|
||||
|
||||
בנוגע למשטר הרוחות, קשה מאוד לדעת מה קורה בסטרטוספירה. בנוגע לכל השאר - ספקנות היא תכונה בריאה, וכולנו מכירים את ההבדל בין מתאם לסיבתיות. אבל על בסיס מה אתה מניח שהפריאון במעבדה מתנהג אחרת מזה שב"טבע"? |
|
||||
|
||||
הבדל בין ניסוי מעבדתי להתנהגות בטבע הוא בכך שבטבע יש הרבה מאוד גורמים נוספים שאינם מובאים בחשבון בניסוי מעבדתי (בגלל סיבוכיות חישובים או עלויות הניסוי). ההשערה שלי היא שגורם הכי משמעותי יכול להיות משטר הרוחות שגורם לפיזור שכבת האוזון _מעל_ הקוטב אל _השוליים_ של הקוטב. מומלץ בחום להסתכל במצגות האנימציה באתר שאביא אליו לינק מייד שמראות לכאורה כיצד האוזון מעל הקוטב נידחק אל שולי הקוטב ושם (בשוליים) כמות האוזון _דווקא עולה_ ככל _שיורד_ האוזון סמוך למרכז הקוטב. הספקנות שלי התעוררה מאז קראתי לפני עשר שנים (כמדומני) והגעתי לאנימציות הללו שלפיהן לכאורה אין דילול בכמות האוזון אלא רק בשינויים בדחיקתו של אוזון הקוטב לשולי הקוטב (ונראה היה לי אז שהדחיקה היא בהשפעת רוחות הקוטב). מי שרוצה להתרשם לגבי נתוני הטבע על פי רישומי נאסא מופנה לאתר הבא: למשל להסתכל בגרפים של ממוצעים שנתיים של שני פרמטרים (הגרפים הם עמודות מלבניות בצד השמאלי של הדף): * פרמטר אחד P1: גודל החור של האוזון, כלומר (כמדומני) גודל המשטח מעל הקוטב בו כמות האוזון נמוכה מ- 220 יחידות תקן, * פרמטר שני P2: כמות מינימלית של אוזון (יחידות תיקניות) מעל נקודה גיאוגרפית ספציפית (מספר זה לא הובהר בהסברים הנילווים אבל נראה לי שאיני טועה בהרבה בפרשנות שלי לגבי מה שמציין הגרף). כאשר מסתכלים בגרפים אילו מסתבר לכאורה שמאז בשנת 1990 בערך אין שום שינוי משמעותי בשניי הפרמטרים הנ"ל של החור באוזון. עד 1990 היה שינוי צנוע - אחר כך כלום. יתר על כן: בשנת 2006 החור באוזון הגיע לשיא וכן בשנת 2015 הוא כמעט הגיע לשיא של שנת 2006. ב- 4 השנים האחרונות (לא כולל 2016 שלא סוכמה עדיין) היה שינוי _קל_ לטובה (אולי הצהלה הגדולה שהוזכרה בפתיחה לפתיל היא בגלל 4 השנים האחרונות, כי פרט לזה אין עדות משכנעת לשיפור). אילו הפרמטר העיקרי של דילול האוזו היה אכן פליטת גזים מפרקי אוזון (פריאונים ומתאן פרות) - הרי ההיעלמות ההדרגתות של הגזים מלפני 26 שנים הייתה אמורה לתת ירידה הדרגתית ושיטתית בגודל P1 וכן עליה הדרגתית ושיטתית בגודל P2. אבל _אין שינויים כאילו בכלל_. יתר על כן - העובדה שהשינויים הגדולים הם משנה לשנה במתכונת כאוטית עשויה לרמוז שהפרמטרים P1 ו- P2 מושפעים יותר מגורמי מזג אוויר _שאינם הגזים המפרקים_. (מלבד רוחות יכולה לבוא בחשבון טמפרטורה ואולי עוד גורמי מזג אוויר שאיני מודע להם.) |
|
||||
|
||||
לטובת אילו שיתעצלו לבדוק איפה האנימציות בדף שהזכרתי - אני מביא להלן לינק לאחת האנימציות (שמובאת בדף שהזכרתי למעלה בתגובה הארוכה) עניין הדילול של אוזון _ערב דחיקתו לשולי הקוטב_ נראה לי וודאי למדי. קשה לפספס או לפרש אחרת. אנימציות אילו כאמור העלו אצלי את הספקנות לפני כ- 10 שנים. להלן מפתח צבעים שנהוגה באתר: כחול כהה: רמת אוזון נמוכה מאוד (חור אזון), תכלת: רמה נמוכה למדי של אוזון, ירקרק: רמה סבירה של אוזון, צהוב: רמת אוזון גבוהה למדי, כתום: רמת אוזון גבוהה מאוד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |