 |
|
 |
||
|
||||
 |
הפסקה הראשונה שלך היא ניסוח מעולה למה שאני ניסיתי להגיד. בכל ארבעת המקרים שדיברתי עליהם הרי אמרתי שפלילים וכלא הם פתרון לא משמח. אני כן התייחסתי אל כלא בתור רע במיעוטו, ואני פתוח להצעות אחרות. אני לא יודע למה אתה מכניס רוצחים על רקע כבוד המשפחה (6) לקטגוריית הפסיכופטים, הסוציופטים והאנסים. הכבודניקים מבצעים את הרצח בדם קר ובראש צלול. למה אתה בכלל רוצה להרחיק אותם מהחברה? הרי אפשר להניח שהם לא יחזרו על הפשע, לפחות אלו מביניהם שכבר אין להם אחות. אם אתה כן רוצה להרחיק אותם מהחברה, למה לא כלא? או על איזו חלופה אתה יכול לחשוב? ואם אנחנו מסכימים שראוי להרחיק את רוני רון מהחברה (ואין כאן מוטיבציה של הרתעה ולא של מניעה), שוב - למה לא כלא? יש לך הצעה שונה מהותית? בנוגע לאנסי הסמטה החשוכה, אני מסכים לחלוטין שטיפול מראש (לפני האונס הראשון) בלי שיפוט עדיף. בהצלחה לגייס אותם למהלך, אני קצת פסימי. אם כבר הוכח שהם אנסו, ויש לך נאנסת שחרב עליה עולמה, והם מסכימים לטיפול, אתה מוותר להם על עונש? אם תצליח להגיע להסכמה על זה שכוללת נאנסות, אני איתך. אם לא... צריך לדבר על זה. אני רק רוצה להזכיר שהם לא לגמרי חסרי שליטה על מעשיהם (אחרת לא היו נשפטים בהליך הפלילי גם היום). אני אפילו לא משוכנע לחלוטין שאין היום אנשים עם דחף לאנוס אבל עם מורא חוק, ושיחס סלחני לאנסים לא יגרום להם להפוך לאנוס בפועל. אני לא בטוח למה כוונתך ב"עובדה שאנחנו ממציאים ״פשעים״ על מנת ללכוד אותם לפני שביצעו את הפשע האמיתי". אלא אם אתה מדבר על פדופילים פסיביים, בזה אני איתך, אבל עד כה הם לא עלו בדיון. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אדם שמסוגל להגיע בראש צלול למסקנה שיש לרצוח את אחותו או ביתו הוא, לדעתי, פסיכופט. אולי הוא לא יחזור על אותו פשע, אבל אחרי שברור שאין לו שום כבוד לחיי אדם ושהוא מסגל לקחת חיים בדם קר אני מפחד ממנו. המילה "כלא" כבר תפוסה למוסד אליו אנחנו שולחים פושעים להשתקם ולשלם את חובם לחברה. אנחנו צריכים שם למוסד דומה לכלא במובן מסויים (השוהים בו מורחקים מהחברה) אבל שונה במהות (אין בו העמדת פנים של שיקום, אין בו הגבלת זמן ידועה מראש, ההשקעה פר אדם היא הרבה יותר נמוכה ויש צפיה מהשוהים בו שיממנו את שהייתם, מטרתו היחידה היא להרחיק את השוהים בו מהחברה והשוהים בו לא מתערבבים עם שאר החברה, כוללים אוכלוסיית הכלואים...) אם היה לך צורך בלתי נשלט לאנוס, ומישהו היה מציע לך טיפול יעיל חינם וללא שיפוט להפטר מהייצר הזה לא היית קופץ על ההזדמנות? אני חושב שאדם שידע שיש לו נטיות כאלה, ויודע שהן נטיות הרסניות לזולת, וידע שהוא יכול לטפל בהן, ובוחר במודע שלא לטפל בהן ובסופו של דבר אפילו נכנע להן שייך לקטגוריית הסוציופטים. פדופילים היא הדוגמא הכי מובהקת שאני יכול לחשוב עליה. אבל גם כל ה"הסטה" למה שלא יהיה שייך לאותה קטגוריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אדם שמסוגל להגיע בראש צלול למסקנה שיש לרצוח את אחותו או ביתו הוא, לדעתי, פסיכופט." מה פתאום? הוא פועל באופן סביר לפי סולם ערכים ברור ומובן. יש לו כבוד רב לחיי אדם, בתנאי שהאדם ההוא לא פגע בכבוד משפחתו. "הוא מסגל לקחת חיים בדם קר" - הרבה אנשים נורמטיביים לחלוטין יכולים לקחת חיים בדם קר, כשהם רואים בזה מעשה נורמטיבי. האם מוציאים להורג בארה"ב הם פסיכופטים? "אם היה לך צורך בלתי נשלט לאנוס, ומישהו היה מציע לך טיפול יעיל חינם וללא שיפוט להפטר מהייצר הזה לא היית קופץ על ההזדמנות?" אני לגמרי מנחש כאן, אני לא פסיכיאטר ולא עו"ס, וכאמור אפילו לא קראתי ספרות בנושא. אבל אני מנחש שמאותה סיבה שהיצר לאנוס חזק משיקולים רציונליים של ענישה (בקרב אלו שבפועל אונסים), כך הוא חזק מסוג השיקולים התועלתיים או המוסריים שיובילו את האדם לבקש עזרה שתמנע ממנו לאנוס. נכון, הוא סוג של סוציופת, אני לא מתווכח עם זה, רק עם האמונה שלך שהימנעות מהאשמה מצד החברה תצליח להוביל הרבה מהם לטיפול בטרם מעשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל אחד בוחר להיות מוציא להורג. נראה לי שאדם שגדל בחברה פתוחה ובחר לאמץ סולם ערכים שמצדיק ואפילו מחייב להרוג אדם אחר בדם קר, ואחר כך בוחר ממש לעשות את זה, הוא סוג של סוציופט. לא הייתי מתפלא לגלות שסולם הערכים הוא תירוץ אצל רובם אם לא כולם. בכל מקרה, בלי קשר להגדרה הפסיכיאטרית המדוייקת, אדם שמחזיק בתפיסת ערכים שמצדיקה מעשים כאלה ושמוכן לעשותם נופל להגדרה של אנשים שראוי להרחיק מהחברה. גם אם סולם הערכים הוא תוצאה של שטיפת מוח אפקטיבית של אדם נורמטיבי לחלוטין. אני חושב, גם זה ניחוש, שהייצר לא מציק להם במידה שווה לאורך חייהם, שיש להם תקופות בהם הוא חזק יותר ותקופות בהם הוא חלק יותר. בתקופות בהם הוא חזק הוא מונע מערפל את השיקול הרציונלי והמוסרי שלהם ואז הם אונסים, בתקופות שהוא חלש השיקולים המוסריים והרציונלים מונעים מהם לאנוס. אני מקווה שאם היתה להם אפשרות, באותן תקופות, ללכת ולטפל בייצר בלי להסתכן בחשיפה ושיפוט, הם היו עושים את זה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |