בתשובה להמצליף בהזויים, 02/06/16 8:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הסכם אוסלו מדבר במפורש על הסכם קבע בהתאם להחלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם [ויקיפדיה] מתוך המבוא לאוסלו ב': "מכירים בכך שיעדו של המשא ומתן הישראלי-פלסטיני במסגרת תהליך השלום הנוכחי במזרח התיכון הינו, בין היתר, להקים רשות פלסטינית לממשל עצמי בשלב הביניים, דהיינו המועצה הנבחרת (להלן "המועצה" או "המועצה הפלסטינית"), והראיס הנבחר של הרשות המבצעת עבור העם הפלסטיני בגדה המערבית וברצועת עזה, לתקופת מעבר שלא תעלה על חמש שנים מיום חתימת ההסכם בדבר רצועת עזה ואיזור יריחו (להלן "הסכם עזה-יריחו") ב-4 במאי 1994, אשר תוביל להסדר קבע המבוסס על החלטות מועצת הביטחון 242 ו-338; מאשרים מחדש את הבנתם כי הסדרי הביניים בדבר ממשל עצמי הכלולים בהסכם זה הינם חלק בלתי-נפרד מתהליך השלום כולו וכי המשא ומתן בדבר מעמד הקבע, אשר יחל מוקדם ככל האפשר אך לא מאוחר מ-4 במאי 1996, יוביל ליישומן של החלטות מועצת הביטחון 242 ו-338, וכי הסכם הביניים יישב את כל הסוגיות של שלב הביניים ולא תועברנה סוגיות כאלו לסדר היום של המשא ומתן על הסדר הקבע" |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איפה בכל מה שציטטת ולינקקת פה יש סעיף שאוסר על בניה ישראלית בגדה? הבהרה: מבחינתי אפשר להפסיק לבנות שם כבר עכשיו. אך נראה לי שהבעייה שמפריעה להגיע להסדר היא גישת הצד הפלסטיני, ולא ההתנחלויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. לאיזו מטרה אתה זקוק לסעיף שאוסר על בניה ישראלית בגדה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מה אתה מדבר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על נוסח ההסכם לאור ההערה שלך: "... מדינת ישראל שמנסה להרחיב את שטחה באמצעים שונים שאינם מוסכמים על ידי הקהילה הבינלאומית." מותר ליהודים לבנות ולכן השימוש במונח סיפוח או בעמדת הקהילה הבינלאומית הצבועה לא רלוונטי לטענת הנישול. אנחנו לא עוקרים יישובים פלסטינים ומיישבים שם יהודים ולא משתמשים באדמותיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. החלטה 242 אינה מכירה באידיאולוגיה הפלסטינית כלאום, ובמפורש היא דנה ביחסים בין מדינות ריבוניות (וחברות באו"ם) בלבד, קרי לא כולל אש"ף. זאת גם הסיבה שבגללה אש"ף לא הכיר בהחלטה 242, ולמעשה רק בהסכמי אוסלו הסכימו לקבל אותה במפורש. להזכירך באוסלו א' החליפו רבין וערפאת מכתבי הכרה הדדית דרך שר החוץ הנורווגי, לפיהם ישראל: הכירה באש"ף כבנציגו החוקי והלגיטימי של העם הפלסטיני. התחייבה לבטל את החוק האוסר על מפגשים עם אנשי אש"ף ואת ההכרזה על אש"ף כארגון טרור. ומצד שני אש"ף: הכיר בזכותה של מדינת ישראל להתקיים בשלום ובביטחון. קיבל את החלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם. קיבל את החלטה 338 של מועצת הביטחון של האו"ם. הודיע על נטישת הטרור והאלימות. התחייב לסיים את הסכסוך בדרכי שלום. התחייב לפעול להשגת שיתוף פעולה והסכמה מצד כל פלגי אש"ף. התחייב להגיש לאישור המועצה הלאומית הפלסטינית שינויים בסעיפים של האמנה הפלסטינית השוללים את זכות הקיום של ישראל. 2. במסגרת הסכם אוסלו חולקו שטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה לשלוש קטגוריות: שטחי A: שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית של הרשות הפלסטינית. שטחי B: שטחים בשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית ושליטה ביטחונית של מדינת ישראל. שטחי C: שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית של מדינת ישראל. שליטה אזרחית משמעה (בין היתר) גם אישורי בניה. כמו שבשטחי A ו B הסמכות להוציא היתרי בניה היא של הרשות העבאסית (אפילו אם מדובר בתכנון עיר שלמה יש מאין כמו רואבי), כך בשטחי C הסמכות להוציא היתרי בניה היא של ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הבעיה העיקרית של ישראל כלפי חוץ היא הסברתית. התקשורת הנאורה מסתירה את העובדה שהפלסטינים מעולם לא נטשו את הטרור ואת החינוך הטרור. 2. ישראל לא סיפחה את יהודה ושומרון אלא מרחיבה יישובים קיימים - בדיוק כמו שהערבים עושים ביהודה ושומרון. 3. בשטחי C לישראל לפי ההסכם אין הגבלות בניה. 4. לישראל אין שום צורך להתנצל על אמצעים שנועדו להגביל את הטרור. לא על הגדר ולא על הכבישים שנסללו לאור תוצאות מדיניות הרשעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הבעיה העיקרית של ישראל כלפי חוץ היא הסברתית. התקשורת הנאורה מסתירה את העובדה שהפלסטינים מעולם לא נטשו את הטרור ואת החינוך הטרור. אני לא מסכים. הבעיה העיקרית של ישראל כלפי חוץ היא שהקהילה הבינלאומית לא הסכימה איתנו מראש. העובדה שהפלסטינים מעולם לא נטשו את הטרור אינה מעלה או מורידה כאשר הקהילה הבינלאומית חושבת שמאבקם מוצדק. 2. ישראל לא סיפחה את יהודה ושומרון אלא מרחיבה יישובים קיימים - בדיוק כמו שהערבים עושים ביהודה ושומרון. אני לא מבין כנגד מה הטענה הזו מועלית. הרי כל הנסיון לקבוע עובדות בשטח עומד בניגוד לעמדת הקהילה הבינלאומית. 3. בשטחי C לישראל לפי ההסכם אין הגבלות בניה. אני מחזיר אותך למבוא שציטטתי מן ההסכם- שטחי C לא נועדו להיות בשליטה ישראלית קבועה אלא כהסדר ביניים לקראת יישום החלטה 242 "הסדרי הביניים בדבר ממשל עצמי הכלולים בהסכם זה הינם חלק בלתי-נפרד מתהליך השלום כולו וכי המשא ומתן בדבר מעמד הקבע...יוביל ליישומן של החלטות מועצת הביטחון 242 ו-338" 4. לישראל אין שום צורך להתנצל על אמצעים שנועדו להגביל את הטרור. לא על הגדר ולא על הכבישים שנסללו לאור תוצאות מדיניות הרשעות. גם כאן אני לא מבין כנגד מה הטענה הזו מועלית. אף אחד לא אמר שישראל צריכה להתנצל על משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה אינה הטרור אלא האידיאולוגיה הפלסטינית, שאינה אלא אימפריאליזם ערבי (השבת ארץ ישראל לחיק האומה הערבית, כשהצידוק היחיד לכך הוא הכיבוש הערבי מלכתחילה). הטרור אינו אלא אסטרטגיה (בזויה בפני עצמה) כדי להשיג את מטרות האידיאולוגיה. זה כמו שתגיד שהבעיה של בעלות הברית מול גרמניה במלה"ע II היתה עם הבליצקריג ולא עם האידיאולוגיה הנאצית, או לחילופין שהבעיה מול יפן היתה הקמיקזה ולא האימפריאליזם היפני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בדיון על היחס בין המתמטיקה למציאות הפיסית אתה תגיד שהבעיה היא האימפריאליזם הערבי? אני טענתי כנגד המאמר שהעמדה של הקהילה הבינלאומית בסכסוך היתה עקבית והצרפתים הם לא חריגים, וכל מהלך ישראלי שינסה לסכל את היוזמה הצרפתית או ליצור לה משקל נגד צריך לקחת את זה בחשבון. האימפריאליזם הערבי שייך לדיון הזה כמו כרוב ניצנים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |