|
||||
|
||||
הוא היה בן 11 כשהתחיל להתעניין. נראית לי משימה סבירה לגמרי לגיל הזה, זה לא שהוא קורא דו"חות או משהו. בסך הכל נהנינו ללמוד ביחד. הוא קרא ספרים שמיועדים לילדים ונוער, הבין מהן מניות ומהם דיווידדנדים. אני חושב שהוא גם מודע לסיכונים. הסתכלנו על גרפים של שווקי המניות בארה"ב, בישראל, ביפן, מדדים עולמיים. למדנו על סיכונים פרטניים לחברות וסיכונים לשוק ההון כולו. בסוף החליט לבחור במה שבחר מתוך מגמה להחזיק לטווח ארוך ונכונות להפסיד את רוב כספו במקרה של קטסטרופה. |
|
||||
|
||||
יפה! אפילו קצת מקנא בך. אצלנו הצד ההומאני והאומנותי קיבלו את רוב תשומת הלב מהצאצאים. |
|
||||
|
||||
אה הוא הומני ואמנותי, אני לא חושב שזה סותר. |
|
||||
|
||||
אם תקרא מדורי תרבות ואומנות אני בטוח שתבחין שאפשר להיות אומנותי ומרושע. לכל הפחות ועם כל הסהר שבדבר אין הרבה קשר ביניהם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |