך לרצח? ומה לגבי סגרים על בתי חולים, כיתור כפרים (אשר דרך אגב אין בהם יותר מענישה)? גם הם הורגים בכוונה תחילה. הם לא הורגים באופן אישי, הם הורגים בממוצע. כל תינוק חמישי שיכול היה לחיות, מת. כל זקן עשירי, בממוצע, חי עשר שנים פחות. ומה לגבי דברים פחותים מרצח? הרי גם אם נסכים כי הרצח הוא הרע האולטמטיבי, בוודאי יסכים כל בר דעת כי יש עוולות נוספות. מה לגבי גרימת אבטלה במזיד, הורדת רמת החיים ע"י מניעת השכלה, פיתוח עסקי, פיתוח עירוני מודרני או חלוקת משאבים שוויונית? כמה זה שווה? האם גרימת עוני והרס מכוון לנאמר, מאתיים אנשים (אני לא זוכר במדויק את מספר "יושבי המערות" ליד חברון להם מתנכלת ישראל) שווים במידת העוול לרצח של אדם אחד? שניים? האם הרס התקווה של עשרות אלפי צעירים לרכוש השכלה משתווה בחומרתה לשלילת חייו של אדם? עשרה? ישנן עוולות רבות אותן גורם החזק לחלש מעצם יחסי הכוחות ביניהם. לא בטוח שניתן למנוע אותן. ישנן רבות אחרות במקרה הפלשתיני-ישראלי אותן גורם החזק מתוך אכזריות, אטימות לב או רוע לב מכוון. ברוב המקרים אין זה רצח ישיר, משום שלחזק אין שום אינטרס או צורך להשתמש באמצעי וולגרי שכזה. שום דבר לא יצא לו מהרג פלאח. קצת יותר יוצא לו מגרוש כמה מאות בני אדם והרס בתיהם על מנת לפנות מקום להתנחלות, או הפקעת אדמת אבותיו של אותו פלאח על מנת לסלול כביש להתנחלות. בוודאי שיוצא לו משהו משמירה על כוח עבודה זול במחיר הפעוט (מבחינתו) של פגיעה ברמת החיים של כמה מליוני אנשים. אף אחד לא מת מזה. אולי רק בממוצע. אני אינני מסוגל לדרג את העוולות הללו. אינני יודע אם רצח שני אנשים גרוע יותר או פחות מהרס בתיהם של מאתיים אחרים, או כליאתם של אלפים, או השפלתם מדי יום של מאות אלפים ומליונים. נראה לי ברור שלפחות בצד השני יש כאלו שעושים את ההשוואה. ואז הם מנסים להפר את הסדר, אשר רע להם וטוב לנו. והם עושים את זה באלימות, שהרי אינם יכולים להפקיע שטחים מתושבי הרצליה, לחסום את אספקת המים לרעננה, או להטיל כתר הדוק על חיפה. ואז אנחנו, כתמיד, נאלצים להגיב באלימות ישירה, חזקה בכמה סדרי גודל. רק שאת העוול האולטמטיבי הזה, הרצח, אנחנו עושים בטעות. בלית ברירה. ולכן זה מוסרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"והם עושים את זה באלימות, שהרי אינם יכולים להפקיע שטחים מתושבי הרצליה, לחסום את אספקת המים לרעננה, או להטיל כתר הדוק על חיפה" האם כלו כל הקיצין, והדרך היחידה בה יכולים הפלשתינים לפעול הינה אלימות כנגד אזרחים? אם באמת היו מנסים להמנע מפגיעה בחפים מפשע, ייתכן והיו מודיעים על קיום פצצה, תוך מתן אפשרות פינוי. ייתכן והיו מנסים אף פעילויות לא חמושות, כאלו שהיו שכיחות אצל מנהיגים שבאמת התנגדו לאלימות, כמו מהטמה גנדי או או נלסון מנדלה בבגרותו. נראה כאילו ישנן אלטרנטיבות לפעילותם, אך עדיין בוחרים הם בפעילויות אלימות כנגד אזרחים, קרי טרור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובתך מספר קביעות שאיני מסכים להן וגם ''זחילה'' לנושאים אחרים, ללא קשר ישיר לנושא שלנו. ברבים מהנושאים דנתי בעבר. כרגע אמנע מהרחבת תשובתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התזה היא שמיעוט מדוכא פונה, בצר לו, למעשי טרור, בעוד שהרוב החזק יכול להרשות לעצמו לפעול בדרכים מאורגנות. ב"הארץ" מופיע מאמר של אמנון רובינשטיין, המתאר מעשי טרור של הרוב במדינות מוסלמיות כנגד המיעוט הנוצרי. קישור למאמר: |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |