בתשובה לאח של אייל, 31/05/16 21:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מצד שני, אני גם נגד לתת לרוצח להמשיך בחייו ללא כל עונש - אפילו אנחנו יודעים בוודאות שהוא לא ירצח שוב (נגיד שהוא קיבל זריקה שהפכה אותו לפציפיסט). ____ אם הזריקה עובדת אני חושב שאין טעם להעניש ללא סיבה. אשמח אם תסביר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שיש סיבה! זה עניין של צדק. מי שרצח צריך לקבל כגמולו. גם מי שניסה לרצוח - ונכשל - צריך לקבל כגמולו. בשורה התחתונה, מדובר בעקרון מוסרי: המטרה העיקרית של הענישה היא גמול. אתה לא חייב לקבל את העקרון המוסרי הזה. אבל מי שמקבל אותו בוודאי שיש לו סיבה מצוינת להעניש. לגבי העקרון המוסרי, אסביר אותו משתי פנים: הפן המצוי והפן הרצוי. בפן המצוי, ברור שהענישה כיום מבוססת במידה רבה על גמול. אתה יכול לפתוח ויקיפדיה, או לשאול מישהו שלמד משפטים. אבל קל גם לראות את זה לפי העונשים בפועל: - מענישים גם אנשים שניסו לפשוע - העונש מתאים לחומרה המוסרית של העבירה ולא בהכרח לצורך בהרתעה בפן הרצוי, העקרונות של "ענישה מבוססת גמול" הן: - ענישה היא עניין של צדק. היא חייבת להיות מבוצעת ע"י המדינה למען החוק ולא למען הקורבן או הפושע. - הענישה צריכה להיות פורפוציונלית לפשע. - באופן אינהרנטי, זה מוסרי שהמדינה תעניש את מי שפשע, וזה בלתי מוסרי אם הוא לא יענש, או יקבל עונש גדול מדי. לעוד מידע, אתה יכול לחפש בגוגל: Retributive Justice לדעתי, התורה המוסרית הזאת מתאימה במידה רבה לאינטואציה האנושית לגבי צדק - כפי שפרטתי בהודעה שאתה מגיב עליך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זה כנראה טעות בעברית. הייתי צריך לכתוב ''שני פנים'' (ולא שתי). הרי מיד אח''כ כתבתי ''פן מצוי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת כנראה טעות בעברית | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחשלו, המונחים צדק, עקרון, גמול ומוסר לא מסבירים את הצורך להעניש אלא מדוע ענישה קיימת. השאלה שלי התייחסה להנחה שקיימת זריקה שהופכת אדם ממסוכן למלאך. נקצין כדי לחדד. נניח שרוצח שמקבל את הזריקה הופך לאדם הכי בטוח מוסרי ונחמד לבריות עד יום מותו. כנראה שאני משתייך לאלה שחושבים שהענישה ברוב המקרים קלה מדי אבל בהעדר תועלת ברורה (עבורי) אני לא מוצא בה טעם. נקמה במי? אם האדם השתנה לחלוטין בעזרת אותה זריקה היפותטית אתה מעניש בעצם מישהו אחר או נוקם באדם הלא נכון. העונש נועד לשפר ולהגן. אם אינו מביא תועלת מדוע להעניש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם הרתעה? אתה לא מוצא בה שום תועלת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר בברנש שהפך למלאך אחרי הזריקה ולכן לא צריך הרתעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא הפך למלאך, אבל השכן שלו (עדיין) לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״אם אינו מביא תועלת למה להעניש?״ הרי כתבתי בפירוש שהמטרה העיקרית של העונש היא גמול. אם אתה לא חושב ככה, בסדר גמור. אבל זו דעה לגיטימית. אתה לא מוצא טעם בעונש שלא מועיל, אחרים כן. איזה נקמה? לא אמרתי נקמה ולא במקרה. איש אחר? הא? זה טיעון ״הייתי צעיר וטיפש״ או ״התחרטתי״. אולי טיעון להקלה בעונש. זה לא טיעון שמנקה מאשמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותו תגמול כשאין הרתעה או חוב או רצון לנקום ערטילאי כמו עקרונות, צדק ומוסר. יוסי ממטולה גנב מהמכולת בפעולה ואתה מעניש את רמי משתולה. גם הדיעה שלך לגיטימית אבל אני לא רואה כאן גמול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני לא רואה איך יוסי ממטולה הפך בין לילה לרמי משתולה. האם לדעתך מס הכנסה, יגיד ״גיסנו, מה קורה? אתה מישהו אחר, אז החובות שלך מבוטלים. סע לשלום!״. ונניח שמישהו הבין שרצח זה רע (עם או בלי זריקה). האם הוא לא אמור להבין בעצמו שמגיע לו עונש? ואז מה תגיד לו? ״מצטער אדוני, אנחנו לא מענישים מי שמבין שמגיע לו עונש. אנחנו מענישים רק כאלו שחושבים שהם לא עשו שום דבר רע!״. הסיפור על מישהו אחר פשוט לא משכנע. האם שמעת על תופעה שבה פושעים, אחרי שהם עשו פשע, הרגישו רע ולבסוף התוודו ונענשו? התופעה הזו קורית לא מעט. בעיני זה רק מחזק את תיזת הגמול - אנשים מגיעים בעצמם למסקנה שהם צריכים להענש בלי שום קשר להרתעה או חוב או כל תועלת אחרת. זה בדיוק ההיפך מתועלת עבורם. אני לא חושב שהמילה ערטילאי היא נכונה. מוסר (וגמול) רחוק להיות מערטילאי. הנה: לרצוח זה רע. מי שרוצח צריך לקבל כגמולו. לא רואה כאן שום דבר לא ברור. אולי אתה מתכוון ״בלתי רציונלי״. נכון, אמרתי את זה בעצמי. מוסר הוא בלתי רציונלי וגמול הוא בלתי רציונלי. בניגוד להרתעה שהיא רציונלית. לזה אני מסכים. הגמול כמו המוסר הוא מטרה בפני עצמו ולא נועד לקדם מטרה אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הזריקה עובדת כהלכה זה בדיוק מה שבמס הכנסה יגידו. "גיסנו, אתה מלאך!." אם הזריקה או האנלוגיה לא עובדות אפשר לפטר אותן. הרי המילה גמול מתארת העברת משהו למישהו כסגירת חשבון. נניח שדרך הניק של הנמר אכתוב תגובה שתפגע בך ואחריה מישהו אחר מגיב לדבריך מניק בשם רמי משתולה. לא תגמול לרמי כדי לסגור עם הנמר חשבון. מדוע? כשהמישו לא אותו מישו, אין לך יכולת לאזן את השורה ע"י גמול. מלבד זאת, זה לא נכון להגיד על מוסר וגמול שהם בלתי רציונליים בעליל. יש הרבה הגיון בנקמה ויצירת נורמות חברתיות שמורידות את מפלס האלימות ומעלות את האמון ההדדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחלק הראשון של התגובה שלך אתה פשוט חוזר על זה שאחרי הזריקה זה מישהו אחר. למה? למה זה מישהו אחר? אתה לא אומר. אתה פשוט אומר שזה מישהו אחר. אמרת את זה כבר, ואני אמרתי שזה לא משכנע. אין טעם להמשיך.. מעבר לזה, זה פשוט התמקדות בעניין טפל. הנקודה היא שיש לענישה מטרה מוסרית שלא קשור לתועלת.האם זריקה או הבעת חרטה הופכת את אדם למישהו אחר? פחות מעניין. אני נותן דוגמא אחרת לגמרי בהמשך התגובה. לגבי מה שכתבת לגבי מוסר וגמול: איך זה קשור לדברי? אמרתי שגמול הוא בלתי רציונלי כי הוא מטרה בפני עצמו. אתה כותב שלענישה (שוב התבלבלת, וכתבת נקמה) יש גם מטרות אחרות, רציונליות יותר. אז מה? אני מסכים שיש מטרות אחרות, אני בעד המטרות האלו (כתבתי שהכי כדאי זה להפחית גם את הפשע וגם את הענישה) אבל זה פשוט לא קשור.. הנה דילמה לא פשוטה (היא מבוססת באופן חופשי על פרק בסדרה "רצח מאדום לשחור"). אני אשמח לשמוע את דעתך. גם מגיבים אחרים מוזמנים לחוות דעה. נניח שיש סוחר סמים מפורסם שהמשטרה מנסה לשים עליו את היד, אבל לא מצליחה. הוא פשוט חכם מדי. כל הזמן שהוא חופשי הוא עושה נזק אדיר. אם ענישה זה דבר כל כך מועיל, מדוע לא לעשות את הדבר המתבקש ולהפליל אותו? אפשר לסדר את זה ככה שאף אחד לא ידע לעולם, רק בלש אחד יהיה מעורב, הוא ישתול איזה אקדח אפשהו וזהו. הציבור ישמח והבטחון שלו במשטרה יחזור. המשטרה תוכל להפנות כח אדם לדברים אחרים וחשובים יותר. יש כמה דרכים להתחמק מהדילמה הזו, אני מבקש לא להתחמק אלא לנסות להכריע. הנה דוגמיות. - התחמקות 1: אבל מה אם מישהו יגלה? - רק בלש אחד יודע, והוא לא יגלה לעולם. - התחמקות 2: אבוי! יש כאן מדרון חלקלק. - אותו בלש הוא מוסרי במיוחד והוא לא היה עושה את זה בשום מקרה אחר. זה מקרה יוצא דופן. - התחמקות 3: עדיף שהמשטרה תהיה עסוקיה בזה מאשר לבצע הטרדה מינית. - זה בלשית ולא בלש. שנית, מדובר על שנת 2052 וכבר עשרים שנה לא היתה שום הטרדה מינית במשטרה. - התחמקות 4: נשלם הרבה כסף לסוחר סמים והוא יפרוש לגמלאות. - ניסו כבר את זה, וגם שיטות אחרות. לא עבד. עד כאן הדילמה, ועכשיו דעתי: - אם מתייחסים לענישה כמשהו שנועד להביא תועלת ותו לא, אין מנוס מהמסקנה שההפללה שהצעתי היא הפתרון הנכון לדילמה. - מי שמהסס ואומר לעצמו, אולי משהו כאן לא בסדר - אפילו אם אף אחד לא ידע לעולם לעולם - אז כנראה מבחינתו בענישה יש מרכיב מוסרי. אגב, הדילמה הזו מגיעה גם בצורות יותר פרובוקטביות. אספק אותן אם יש עניין ציבורי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |