|
אריק, אנשים סבירים לא מאמינים לפוליטיקאים. הנחת העבודה של האדם הסביר היא שהשיח הציבורי (הקירקס), היא זירה כוחנית שבה יחצנים שונים נאבקים זה בזה באמצעות מניפולציה של דעת הקהל. הפוליטיקאי, או היחצן, אינו אומר מה שהוא חושב, אלא מה שהוא חושב שיקדם את מטרותיו. המטרה של השחקנים בזירה זו היא לחזק או להחליש דימויים שיטחיים שיש לקהל היעד שלהם. קהל רחב בעל קשב מוגבל ביותר, ידע וכושר קוגניטיבי מוגבלים, במטרה לגייס תמיכה בעניינים שחשובים להם.
לכן, אם אתה רוצה להבין מהלך יחצני כלשהו, חשוב לדעת מי מממן אותו. בעיקרון אתה מחפש פרצות במעטפת היחצנית שמסתירה את הכוונות האמיתיות. אתה מחפש את הסביבה האנושית, את מה זולג ממנה, ולא עבר את הפילטר היחצני של כדאי לומר או לא כדאי לומר. היחצנות עצמה חשובה רק כאמצעי לזהות את קהל היעד של היחצן, ואיזה מנופים הוא מתכוון להפעיל עליו.
בקשר לדפני ליף ולפוליטיקאים זוטרים או חובבים שדומים לה, יתכן שהיא מאמינה באמת בשטויות שלה. אבל במקרה כזה אתה צריך לשאול, מי הגורמים היותר מתוחכמים שחשבו שכדאי להם לתמוך במאבק שלה, מפני שהארוע התקשורתי שלה מקדם את האג'נדות שלהם. אתה צריך לחפש את התמונה הגדולה שעומדת מאחורי ארוע תקשורתי כזה או אחר, כדי שתוכל להחליט אם אתה רוצה להיות חלק ממנה.
|
|