 |
1. זה פשוט לא נכון.
לשלטון עצמי יש משמעות אחת בלבד והיא דמוקרטיה ("שלטון העם"). כל צורת שלטון אחרת אינה שלטון עצמי, גם אם השליט הוא בן אותו העם.
אם השלטון אינו דמוקרטי, מה בצע לאזרח הפשוט אם העריץ הממרר את חייו הוא (למשל) שליט צבאי זר או דיקטטור מבני עמו?
הדוגמאות לכך רבות מספור, כך למשל בזמן השלטון הקומוניסטי, מוערך כי בין 600,000 ל2,000,000 סינים ברחו מסין "הנשלטת בידי שלטון עצמי גרוע" להונג קונג שנשלטה בידי "שלטון נאור של עם אחר". לא ידוע על תנועה המונית הפוכה.
ובשביל האנקדוטה גם המקרה ההפוך לא נדיר, מלכת אנגליה (וסקוטלנד, ויילס, קנדה, אוסטרליה, ג'מייקה ועוד כמה) היא בכלל ממוצא גרמני (בית זקסה-קובורג) וכמוה מלך בלגיה. מלך שבדיה הוא בכלל ממוצא צרפתי (בית ברנדוט), וכן הלאה. העובדה שהשליטים זרים לא פוגעת כהוא זה במאפייני השלטון העצמי של מדינות אלו.
2. כדאי שתלמד היסטוריה, הכיבוש הערבי אינו "בולשיט" אלא עובדה היסטורית פשוטה וידועה Early_Muslim_conquests [Wikipedia] הערבים כבשו את המזרח התיכון וצפון אפריקה במאות ה7 וה8 והכחידו או שעבדו את העמים הילידיים. מה שיותר חמור מזה, הם גם לא מתביישים בזה - האתוס שלהם מהלל את הכיבוש כ"פותוח" Futuh - [Wikipedia] פתיחת ארצות חדשות להשתלטות ערבית ("פותוח אל בלאד") - As is clear from the literal meaning of the word, futūḥ is a term with a strong ideological bias in favor of the conquests it signifies, implying their general beneficence and legitimacy. זהו אותו אתוס שהוליד את דעא"ש ואת האהדה לה הוא זוכה אצל הערבים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש