בתשובה לנמר רטוב, 06/07/16 0:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל זאת בדיוק הנקודה שלי - שאני לא רוצה להוריד מאחריותי את כל הדברים שמניתי מחד, ולא מעונין שהילד יראה אותם דרך החור של הגרוש מאידך. אני מסכים שדמי כיס הם שיעור בכלכלה. לא פחות, אבל גם לא הרבה יותר. חלק מהבעייה שציינתי זה שהם גם שיעור *על* כלכלה - הם שמים את הכסף בחזית ומדגישים את חשיבותו. נראה לי שיש שיעורים חשובים יותר, מהסיבות שציינתי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אנסה שוב. הילד לאו דווקא יראה את הגרוש למרות שמדובר בחור. לדעתי כבר הבאתי את הדוגמא הנ"ל באייל: בשבטי הנבוואחו היה מנהג להעניק לילדים בגיל צעיר (6-9) מספר עיזים. אם הילד טיפל בהם העדר גדל, אם הזניח מת. באותו אופן אפשר לחנך לאחריות אישית דרך גינת ירק, גידול דגים, ביצוע מטלות אישיות או כל דבר אחר- תלוי בסיבה שנמסרה לילד. כל עוד בתודעתו הילד "משחק" במבחן אחריות הכסף או הכביסה משניים לחלוטין. אם הילד עושה רק כי אמרו לו, בלי לבקש סיבה (לא מכיר כאלה) אולי צריך לשקול אימון אחר. גם אני מתנגד לדמי כיס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מבין, אני מקווה לגדל ילדים שלא חושבים, לא בתודעתם ולא בשום מקום אחר, שההבדל בין איבוד מאה דולר לבין אבדן חייהם של כמה בעלי חיים הוא משני לחלוטין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאנחנו די קרובים בתפיסה אבל מתעקשים לא להבין אחד את השני. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |