בתשובה לשוקי שמאל, 19/06/16 16:39
ובמקום שאין אנשים, השתדל להיות איש 678686
טענתו של יוסי שמאל‏1 לפיה תגובתי האחרונה כוללת "רמזים והשמצות" היא עצמה השמצה. העובדות שהוא מונה לא סותרות, ובעצם לא מוסיפות משהו חשוב לעובדות שבכל זאת מצויות בתגובתי.

1 אם הוא לא מדבר אתי אז גם אני לא מדבר אתו
ובמקום שאין אנשים, השתדל להיות איש 678749
חבל שאתה מדרדר את "יחסינו" לכיוון הזה. אנחנו כמעט תמיד לא מסכימים אבל מנין אתה לוקח שאני לא מדבר איתך? הרי התגובה שלי למעלה היתה ממוענת אליך. הסיבה שאני אני כותב לקוראים בכלל ולא אליך בפרט, היא מפני שאני חושב שדיון בין כמה מתדיינים הרבה יותר מעניין מהתחשבנות קטנונית ועמוסת פרטי זוטא "פנימיים" בין שני מתדיינים.
מובן לי שאתה כועס על הביטוי "רמזים והשמצות". בעיניי לנהוג במידה שווה של חירות הדיבור כלפי אדם שמעולם לא הורשע בשום דבר לבין אדם שהורשע בכמה ערכאות ובאופן משפטי מעולם לא זוכה, זה בהחלט גובל בהשמצה. הטיעון הלוגי שלך לפיו העובדה שביכונסקי לא הודה בשום דבר היא בדרך כלשהי מעין חיזוק לאשמתו, היא בלשון המעטה משונה.
ביכונסקי היה החשוד המיידי ברצח רחל הלר כיון שהיה החבר שלה והאחרון שראה אותה. ראש הצח"מ הראשון נצ"מ חנא חדאד היה משוכנע באשמתו ועשה הכל כדי לשבור אותו ולהוכיח זאת. הזמן שחלף היה צריך ללמד את המשקיף ההוגן שבינתיים לא נמצאו שום סימנים וראיות חדשים לאשמתו של ביכונסקי. (תאוריות הקשר והטענות של משמיצני הימין על היותו של ביכונסקי סוכן של השב"כ הן לגמרי לא לעניין. גם אם זה נכון, האם זה מוכיח איכשהו את מעורבותו של ביכונסקי ברצח?). כמו כן, עד עכשיו לא נמצא שום קצה חוט לרוצחים אחרים של רחל הלר. מבחן הזמן אומר שהטענות של נצ"מ עזרא גולדברג על אנס סידרתי, לא זכו לשום סיוע.
באשר לתמיכתו הפעילה של השופט חיים כהן במשפט חדש לעמוס ברנס, מן הסתם לא עולה על דעתך שאדם בעל דעות מן הסוג ה"סמולני" עשוי להיות בעל יושרה ולסבור שאדם שהורשע על ידו, על סמך מה שהתגלה מאוחר יותר כעדויות שקר של שוטרים (סנ"צ מרכוס במשפט הזוטא ופקד יהודה אלבז במשפט עצמו), זכאי למשפט חוזר. חובת ההוכחה כי השופט סבר שברנס אכן חף מפשע בפועל היא עליך. יתכן שסבר כך. אני אכן נוטה לחשוב שברנס הוא החשוד המסתבר ביותר, אבל זה רק משום שלדעתי אין שום משקל משפטי והיא סתם ספקולציה אישית. כפי שכבר כתבתי, ברור היום שעל סמך הראיות שהוצגו נגדו לא היה מקום להרשיע את ברנס.
אני מסכים איתך שיש קוים משותפים בין מקרה ברנס למקרה זדורוב. אין ספק שגם בהרשעתו של זדורוב נתגלו כשלים ופגמים, אבל בינתיים הם לא הובילו לפסילת התוצאה. אני עצמי, שאין לי שום גישה לידע אישי הגלוי רק לי, ההתייצבות האוטומטית של הסקטור הרוסי לצידו, בודאי צריכה לשמש איתות אזהרה לנסיונות השפעה בלתי הוגנת. (נו טוב, קצת נסחפתי עם "תמיכת הסקטור". לא ממש ובודאי לא כולו).
ובמקום שאין אנשים, השתדל להיות איש 678755
אתחיל מהפרט המדהים העיקרי שהתברר לי זה עתה כשקראתי את דבריך ושכמעט הפיל אותי מהכיסא, שבא עקב אי הבנה מוזרה שלך את דבריי. אני טענתי או רמזתי או אני לא יודע מה שביכונסקי היה אשם באונס וברצח ? ? ? ? חלילה וחס ! ! ! מעולם לא העליתי דבר כזה בדעתי. אתה הזכרת לי שהיה שייך לאיזו חבורה שמאלית, פרט שכמעט שכחתי אותו, אך מעולם לא האשמתי אנשי שמאל שיש להם נטיות אילו שהן לאנוס ולרצוח. הבעיות שאני מזהה אצלם לא נמצאות כלל בתחום הזה. הטענה שלי שעליה אני מתקומם כל הזמן היא שהשיטה שבה, לצערי, פועלת המשטרה היא תפיסת חשוד, ואז חקירתו במשך לילות וימים תוך הפעלת לחץ עד שהוא נשבר ומודה‏1, זאת במקום לחפש ראיות אמיתיות. זה שביכונסקי היה קשוח ולא נשבר זו דווקא נקודה שאני מעריך באופיו (חוץ מזה איני מכירו ואין לי שום מושג על פרטי אופי אחרים שלו), כי אנשים חלשים יותר פשוט לא עומדים בלחץ הזה ומודים בפשע שלא עשו, ובאותה שניה גורלם אצלנו מוכרע. הבדואי שהודה ברצח חנית קיקוס היה ברמת פיגור מסויימת. זדורוב היה עולה חדש שבקושי הבין עברית ולא הכיר את מה שקורה כאן ובודאי לא היה מודע לפרטי החוק ובמיוחד ל"מלכת הראיות". על ברנס אני מכיר סיפור מחבר שהיה אתו בצבא בקורס מכ"ים ולא הבין לאור התנהגותו של הלה איך בכלל נפל לקורס הזה מפאת התנהגותו שהעידה על חולשת אופי. הטעות תוקנה אחרי מספר ימים מועט וברנס הודח מהקורס. לסכום השיטה הזאת עובדת על אנשים חלשים ויש אומרים (פרופ' סנג'רו למשל) שהיא יכולה לעבוד על כל אחד גם אם אין עינויים ולחץ פיזי, אם כי בכך איני בטוח לחלוטין.
ולעניין הערתי שאיני מדבר אתך. זו נאמרה בחצי צחוק וגם בגלל אי הבנה של אופן תשובתך. בדרך כלל כשיש כאן דיון כל מתדיין פונה לבר שיחו ישירות בגוף שני כפי שאני עושה בתגובה זו. כשאתה משיב לי אבל לא מתייחס אלי אלא לציבור (אני מדמה אותך עומד עם מגאפון וקורא: הקשיבו למה שמר אנשלוביץ עושה. . . וכו'). זה פשוט מוזר ואני חושב שגם לא מנומס. אני מעולם לא השבתי לך ע"י פנייה לציבור תוך התייחסות אליך כ "מר שמאל".

1 בדיחה מתקופת ברית המעוצות שאולי היא גם מתאימה לעידן פוטין: איך תופשים אריה בסיביר ? תופסים דב וחוקרים אותו עד שהוא מודה שהוא אריה.
ובמקום שאין אנשים, השתדל להיות איש 678758
אני חושב שמיותר לחזור על הבדיה הזו לפיה מישהו הואשם לחינם על ידי המערכת בגלל שהוא ''סמולני''.
המערכת שמאלנית ובאופן די עקבי נוטה שמאלה ולא להיפך.
ובמקום שאין אנשים, השתדל להיות איש 678765
אל תשליך מהמצב של היום למה שהיה בסוף שנות השבעים. ר' מצפן (ארגון) [ויקיפדיה].
ובמקום שאין אנשים, השתדל להיות איש 678795
אז מה אתה אומר בעצם? שאז המערכת לא היתה שמאלנית? או שהשמאל של אז היה יותר ימני מהימין של היום? או שאז - כמו היום, היו הרצוגים שדאגו שהשמאל לא יראה כאילו הוא אוהב ערבים?
ובמקום שאין אנשים, השתדל להיות איש 678751
נ.ב.
אני לא יודע מדוע הוו' תמיד נשמטת לי. אני יכול להבטיח לך שזה לא בכוונה ולא דרך זלזול.
אגב, האם יש משמעות להבדל? האם יש מקום בשם אנשלוב או שמשעות השם היא כרגיל (הסיומת הסלאבית שפירושה) "צאצא של אנשל" ?
ובמקום שאין אנשים, השתדל להיות איש 678774
ראיתי במקרה שיש כאן שאלה שאותה החמצתי בתחילה ולכן לא עניתי עד כה. אני לא יודע על מקום בשם אנשלוב והאפשרות השנייה שציינת היא כנראה הנכונה. איני יודע הרבה על מקורות המשפחה הזאת. אבי נולד בעיר גרודנו שהינה עיר גבול שעברה ידיים בין ליטא פולין ברית המועצות והיום בלארוס. כפי הנראה סבי שהיה שם מורה לעברית ותנ''ך בבית הספר מרשת ''מפעלי תרבות'' שקיימה בתי ספר עבריים בקהילות היהודיות ברחבי ליטא, הגיע לגרודנו מאיזה מקום אחר שאיני יודע מהו. אגב, הבניין שבו היה בית הספר הזה בגרודנו עדיין קיים וראיתי אותו בטיול שעשיתי בגרודנו לפני שנתיים. הבית שבו גרה המשפחה לא קיים היום וכל הרחוב (בטרגו) עבר כנראה שיפוץ ובניה מחדש והוא נראה היום כרחוב מודרני. פעם חשבתי שאנו המשפחה היחידה שנושאת שם זה, אבל לאחרונה נתקלתי בשם הזה עוד מספר פעמים קטן, כפי הנראה ללא קשר למשפחה שלנו. עבד עמי פעם מישהו ששמו אנצ'לביץ, ויש לי אפילו סיפור משעשע שקשור בבלבול בין שמותינו, ומשפחתו של זה היא ברומניה.
ובמקום שאין אנשים, השתדל להיות איש 678775
בסוף צריך להיות: ומשפחתו של זה מקורה ברומניה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים