|
אתה שוב מציג את החושך הערבי כאור מוחלש ומסרב להפנים עד כמה שורשית ונרחבת האנטישמיות שבתרבות הערבית. זה לא רק שהערבים היו הראשונים. לכמות היהודים, משך התקופה, האכיפה והיישום ואפילו גודל השטח שבו חלו ההנחיות האנטישמיות של הערבים כלפי היהודים אין אח ורע.
הבורות ששאבה ''אמיתות'' מהיסטוריונים חדשים ונאורים שמציגים את חיי היהודים תחת המגף הערבי כאחוקיה ואידיליה אנושית מגוחכת. יש אינסוף עדויות חיות וחומרים שיעזרו לך להבין את מימדי הנזק אבל ניכר שאתה לא רוצה. אתה מסרב ולא בגלל מצפון מדוייק או מוסר מפותח. מהתגובות שלך ניכר שבשניהם אתה לוקה בחסר.
אינך מסוגל לראות את ההקלה ההומאנית והנס הרוחני שבהפיכת מליוני יהודים לאזרחים שווי זכויות ולבני אדם בעיני עצמם ולא את מימדי האפליה, שלל הכינויים (קופים, חזירים, בני מוות, השפלים שבשפלים) והקיפוח התמידי. השפלה גזענית רציפה במשך מאות שנים, לצד תחושות איום וחשש מתמיד הטביעו עיוות גנטי שגם הציונות לא הצליחה לרפא לחלוטין. מצער לראות למרות החופש והחמלה שהביאה הציונות לא כל היהודים החלימו מתוצאות החשיכה הארוכה שהתגבשו כטבע שני ומקרינים על תפיסת עולמם העלובה, פחדנית ושקרית. הערבים אחראים לחוסר היכולת של יהודים מסויימים לחשוב להרגיש ולראות כמו אנשים חופשיים. הכינוי יהודונים לא נולד מהאוויר, הוא נולד מעלבונו של מוחמד. הוא נולד מתפיסת נחיתות ואשמה שמצדיקה עוולות.
|
|