בתשובה לx,o, 09/07/16 10:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני טוען שמכיוון שמדובר במערכות שהן מתבדרות מטבען, כל שינוי קטן (בקוד, בתנאי התחלה, במודל וכו') יכול להוביל לתוצאה שונה בתכלית. דוגמה קטנה: אני יכול להריץ אותו מודל, עם אותם תנאי שפה ותנאי התחלה, פעם אחת עם C3D4 ופעם אחרת עם C3D8R, ולקבל תוצאות אחרות לחלוטין, ואני כבר לא מדבר על שינויים מז'וריים יותר. בנוסף לכך, מדובר מצד אחד בחומרה ובתוכנה יקרות, שאין לכל אחד גישה אליהן, ומצד שני - ברגע שיש לך אותן, העלות השולית של כל ריצה היא זניחה. אי לכך אפשר לחזור על ה"ניסוי" מספר רב של פעמים, בכל פעם "לשחק" קצת עם הפרמטרים, עד שמגיעים לתוצאה הרצויה מבחינתי - ואז למצוא בקלות מאמרים שתומכים בבחירה זו. עמית ביקורתי יכול כמובן למצוא מאמרים אחרים שתומכים בבחירות אחרות, אבל הוא לא יוכל לטעון שטעיתי בבחירותיי, ובטח לא שבזדון, אם הוא לא ראה את כל הריצות האחרות שעשיתי. אני לא טוען ש"כל המדענים מכניסים שינוי בקוד" (שימוש יפה בדמגוגיית "איש קש" דרך אגב) אלא שבהינתן אפשרות קלה ובלתי ניתנת להזמה של הטייה, ובהינתן אינטרס כלכלי ופוליטי כבד משקל להטייה (וזה תמיד נכון כשמדובר במחקרים שיש להם אספקטים פוליטיים וכלכליים נכבדים - כמו למשל במדעי האקלים), צריך להיות זהירים וסקפטיים מאוד לפני שמסתמכים על מודלים ממוחשבים כ"כזה ראה וקדש". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שאתה רגיש מאד לגבי אנשי קש - אנא ספק טענה *קונקרטית* לגבי המודלים הממוחשבים שהשתמשו בהם במחקר על דילול האוזון. עד אז, אפשר להניח שהמדענים שעוסקים במאטריה מספיק רציניים כדי לקחת בחשבון את שיקולי ה-overfitting של מטא-פרמטרים לתוצאות שאנחנו מצפים אליהן. יש שיטות סטנדרטיות להתמודד עם כך. השיקולים הללו קיימים לא רק במודלים ממוחשבים, אלא גם במאמרים ובניסויים. גם שם יש מטא-פרמטרים. בכל מקרה, ראוי לציין שבמקרה דנן יש ראיות תצפיתיות ישירות, והמודלים הממוחשבים משמשים לתמיכה (תחזיות, ולידציה של ההבנה שלנו של התהליכים הכימיים המעורבים, וכו'). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר ציינתי שזו הפעם הראשונה שאני שומע טענות לגבי תקפותה של תיאוריית דילול האוזון ע"י פראונים, ואני בוודאי לא מתנגד לה. באופן כללי, מבחינתי ברגע שנמצא הפתרון הטכנולוגי והכלכלי לבעיה זה case closed. אני כן מתנגד להתהדרות ב"מודלים ממוחשבים" כאילו יש בזה משהו מעבר לצבעים יפים ("תמיכה" כדבריך) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדות היבשות הן: 1. הידע המדעי בתחום אכן נתמך ע"י מודלים ממוחשבים. זה מצויין בתקציר שצורף לעיל. 2. שימוש בסימולציה על מנת לספק תחזיות ותיקוף למודלים מדעיים הוא כלי בשימוש נרחב מאד. 3. הpitfalls שציינת לגבי מטה-פרמטרים הם מוכרים מאד, קלים לפיתרון (למשל cross-validation), ואפילו לא בטוח שרלבנטיים במקרה דנן, כי לא מדובר על חיזוי משתנה סקלרי שקל לקלוע אליו. 4. לפי דבריך שלך, זוהי פעם ראשונה שאתה נתקל בנושא. 5. למרות שנשאלת, לא הבאת איזהשהיא טענה *קונקרטית* על שימוש בסימולציה ממוחשבת במדע בכלל, ובתחום האמור בפרט. לפיכך אני לא מוצא כל בסיס לשיפוטים שהבאת בהודעותיך ("בורות", "דמגוגיה", "התהדרות", "צבעים יפים", "אין מתודה מדעית יותר מפוקפקת"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי לפי מה אתה מחלק תארים כמו ''דמגוגיה'' או ''איש קש'' למי ששאל אותך שאלה אבל התענוג הספיק לי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |