|
||||
|
||||
שלושת הפאשות חשדו בנאמנות הערבים ובצדק,הערבים בתחילת המאה התחילו לפתח שאיפות לאומיות,שנאו את השופוני של הטורקים והכי מפחיד מבחינת הפאשות,הערבים היו כ40% מהאוכלוסיה העות'מנית. ג'מאל ניסה לדכא כל סימן של מרד-ערבי וציוני כאחד. אבל הערבים סבלו ממנו ביותר. ב30.3.1915 הוא תלה את המופתי של עזה ואת בנו בשער יפו.באוגוסט 15 הוא תלה 15 מנכבדי ירושלים הערבים בניהם אחד מבני משפחת נאשישיבי. במאי 16 תלה 21 ערבים בדמשק ובבירות. ככלל התליות היו בימי שישי בשער יפו ושכם והגופות היו נשארות למשך שבוע עד התליות הבאות למען יראו ויראו. בתחילת המלחמה היישוב היהודי היה נאמן לטורקים. בן גוריון עם התרבוש גייס חיילים לצבא העות'מני.אבל אז ג'מאל התחיל לבקש מהיהודים שהיה להם נתינות זרה לקבל אזרחות עות'מנית- הם סירבו והוא התעצבן והתחיל לגרש אותם. הגירושים עוררו סערה בעיתוני גרמניה ואוסטריה וג'מאל קיבל עצבים וזימן את הציונים לפגישה בארמונו ." אתם יכולים לבחור .אני מוכן לגרש אתכם כפי שנעשה לארמנים.כל מי שיניח אצבע על תפוז אני תולה אותו! יש להשתיק את כל עיתוני וינה וברלין!" ..." אין לי כל אמון בנאמנותכם.לולא היו לכם מזימות,לא הייתם באים לחיות כאן בארץ שוממה בקרב הערבים ששונאים אתכם. להערכתי היהודים דינם לתלייה,אבל שבעתי מתליות ולכן אפזר אתכם ברחבי המדינה הטורקית". ודוד גרין גורש. אגב,אלו היו ימים קשים בירושלים.רעב וזוהמה ומחלות.שליש מהיהודים נספו.יהודי מאה שערים היו " נפוחים מרעב ועל פניהם וגופם רפש זוהמה נגעים ופצעים" נשים מכרו את תינוקיהם. שני אגורות למשגל. ב1917 הבריטים שמעו שהגרמנים שוקלים לפרסם הצהרת 'בלפור' משלהם,אחרי הכל הציונות זהו רעיון גרמני-אוסטרי ועד 1914 בסיס הציונות היה בברלין. באוגוסט 17 ,השוחט ג'מאל נפגש בברלין עם ציונים גרמנים.טלעת פאשה מסכים בעל כורחו לקדם בית לאומי ליהודים בארץ ישראל. לגבי קריאתם " פלסטין" זוהי הקריאה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |